אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף לז:

דף לז.

גמרא אלא מעתה לטטפת כו' יש מקשי' למה לא פריך לב"ש דס"ל אם למקרא ליבעי ששה בתים. אבל לפי מה שכתבו תוספת בסנהדרין דף ד' ע"ב ד"ה טט בכתפי שתים כו' יתורץ גם קושיא זו עי"ש:

רש"י ד"ה לימד על בכור כו' ודמם וחלבם כו' כצ"ל:

ד"ה היינו דכתיב כו' וולדן הס"ד:

ד"ה כבכור ומעשר דאין כו' כצ"ל:

ד"ה אין לי כו' קריבה וקיימא לן כו' הד"א:

ד"ה הוא זבח פסח הוא הוא קרב כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה קדש הם כו' תימא דבפר"ק דתמורה בין אביי ורבא אין תמורתו קריבה [צאן קדשים: ואביי] נפקא להו (דמכתב) [צאן קדשים: דמדכתב] לה' הוא קרב ואין תמורתו קריבה ואביי מוקי הם שיהא בהווייתן ורבא מוקי הם לבכור ומעשר שנתערבו בכל העולין שקריבים לגבי מזבח ועוד קשה כו' כצ"ל. ועיין בתמורה דף ה' ע"ב. ובד"ח נדפס בצדו נ"א ואין להבין:

ד"ה שמעתי שתמורת כו' משום דפסח עצמו לא קרב לא קרבה תמורתו וללישנא קמא דרבא דפרק מי שהיה טמא אפילו המיר בו לאחר שחיטה וללישנא בתרא היכא דהמיר קודם שחיטה דוקא וההוא לישנא לא קאי דאיתותב התם וקצת קשה הא דדרשינן קדש הם (הבכור) [צאן קדשים: אבכור] ומעשר ופסח הם קריבים ואין תמורתן קריבה דלא הוי מעין אחד דגבי פסח אם המיר בפסח עצמו שקרב לשם פסח תמורתו נמי קריבה דאם איתא דלא קרב אמאי איתותב התם לשון שני של רבא מדדרשינן הוא קרב ואין תמורתו קריבה לימא דברייתא בהכי מיירי הוא קרב כלומר פסח קרב ואין תמורתו קריבה כשהוא מימר בפסח דחזי ועוד דרשינן התם אם כבש כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י והמעיין בסוגיא דהתם יראה לעינא שגירסא נכונה הוא ואינו צריך לפנים:

ד"ה טט בכתפי כו' אתו למניין ד' בתים בלשון כו' כצ"ל. פי' בכל לשון בפני עצמו רומז על ד' בתים וכ"כ בסנהדרין שם:

ד"ה אלא מעתה כו' ותימא דגבי כו'. פירוש דגבי דבר המקבל טומאה ותעשה ולא מן העשוי כשירים לדפנות וכיון דסוכה דפנות נמי משמע אם כן ליפסול נמי דבר המקבל טומאה לדפנות וגם מן העשוי בפסול:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה