צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף לה.
רש"י ד"ה היו בגדיו מטושטשין לעיל בפרק ו' כצ"ל:
ד"ה ואין חייבים כו' פטור הס"ד:
ד"ה וטמא אם כו' בזבח כשר הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אלל של כו' כצ"ל:
ד"ה ושוין ר' שמעון כו' מהניא בהוא דדבר שאין דרכו לאכל הוא ומחשבת שריפה נמי לא מהניא בהו דאמחשבת אכילת מזבח כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה פיגול בזבח כו' דירך אמו הוא ומיהו אין מחשבתו מפגלת הזבח דדבר שאין דרכו לאכל הוא כך פירש כו' כצ"ל:
בא"ד ומיהו היכא דנתפגל העוף כו' כצ"ל:
בא"ד ונמצא בה בן ד' חי כו' כצ"ל:
בא"ד דשריפה כתיב בקרא הס"ד וכצ"ל. פי' אף שיש בה דין נותר מ"מ א"צ שריפה:
ד"ה פיגול באלל כו' היינו אלל ובההוא מיירי הכא ובעולת העוף איירי כו' כצ"ל:
ד"ה באכילת פרים כו' דחק דלעיל מיירי כו' כצ"ל: