צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף קי:
גמרא והא ר"א מי החג קאמר אי מה כו'. סיומא דקושיא היא וכ"ת ה"נ ג' לוגין והא מי החג קאמר ואפילו פחות מג' לוגין ועוד אי מה להלן בניסוך היין חייב בחוץ אף בשאר ימות השנה ה"ה במים כיון דראוי לנסך בחג ור"א בחג קאמר במתני' משמע דוקא בחג:
רש"י ד"ה מודה ר"א כו' ומביא פר אחר כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ליה ר"ל כו' כנסכי יין כו' כצ"ל. פירוש מדכתיב מלבד עולת התמיד וגו'. ובתמיד כתיב ונסכו רביעית ההין וההין י"ב לוג:
ד"ה והא ר"א מי החג כו' בלוג היה מנסך כל שמנה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ביש שיעור למים כו' אבל אי הוה טפי כו'. פי' דלא קדשי כלל לענין לחייב עליו בחוץ או ליפסל בלינה כדמוכח בסוכה דף מ"ט ע"ב אבל לענין מעילה מועלין באותן ג"ל הראוי לכלי וכן מוכח בסוגיא דמעילה דף י"ג ע"ב:
תוס' ד"ה אי מה להלן כו'. ואומר ר"ת דמצא בס"י כו' כצ"ל:
בא"ד וכדאמרינן לעיל דמעלה כו' כצ"ל:
בא"ד ומיהו לא דמי כו'. פי' בשלמא גבי מעלה ע"ג הסלע חזי בפנים דהא בפנים אם עלה לא ירד כמו שפירש"י לקמן אבל נסכים כל השנה לא חזי בפנים כלל אבל לפי' זה יש לדקדק מאי משני ניסוך המים הלכה למשה מסיני מ"מ כיון דאשכחן חיוב דחג בפנים ליחייב עליו בחוץ כל השנה ואפשר לומר כיון דהילכתא גמירא לה דוקא בחג קאמר ואפילו בחוץ דוקא בחג:
בא"ד כמחוסר מעשה דמי הס"ד. והאי א"ת שייך לקמן דף קי"א בד"ה בקרבו נסכים במדבר כו' וכצ"ל וכ"מ בס"י:
ד"ה אישתמיטי' כו' ר' יוחנן ויש מפרשים דאישתמיטי' כו' כצ"ל:
בא"ד ולפירוש זה משמע דאיכא למ"ד כו' כצ"ל. פירוש כיון דבשיטת ר"ע אמר ולא מטעמיה דאיהו ס"ל דמדאורייתא ואיהו ס"ל דלאו מדאורייתא אלא הל"מ משמע דאיכא למ"ד כו':
בא"ד שתקנו חכמים כו'. פירוש היאך תקנו חכמים להביא חולין ניסוך המים לעזרה כיון דלאו דאורייתא:
בא"ד ושמא לפי שהוא כו' כצ"ל:
בא"ד וקצת קשה דמשמע בריש כו' כצ"ל:
בא"ד ופריך למימרא דקסבר ר"ל כו' כצ"ל:
בא"ד ופירש בקונטרס כו'. ובאמת רש"י לא פי' הכי התם אלא יש מפרשים הכי והובא בתוס' שם:
בא"ד אבל איהו סבירא כו' כצ"ל: