צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף מא:
גמרא אבל יותרת ושתי כליות כו'. יש מקשין דה"ל לר"ת לתרץ דאי מקרא דהחטאת ה"א דלא הוקש לפר העלם אלא בדבר שמעכב כפרה כדמשני ר"י לעיל עכ"ד. ויש ליישב כיון דהך תנא ס"ל דוכן יעשה אתי למתן ד' ולפר זה פר יה"כ לכל מה שאמר בענין משמע אפי' לסמיכה ולשירים אע"ג דאינו מעכב כפרה אפ"ה אתי בהיקישא לפ"ז ה"ה שעירי ע"א נמי לילף מפר העלם בהיקישא לכל מה שאמר בענין אפילו לדבר שאינו מעכב כפרה מ"ה מתרץ בע"א נ"ל ומ"ו הב"ז הקשה נמי קושיא זו:
רש"י ד"ה פמליא שלו כו' דרוב צבור סרחה כביכול כו' כצ"ל:
ד"ה כיון שנתן כו' המתיר ורבנן סברי כו' הד"א:
ד"ה פסול ואין כו' מעכבות בו וכולן כו' כצ"ל:
ד"ה אפי' כדקתני כו' ליהוי פיגול אלא לאו כו' כצ"ל:
ד"ה כתיקנה לפיגול כו' ואשמעינן דלא אמרינן כו'. פי' לרבנן אפי' כולן שלא כתיקנן לפיגול ואחת כתיקנה לפיגול נמי פסול ואין בו כרת דס"ל עד שיפגל בכל המתיר והא דקתני כולן כתיקנה לפיגול לאשמעינן נמי דלא אמרינן ע"ד ראשונה עשה:
תוס' ד"ה אבל יותרת כו' לאגמורי לשעירי ע"א כו' כצ"ל:
ד"ה והא תנא כו' שבע על טהרו ביה"כ מנ"ל כו'. פי' לפרש"י לכולה מילתא יליף מינה אפי' לעיכובא הא ע"כ לאו לכולהו מילתא דא"כ ז' על טהרו מנ"ל עיכובא:
בא"ד בין לאת בדם וטבילה בין ליותרת ושתי כליות כו'. אע"ג דתוספת כתבו לעיל דף מ' ע"ב ד"ה תניא דליותרת ושתי הכליות ליכא למימר דהא בעבודת דם הוקשו התם כתבו אליבא דתניא כוותיה דר"פ דע"כ ס"ל הכי דהא דקאמר לכל מה שאמר בענין היינו דוקא לאת בדם וטבילה כר"פ והכא כתבו אליבא דהמקשה דלא ס"ל הכי אלא לכל מה שאמר בענין אפילו ליותרת ושתי הכליות:
בא"ד חטאתו על שגגתו ל"ל גבי שעירי ע"א ואמאי מצרכה כו' כצ"ל. ואינו מובן לי דקושיא זו כבר תירצו לעיל בד"ה אבל כו' דאי לאו הך היקישא דחטאתו לא הוה דרשינן ליה הכי ואי תימא דתוספת כתבו דהמקשן לא ס"ל הך סברא קשה דהוה ליה לתרץ הכי ולמה משני תנאי הוא. ויש ליישב בדוחק:
בא"ד והשתא להאי תנא כו'. פי' להאי תנא דלא דריש לפר זו פר העלם וגם לא דרש כאשר יורם:
ד"ה ממאי מדקתני כו' היינו משום דאיכא למיגזר כו'. פי' והכא במתניתין דאם נתן כולן כתיקנן כו' דפסל נמי איכא למיגזר אטו מתנה א' שבחטאת החיצונה. יש מקשים לפ"ז היכא דייק הא אחת שלא כתיקנן וכולן כתיקנן פיגול דילמא נמי פסול ואי הוה תני הכי ה"א דוקא בזה דראשונה שלא כתיקנן פסול משום דאיכא למיגזר אטו מתנה א' שבחטאת החיצונה אבל אם כולן כתיקנן והאחרונה שלא כתיקנן כשר גמור דליכא למיגזר אטו חטאת החיצונה דבחטאת החיצונה בכי האי גוונא נמי כשר מ"ה תני כולן כתיקנן כו' לאשמעינן דאפילו בזה נמי פסול משום הך גזירה ע"כ. אבל שיבוש הוא דאפ"ה דייק שפיר דא"כ ליתני סתמא לפיכך אם נתן אחת שלא כתיקנן פסול דמשמע בין ראשונה בין האחרונה אלא מדקתני הכי דמשמע דוקא אחרונה שלא כתיקנן פסול אבל אם הראשונה שלא כתיקנן פיגול: