צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף נט:
גמרא על המזבח ואלו ההוא בבית עולמים כו' כצ"ל:
שם כבר נאמר אורך החצר מאה באמה וגו' וקומה חמש אמות אפשר כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה מזבח של משה כו' וכשאתה מגיע כו' כצ"ל:
בא"ד ומנין אמות כו' כצ"ל:
ד"ה אף כאן כו' חלוק ג' הרצועות כו' כצ"ל:
בא"ד של משה אחד מאחד עשר כשל כו' כצ"ל:
בא"ד ובחנוכתו כתוב בקר כ"ב אלף וצאן מאה וכ' אלף הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אף כאן כו' ולקמן מפרש כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מה משכן כו' תימא כיון כו'. ולענ"ד לאו תימא הוא כלל דהיקישא אתי לענין היקף דמה משכן צריך קלעים לחצר סביביו מוקף גובה עשר אמות אף המזבח צריך היקף לכדי עשר אמות וכ"כ רש"י ולפ"ז צריכא תרויהו דאי לאו ג"ש ה"א דמזבח לא היה גובה אלא ה' אמות והיקישא אתי דאפ"ה צריך היקף לכדי עשר אמות כמו משכן ואי לאו היקישא ה"א דאין צריך היקף כ"כ אע"פ שהיה גובה עשר אמות מ"ה צריכא תרוייהו כצ"ל:
ד"ה ואומר קלעים כו' והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי כו'. ודברים הללו קשה להולמן דמעיקרא דדינא ליתא דר"י מביא קרא דפ' ויקהל קלעים חמש עשרה אמה והתם מוכח דבגובה קאמר כדמפרש תוספת גופא בעירובין מדכתיב קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף וגו' וכתיב בתריה ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר ואי לאו קרא דלפניו בגובהה כתיב לא הוצרך לכתוב מזה ומזה לשער החצר כיון דכבר פי' צד א' אלא ודאי קרא קמא איירי בגובהה והכא הקשה ורוצה להוכיח מקרא דפ' תרומה וצ"ע נ"ל:
בא"ד מפתח החצר מפתח אולם כו' כצ"ל. פי' דפתח אולם נמי היה רחבו עשרים אמות:
בא"ד ומיהו הא לא קשיא דכיון דאליבא דרב קיימא דאיהו תני במתני' צריך למעט אע"ג דאין לו צורת הפתח כדאמר התם ומהאי טעמא כי פריך בסמוך ורבי יהודא מפתחו של אולם גמר והתנן כו' ולא משני שאני פתחו של אולם דה"ל צורך הפתח כיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי ועוד דשער כו' כצ"ל. והשיטות נדפסו שלא כסדרן ואינו מן הצורך להגהת מ"ו הב"ז. ועיין בתוס' דעירובין ובד"ח נדפס ג"כ בשיבוש:
בא"ד ומפרש רבינו דמגובהה פריך כו'. פי' למיפסל בגובה יותר מה' אמות אע"ג דפתח ההיכל היו גובה ך':
בא"ד גבוה עשרים אמות וזו היא גובהו של פתח כו' כצ"ל:
בא"ד לר' יהודא לא מתוקם כו'. פי' דר"י לא ס"ל שהקלעים היו גבוהים ט"ו אמות:
בא"ד ההוא שינוי' כר' יוסי כו'. פי' לשנוי' קמא דמשני שהיה גובה ה' ברוחב עשרים ולר"י היה גובה עשרים:
בא"ד והכא בשמעתין גרסינן כו'. דברים אלו נמי קשה להולמן למה לא גרסינן הכא אל הכתף ור"י מביא ראיה מקרא דויקהל דע"כ דבגובהה נמי כתיב כדאמרינן לעיל כמו כן כולן היו גבוהים ט"ו אמה כמו רחבן כמו שמפרשי התם בעירובין וצ"ע:
בא"ד ור"ת מפרש כו' דלשמואל עצמו פריך כו'. פי' ובזה יהיה קושיא ג"כ לרבנן דילפי מפתח היכל דאיקרי פתח מדכתיב ושחטו פתח אהל מועד דילמא קאי על פתח החצר דהיה גובה ה"א אבל פתח היכל לא איקרי חצר ומשני שנויא קמא דפתח סתמא לא איקרי וע"כ ושחטו פתח אהל מועל אהיכל דאיקרי פתח סתמא ואיבעית אימא משני אליבא דרבנן דפתח שער החצר נמי היה גובה עשרים אמות ואי קאי נמי ושחטו פתח וגו' אשער החצר ילפינן שפיר מיניה דגובה עשרים איקרי פתח:
בא"ד וקצת קשה לפי' רבינו דפריך כו' כצ"ל. וכן הגירסא בתוס' דעירובין דף ב' ע"ב ד"ה בין לרבנן כו' דלרבינו פריך אבל לפי' ר"ת משני שפיר כיון דעיקר פירכא דלמא ושחטו פתח וגו' קאי על שער החצר ומנ"ל לרבנן דפתח היכל איקרי ומנ"ל לשמואל שאם שחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל שיהיו פסולים ומשני כיון דמשני קרא דהכא קרוי פתח שער והכא קרוי פתח סתמא ע"כ אהיכל קאי נ"ל. ומ"ו הב"ז נדחק ומתמיה על תוספת וכאשר כתבתי נכון הוא ואינו מן הצורך להאריך: