צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף לג.
גמרא ואי אמרת ביאה במקצת לא שמה ביאה כו' אבל למ"ד ביאה במקצת שמה ביאה אע"ג דס"ד השתא כר' ליכא למיפרך לסמוך לפני הפתח וליעיילה ולשחטיה אצל הפתח מבפנים הא עכ"פ לא הוה כמו שאר סמיכה שהיה במקום שחיטה ממש ומדנקט כל הסמיכות שהיה שם קורא עליהן אני תכף כו' ולא קתני כל הסמיכות שהיה שם במקום סמיכה שחיטה. חוץ מזה הוכיח תוס' במסכת סוטה דף ל"ט ע"א ד"ה כל כהן כו' דאתי לאשמעינן דכל התכיפות שיעור כדי מהלך ך"ב אמה דלא הוה תכיפה כמו סמיכה של מצורע שהיה מהלך משער נקנור עד בית מטבחים שהיה ך"ב אמה ולא חשיבא תכיפה וכ"פ רמ"א באו"ח סי' קס"ו ובזה נסתלק השגת בעל המחבר מ"א על רמ"א ותוס' בדין זה עיי"ש:
רש"י ד"ה שהיתה בשעת כו' ומכניס ידיו לעזרה כו'. פי' שהיה מכניס ידיו לעזרה למ"ב ומוציאים לו את האשם לחלל שער נקנור:
ד"ה לעייל ידיה כו' שהפתח מכוין כנגד כו' כצ"ל:
ד"ה הכי גרסינן כו' במזרח שבשער כו' כצ"ל:
ד"ה שמא ירבה כו' יותר משהיה צריך. פי' היכא דהרבה בפסיעות שיעור כרת כדי השתחויה:
ד"ה סמיכות אשם כו' כשאר אשמות כו' מהיקישא דכחטאת כאשם כו' כצ"ל:
ד"ה תכף לסמיכה כו' במקום שסמך ישחוט והאי דסמכינהו קרא להיקישא סמכינהו כדאמרינן הס"ד. ואחר כך ד"ה מה סמיכה בטהורים כו' וסמיכה דפשיטא לן בה משום כו' כצ"ל וכן הוא הגירסא בכל הספרים. פי' דס"ד דאיצטרך להיקישא וסמך ושחט ולא למקום שיסמוך ישחוט ופריך כיון דאיצטרך להיקישא ע"כ תכף לסמיכה שחיטה נמי דאורייתא דאל"כ היאך פשיטא לן דסמיכה בטהורים כיון דאתיא כמ"ד ביאה במקצת לאו שמה ביאה אפשר דמעייל ידיה וסמיך אלא ע"כ דתכף לסמיכה שחיטה דאורייתא ומ"ה פשיטא לן דסמיכה בטהורים כמו שפרש"י ומ"ו הב"ז מהפך הגירסא כמו שלפנינו ואינו מן הצורך לשבש הגירסא אם לא ע"פ טעות דמוכח והגירסא זו ניחא לי יותר להמעיין בה נ"ל. ועוד אפשר לומר דכוונת רש"י שכתב להיקישא סמכינהו כדאמרינן היינו כדאמרינן בפרק הקומץ מה סמיכה בזרים כו'. או להיקש דמה שחיטה ביום כו' כדאמרינן במסכתין ד"כ:
תוס' ד"ה וליעבד פשפש כו' דרבנן בעלמא וא"כ שפיר קרינא כאן הכל בכתב כו'. פי' כיון דמדאורייתא מותר לסמוך להדיא א"כ ליכא קרא בהדיא דנעביד פשפש:
ד"ה ניעול ונסמך כו' ולא דמי לשאר טמאים שמשלחין כו' כצ"ל:
ד"ה סמיכת אשם כו' בין לא יהא אשם כו' כצ"ל:
בא"ד דטעון סמיכה משום ספיקא כו' כצ"ל:
בא"ד שתים בכל אחד כו' כצ"ל:
בא"ד תנופה חיים טעונים סמיכה כו' אמאי לא קאמר כו' כצ"ל:
בא"ד ודבר תימא הוא במאי סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא דהא לעיל בפ"ק ילפינן כו' הד"א וכצ"ל:
בא"ד דאינה באה אלא להכשיר קשה הא דאמרינן כו'. פי' כיון דאיכא היקישא עדיפא ממה שכתב רש"י דאינו בא אלא להכשיר נ"ל.
בא"ד אשם מצורע יוכיח כו'. ודבריהם אינם מובנים לי דאיכא למיפרך מה לאשם מצורע שכן אינה טעונה תנופה שחוט משא"כ בשלמי צבור שטעונים חיים ושחוטין: