אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף מג.

דף מב:

גמרא אמר עולא קומץ כו' יש מקשים לפי המסקנא דעולא מיירי שמשלה בהן האור וכ"כ תוס' בכריתות דף י"ד ע"א לפי זה קשה דבכריתות שם פריך דמשכחת פיגול ונותר בחד בהמה וה"ד כגון אבר פיגול שהעלוהו ע"ג מזבח דפקע פיגולו ממנו כדעולא והוה ליה נותר ועולא מיירי בשמשלה בהן את האור נותר נמי לא הוה דבהדיא אמרינן לקמן ע"ב הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח פקע איסור מהן ואוקימנא לקמן בשמשלה בהן האור לפ"ז אם אינו חייב משום פיגול משום נותר נמי לא מחייב ע"כ ומכח קושיא זו רוצים לפרש סוגיא דהכא בע"א ולענ"ד לאו קושי' היא כלל ושיבוש הוא דהא דקאמר הכא דעולא מיירי בשמשלה בהן את האור לענין דאם ירדו יעלו אבל באמת אפילו לא משלה בהן האור פקע פיגולו ממנו ואם עלו לא ירדו והתם מיירי בשלא משלה בהן האור ופקע פיגולו וחל נותר ופריך התם שפיר דמשכחת פיגול ונותר בחד בהמה כגון שאכל אבר א' מבהמה שהיתה פיגול ונותר וחייב משום פיגול דנותר לא חל על אותו אבר משום פיגול כדפרש"י התם ואח"כ העלה אבר אחר מאותה בהמה ע"ג מזבח ולקח מע"ג המזבח קודם שמשלה האור ואכל בחד אכילה וחייב משום נותר כיון דפקע פיגול מיניה ומשני התם בשני איברים לא קמיירי כנ"ל ברור:

רש"י ד"ה מנחת נדבה כו'. פי' לאפוקי מנחת חוטא כהנים ועיין במנחות דף ע"ד:

ד"ה ומנחת נסכים כו' עצמו הס"ד: ואח"כ ד"ה והדם דהוא המתיר הס"ד וכצ"ל:

ד"ה דמן מתירים כו' נתפגלו האימורים הס"ד וכצ"ל:

ד"ה רבי שמעון כו' כו' שפיגול כתיב בהו כצ"ל:

ד"ה אם אינו מתקבל בהקטרה הס"ד פירש והוה כעפרא בעלמא וכ"כ תוס' במעילה ד"ד:

ד"ה אי למימרא כו' אחר שעלה כו' כצ"ל:

ד"ה לא שנו דאם כו' כצ"ל:

בא"ד לא יעלו הס"ד ואח"כ ד"ה אבר כו' כצ"ל ותיבת בחד יש למחוק:

תוס' ד"ה והלבונה כו' דלבונה היא גופה מתיר כו'. והוה הקומץ מתיר דמתיר ולא אשכחן כה"ג בשלמים:

בא"ד דשייך פיגול כו' כצ"ל:

בא"ד הוי דינה כמנחה כו'. פירש וקומץ כבר תני לה:

בא"ד למחר הא הולכת כו' כצ"ל:

בא"ד קרבן הם ולא כו' כצ"ל:

ד"ה ומנחת נסכים כו' דקאמר היינו בין כו' כצ"ל:

בא"ד תנא נמי מנחת נסכים הס"ד ואח"כ: ד"ה לוג שמן כו' וכצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה