צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף צ.
גמרא קדמה שכן טעונה שמן ולבונה כו' כצ"ל:
שם חד מתרי טעמא נקט כו' כצ"ל:
שם ששנים באים תחת אחד כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ומשום נותר דאין נותר אלא בכשר לאכילה כו' כצ"ל:
ד"ה ומשום טומאה כו' הניתר לטהורין כו' כצ"ל:
בא"ד שאין ניתר כו' כצ"ל:
ד"ה בדאיתנהו כו' זריקה הס"ד:
ד"ה דלאו גופא כו' דבזריקת כו' כצ"ל:
ד"ה והקריב כו' כתיב הס"ד:
ד"ה חטאת קודמת דכתיב כו' כצ"ל:
בא"ד הוא הס"ד:
ד"ה וכל מקום כו' הוה מייתי עוף כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ואין חייבים כו' בה כשר ליקרב כו' כצ"ל:
בא"ד ובקונטרס כו'. ועיין במנחות דף מ"ז ע"ב בתוס' ד"ה פיגול כו' שכתבו טעם רש"י:
ד"ה מנה"מ כו' דלית ביה הקטרה כו'. פי' משא"כ עולת העוף דכולה כליל מ"ה לא סגי בהאי טעמא דמרצה כמו שכתבו תוספות לעיל דף פ' ע"ב ד"ה דם חטאת כו':
ד"ה חטאת בהמה כו' וא"ת הא תני לה רישא כו'. וכתב בעל המחבר תוי"ט בשם הר"י קורקס והובא בכ"מ בפ"ט מה"ת דרישא מיירי בשניהם שחוטים ועומדים ליזרק דם חטאת קודם לעולה ואחר שזרק שני הדמים איברי עולה קודם לאימרי חטאת אבל קודם שחיטת שניהם חטאת קודמת לכל מעשיה אפילו לאימוריו ואח"כ שוחטין העולה וכל מעשיה ומ"ה קתני בסיפא סתם חטאת העוף קודמת ולא תני דם חטאת לאשמעינן דקודם שחיטה כל מעשה חטאת קודמת וכן משמע לשון רש"י במשנה עכ"ל. ובזה נתיישב קושית תוספות אבל תמה אני אם יצא דבר זה מפה הקדוש דהא דדם חטאת קודם לדם עולה ואיברי עולה קודם לאימורי חטאת ילפינן מחטאת הלוים דכתיב גבי צווי והצווי היה קודם שחיטת שניהם ואפ"ה צוה הקב"ה שיהיה דוקא דם חטאת קודם לעולה ולא אימוריו ועוד בר מין דין כיון דעיקר טעם דדם חטאת קודם לעולה משום דמרצה ודמה ניתן על ד' קרנות ומהיכי תיתי לומר דלאחר שנגמרו הד' מתנות ושלמה כפרה וד' קרנות להתחיל בעבודה אחרת ולזלזל בעולה העומד לישחט וכולה כליל ואין לומר הואיל והתחיל בעבודת חטאת כדאמרינן במערבא לעיל בשלמא התם להפסיק באמצע עבודת מתנות אמרינן הואיל והתחיל במתנות גומר אבל בעבודה אחרת לא אמרינן הואיל והתחיל ומה שפרש"י בד"ה דם חטאת כו' אם שניהם שחוטים כו' לרבותא כתב רש"י הכי אף דשניהם עומדים ליזרק אפ"ה דם חטאת קודם ומכ"ש קודם שחיטת שניהם דדם חטאת קודם ומה שפרש"י בד"ה איברי עולה כו' אם נזרקו דמי שניהם לאפוקי דם חטאת דעדיין לא נזרקו ואיברי עולה אתי דמבעיא להו בגמרא והבעייא לא איפשטה והא דקתני בסיפא חטאת העוף סתם ולא תני דם חטאת העוף משום דבחטאת העוף ליכא הקטרה כלל ואין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים מ"ה תני סתם חטאת העוף וסתמא כפירושו דקאי אדם כנ"ל ברור ונכון:
בא"ד בעולה הבאה עם חטאת ולשם חטאת כו' כצ"ל. פי' שיקראו שם חטאת תחלה כדקתני וכן בהקדישה:
ד"ה למקראה הקדימה כו' ואי כפירוש ה"ר חיים כו'. ודבריהם אינם מובנים לי דהר"ח לא קאמר אלא אם תביא שתיהן שתקדיש העולה קודם החטאת אבל מודה דעולתה אינה מעכבה מלאכול בקדשים אם לא הביאה ולפ"ז פריך שפיר אפילו אליבא דר"ח מ"ט אמרת דעולתה מעכבה ומ"ה אין ממשכנין על עולתה משום דאקדמה קרא עולה מקמי חטאת ואמר רבא למקראה הקדימה שאם מביאה שתיהן שתקדיש העולה תחלה אבל אינה מעכבה אם לא הביאה וא"כ למה אין ממשכינה על עולתה כנ"ל: