אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף קב:

דף קב.

גמרא ולא והרי ב"מ דלא ראוי לעבודה כו'. פי' והיכא קתני במתניתין כללא כל שאינו ראוי לעבודה. ולפי דמסקינן במסכת עירובין דף כ"ו ע"א ובמסכת קידושין דף ל"ד ע"א דאין למידין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ עיי"ש לא קשיא מידי נ"ל:

שם בא הקרב ואכול וא"ל תן לי חטאת ישראל ואוכל א"ל ומה במקום כו' כצ"ל:

שם מקום שיפה כחי בחטאתי אינו דין כו' כצ"ל:

שם אותה יאכלנה בא וחטא ואכול כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה הרי טמא בקרבנות כו' כצ"ל. והדיבור אימא כי טמא יש למחוק ואינו בס"א:

ד"ה הא לא קתני כו' שאינו ראוי אינו חולק ולא דיוקא תני הס"ד וכצ"ל:

ד"ה כך יפה כחך בחטאתך הס"ד:

ד"ה שכשם שהורע כחך במנחתי כך הורע כחי כו' כצ"ל:

ד"ה לאונסו שהיתה שמועתו כו'. משמע מזה שהיה רב גמיר מראב"ש בבה"מ מה שהיה ראב"ש מהרהר בבה"כ:

תוס' ד"ה ב"מ עובר כו' וא"ת דהכא מייתרי ליה הנך תלתא כו'. ולא נמצא תי' על זה בתוספות שלפנינו ונ"ל ליישב דברישא דהאי קרא לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל כתיב איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב וגו' כי כל איש אשר בו מום וגו' ותניא בת"כ פ' אמור אין לי אלא שנולד תם ונעשה ב"מ ב"מ מעיקרו ב"מ קבוע ב"מ עובר מנין ת"ל אשר בו מום ע"כ נמצא דמרבינן כל ב"מ לענין הקרבה וכתיב בתריה דכל אותן ב"מ דפסולין להקרבה דלחם אלהיו מקדשי הקדשים יאכל דמותרים באכילה בכל הקדשים וכיון דמרבינן כל ב"מ להיתר אכילת כל הקדשים לפ"ז השתא דתורה ריבתה במנחה ובחטאת ואשם לחלוקה מרבינן נמי כל ב"מ לחלוקת כל הקדשים כמו באכילה דריבה הכתוב כל ב"מ לאכילת קדשים נ"ל:

ד"ה הרי טמא כו' והוה מצי למיפרך מכ"ג כו'. ואפשר ליישב דאפשר לומר דכללא דמתני' כל שאינו ראוי כו' לא קאי על כ"ג אלא בכ"ה כמו רישא דמתני' דקתני אונן אינו מקריב דקאי על כ"ה דכ"ג מקריב אונן מש"ה פריך מטמא בקרבנות צבור נ"ל:

ד"ה מה אם כו' תימא אמאי כו'. ויש ליישב דמ"ה לא קאמר כדלעיל דאיכא למימר מנחה תוכיח דנוכל לומר ג"כ כשם שהורע כחי כך הורע כחך ואפ"ה אינו חולק מ"ה קאמר הכא דמחטאת גופא אינו ראיה:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה