צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף צז.
גמרא מאי קאמר הכי קאמר אם יש כו' כצ"ל:
שם ואין פסולים במגע כו' כצ"ל:
שם פיסקא רקיק שנגע ברקיק כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה נעשה גיעול לחבירו כו' ואם בישל ביה חטאת האידנא הדר מבשל אחריו שלמים בו ביום כו' כצ"ל:
ד"ה הא כיצד כו' שממתין עד זמן כו' כצ"ל:
ד"ה ואין טעונין כו' אכילת חמורה כו' כצ"ל:
ד"ה רקיק פסול כו' ממנו הס"ד ואח"כ מצוין גמרא. ואח"כ ד"ה וטעונים מריקה ושטיפה כו'
ד"ה ופסולין במגע כו' תפסל הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אין הקלין כו'. ואין טעונין כו' כצ"ל:
ד"ה נהי דק"ק כו' מועטין ובטלי כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ופנית בבוקר כו' ללשון אחר שפירש כו'. ואיני מבין דבריהם דגם ללשון ראשון שפירש רש"י גבי פ"ש טעון לינה משמע מפירושו דפסח ראשון טעון יום א' ע"ש:
בא"ד וברכה ולינה כך שמיני כו' כצ"ל:
בא"ד מאי ברכה לאו זמן כו' כצ"ל:
בא"ד וקשיא לי אי לינה כו'. ועיין בפסחים בתוספות ד"ה טעון לינה כו'. דמתרצו קושיא זו ולפי מה שפרש"י בחומש פרשת ראה דפסח טעון לינה שתי לילות א"כ שפיר דפסח ראשון שתי לילות ופסח שני לא טעון אלא כשאר מביא עוף ומנחה [צאן קדשים: ב]חול: