צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף צב:
גמרא ואצבע וחודה כו' כצ"ל:
שם ואצבע וחודה כו' כצ"ל:
שם כצואר בהמה דמי ומדמה אמר כו' כצ"ל:
שם במדביק כלי בצוארה כו'. פי' במדביק הבגד בצוארה:
רש"י ד"ה או דלמא כו' משנשחטה והוציאה כו' כצ"ל:
ד"ה נשפך על כו' העוף הס"ד:
ד"ה אצרוכי היא כו' והלכך אוספו וכשר להזותו למזבח כו' כצ"ל:
ד"ה א"ד כו' דדוקא שייר ולא כו' כצ"ל. פי' דוקא שייר רחמנא קבלה בחטאת העוף לפסול כלי. ובד"ח נדפס צואר ושיבוש הוא:
ד"ה תיפוק ליה כו' ואויר כלי ככלי דמי הס"ד. פי' ובא פסול דם קודם טעונת כיבוס ומשני במדביק כלי בצוארה ובאים כא':
ד"ה אידחי ליה לכיבוס כו' מתורת דם כו' כצ"ל:
ד"ה זו שאלה בניחותא כו' כצ"ל:
ד"ה אי אוספו וכשר כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה אי הכי כו' ואותו השני כו' כצ"ל:
בא"ד או אפלוגתא דלעיל כו' כצ"ל. פי' דשם מזכיר הפשוט תחלה כמו שאתה מודה לי בזו תודה לי גם בשני:
בא"ד בפרקא דלעיל ברישא דיני ממונות כו' כצ"ל:
בא"ד דקתני וחכ"א אחד מוליכו. אין הגירסא זו בספרי' שלפנינו אלא הגירסא במתניתין בגמרא וחכ"א א' שבת וא' חול ואפשר שכך היה גירסת הר"ש:
בא"ד ואחד חול בשלש קופות כו' כצ"ל: