צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף קיט.
רש"י ד"ה דכתיב והימים כו' ל"ג שנה שמלך על כל ישראל וז' שנים מלך בחברון הרי נ"ג כו' כצ"ל:
ד"ה מנה"מ כו' משחרבו הס"ד:
ד"ה למה חלקן כו' לכם איש כל הישר כו' הד"א:
ד"ה א"ה כו' לאוכלו שם הס"ד. ואח"כ ד"ה שם כו' שם ובארון כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה וכיון דארון כו' כ' שנה בעיר דוד כו' כצ"ל:
ד"ה מני הך כו' ישראל ולא היה כו' כצ"ל:
ד"ה זו וזו שילה כו' הותר כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה באו לנוב וגבעון כו' בבאו לגלגל לא הוזכר כו' כצ"ל:
בא"ד ותימא דהא כו'. פי' לפרש"י דמפרש טעמא דמ"ה לא הוזכר מ"ש בגלגל משום שלא נהגו כו' משמע דבנוב וגבעון לא שייך האי טעמא גרסינן מ"ש בכל ערי ישראל ותימא כו':
בא"ד בנוב וגבעון דלא קרבו כו' כצ"ל:
בא"ד כיון דבנוב וגבעון נאכל בכל כו' כצ"ל. ונ"ל לישב קושיא זו בע"א דהתם אתי לאשמעינן אפילו במעשר שגדל לפני הבית דאינו נאכל בכל ערי ישראל דהוזקק להבאת מקום כמו שכתבו תוספות לעיל דף ס' ע"ב ובמסכת מכות דף י"ט ע"א אפ"ה יצאו בהו בפסח ומ"ה איצטריך דר"א כיון דאמר ר"א אפילו נטמא בפני בית פודין אותו ואוכלין בכ"מ ה"ה אם לא נפדה וכ"פ רש"י שם בהדיא בדברי ר"א:
בא"ד בכל ערי ישראל במעשר שני כו' כצ"ל:
בא"ד עיקר מצותה קמיצה והקטרה כו' כצ"ל:
ד"ה זו וזו שילה כו' ועוד כתב בשמואל כו' הא דהוצרכו לועוד משום דמהוכחה ראשונה אפשר לומר דילמא לא דייק בין מחברון ובחברון כמו שכתבו תוספות לעיל אליבא דר"י דף קי"ז ע"ב מ"ה כתבו ועוד הוכחא אחריתא: