צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף סא:
רש"י ד"ה תנן התם כו' אלא כ"ח על כ"ח וכונס ועולה של יסוד כו' כצ"ל:
ד"ה שיתין כו' והם הוסיפו הבנין עד שהיה אותו הבור קלטו לתוך המזבח ונוקבים נקבים כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה לאחר שיפרקו כו' וא"ת ובמנחות אמאי תלי טעמא כו'. ודבריהם אינם מובנים לי לפירושם דכתבו לעיל ד"ה קדשים כו' דאפילו סילק קלעי החצר לחוד והמזבח במקומו נפסלים קדשי קדשים ביוצא לפ"ז מאי הקשו דילמא הא דתלי טעמא במנחות משום יוצא היינו כשמזבח במקומו וליכא משום פגימות המזבח אפ"ה פסול משום יוצא לאחר שפרקו המשכן וקלעי החצר וא"ל דדייקו מדקתני התם נפסל במסעות משמע בשעת נסיעתן מכל וכל נ"ל:
בא"ד אם כן היכא דייק כו'. פי' דלמא אין סילוק מסעות בלילה ואי אמרת ת"ל משום לינה הא ע"כ חד מתרי טעמי נקט דשייר משום פגימת המזבח וק"ל:
ד"ה אע"פ שנסע כו' ההוא לדגלים אתא כו' כצ"ל:
בא"ד למחנה ישראל ולקדשים קלים כדאמרינן בפ' בתרא כו' כצ"ל:
בא"ד דמסולק כשר ביוצא כו' כצ"ל:
בא"ד אי נמי אפילו כו'. פי' הכי ס"ד אבל אליבא דאמת אע"פ שנשאן בכתף לאו מזבח הוא:
ד"ה ארבע אמות כו' דא"כ היה המזבח אמה מערכה בחלקו של יהודא דמסתמא כו' כצ"ל וכ"ה בס"י רק דנתחלפו אות ב' באות כ' דהגירסא שם מערבה והגירסא נכונה מערכה והכי פירושו כיון דמתחלה היה אמה של היסוד דרומי בחלקו של יהודא והשתא שבני גולה הוסיפו ד"א מן הדרום והיה הכל בחלקו של יהודא והיה המזבח ה"א בחלקו של יהודא ובאלו ה' אמות היה אמה היסוד ואמה סובב דאמה מקום הקרנות ואמה הילוך רגלי הכהנים ואמה החמישית מקום המערכה נמצא היה אמה המערכה בחלקו של יהודא נ"ל: ומ"ו הב"ז גרס גירסא שלפנינו וקשה לשבש הגירסאות שלא לצורך וכאשר כתבתי ברור ונכון:
בא"ד והיין ותנן במסכת מדות למטה ברצפה באותו הקרן מקום היה שם כו' כצ"ל:
בא"ד ובבית ראשון היה להם יסוד כו'. פי' זולת אמה יסוד היה ג' אמות שאצל היסוד בחלקו של טורף וכשהוסיפו בבית שני ד"א מן הדרום לא נכנס רק אמה אחת מצד הדרום בחלקו של יהודא לפיכך לא היה יסוד בבית שני בקרן דרומית מזרחית אבל ברוח מזרחית לא היה יסוד אף בבית ראשון שהיה אותו אמה בחלקו של יהודא: