צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף נט.
גמ' אי נמי דאחזי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואתקש כו' בריש פירקן כו' כצ"ל:
ד"ה תשיעי כו' אבל האחרים מיהו כו'. פי' כיון שעדיין העשירי קיים בדיר ולא יצא אבל אחר שמת פטורים:
בא"ד הבהמות הס"ד ואח"כ ד"ה וכולן כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה אף תרומה כו' דלא מוקמי מחשבה אתרומת כו' כצ"ל:
בא"ד פרק שני דתרומות כל התורה כולה למידה ומלמדת כו' כצ"ל:
בא"ד והיינו תרומת מעשר כו' כצ"ל:
בא"ד ומתוך פי' משתמע נמי דאפילו כו' כצ"ל:
בא"ד מחשב במעשר מדקריי' כו' כצ"ל:
ד"ה במחשבה כו' ואשכחן נמי דקרי לדיבור מחשבה כו' כצ"ל. ועיין מה שכתבתי במסכת מנחות (דנ"ה ע"א) טעם לגירסא זו:
בא"ד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו וא"ת כו' כצ"ל:
בא"ד כיון דאפשר במחשבה ה"נ אפשר במחשבה וי"ל כו' כצ"ל:
ד"ה איתקש מעשר כו' הא דאמר רבא לשנה הקשתי כו' כצ"ל. ועיין לעיל (דנ"ג ע"ב):