צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף פה:
רש"י ד"ה הואיל וכשרים כו' ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו כו'. וכ"כ רש"י לעיל דף ל"ה וכ"כ רש"י בחולין דף כ"ב ע"א והקשו תוס' שם למה דחק רש"י לפרש משום הקריבהו וגו' הא בהדיא דריש בפ"ק דקידושין מדכתיב מן העוף ולא כל העוף ע"כ. ונ"ל ליישב פרש"י כיון דר"מ ס"ל הך דרשה משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל דבר ערוה וע"א פוסל וכל שאין המום פוסל אין דבר ערוה וע"א פוסל כדמוכח בפ' בתרא דבכורות דף נ"ז ואפ"ה ס"ל דנרבע פוסל בעופות כדמוכח בסוגיא דהכא וכ"כ תוס' בחולין שם קשה מנ"ל לר"ע הא אין מום פוסל בעופות אלא ע"כ ס"ל לרש"י דר"ע יליף מדכתיב מן העוף ולא כל העוף פרט לנרבע ומ"ה דחק רש"י לפרש אליבא דכ"ע דמחוסר אבר לא משום הקריבהו וגו' כנ"ל ברור ועיין בתוס' דחולין אף ע"ג דשם כתבו בע"א אבל רש"י אפשר כיון לדרך זה כאשר כתבתי ור"ע ס"ל התם דמן התורים ומן בני היונה אתי פרט לתחילת הציהוב עיי"ש:
בד"ה ארישא כו' וירדו דקתני כו' יעלו הס"ד והד"א:
ד"ה הצמר כו' ישנו בהקטרה ת"ל כו' ויש כזה הד"א:
תוס' ד"ה והוא שקדם כו' בבכורות די"ו ע"א כצ"ל ובדפוס חדש גורס דף י"ד וטעות הוא:
בא"ד בכלל קתני הרי הן כחולין לכל דבריהם והיכא כו' כצ"ל: