צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף מד.
גמרא על הקלות במיתה לכך כו'. אין לדקדק דעדיין אינו מתורץ למה נאמר תרומה במת נילף בק"ו מתרומה בשרץ דאפשר ליישב דאי לא נאמר תרומה במת ה"א תרומה במת בכרת נ"ל:
שם משום פיגול אמר מר כיוצא בשלמים מאי ניהו כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואם לא כו' במיתה הס"ד:
ד"ה ואי באכילת מעשר כו' בהו לאו דלא תימא מיתה כמעשר אם לא נאמרו כלום הייתי אומר כו' כצ"ל. וראיתי בדפוס חדש שנדפס תיבת קלות במקום כלום וטעות הוא:
ד"ה והכי קאמר כו' אף חמורות טומאת מת על קלות מעשר נמי במיתה כו' כצ"ל:
בא"ד וטומאה קלה לכך נאמרו חמורות כו' כצ"ל:
ד"ה אף כל כו' שלמים שאין לו מתירים אלא למזבח וכן אימורי כל הקדשים כו' כצ"ל:
ד"ה הני תרי כו' בסוף הס"ד:
ד"ה הטל פרט כו' ביניהם ודונם כו' הד"א:
תוס' ד"ה נאכל ליום כו' ונראה דהאי תנא כו'. ועיין לעיל דף כ"ח ע"ב בתוס' ד"ה מה שלמים כו' דהניחו כעין קושיא זו בתימא:
ד"ה אלא מאם כו' אחרינא ורבא דמפרש כו' כצ"ל:
בא"ד מקרא אריכא כו' כצ"ל:
בא"ד לא ממעטינן דם כו' כצ"ל: