צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף ס.
רש"י ד"ה אלא כונסן כו' מצטרפין לי' כו' כצ"ל:
ד"ה קרא חד כו' ונמצא דהט' עשר כו' כצ"ל:
ד"ה למנין בהמות כו' ואינך ט' דהוציא כו' כצ"ל:
ד"ה הט' והי' כו' הרי הן מקולקלין דלא חל עליהן כו' כצ"ל והשאר שייך לקמן:
בא"ד ולא כוונתו כו'. פי' אם מתכוין לכך:
בא"ד ובנמוקי מצאתי דמקולקלי' היינו דקדושה חלה עליהם כדקתני סיפא קרא לי' ט' ולי"א י' ה"ה מעשר וי"א קרב שלמים ומספקא לי' כו' כצ"ל וכן משמע גירסא זו בס"י:
ד"ה אלו היה תמורה כו' דגמרי' במס' תמורה מעשר העברה העברה מבכור ובכור דרשי' הם קריבים ואין תמורתו קריבה אלא ודאי מדקרב כו' כצ"ל:
ד"ה ממנו מן העשירי עצמו הס"ד והשאר שייך לעיל:
תוס' ד"ה יצאו שנים כו' כא' מספקא כו' כצ"ל:
בא"ד עשירי למנין בהמות כו' כצ"ל:
בא"ד ספיקא דאותו כו' כצ"ל:
בא"ד עשירי ספק י"א ואינו קדוש הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י: