אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף נה:

דף נה.

רש"י ד"ה אלא פרת כו' וזחלי' ונובעי' כו':

בא"ד גשמים לזמן מרובה כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הוא פרת כו' זה לצד זה וזה לצד זה ופרת הולך ביושר כו' כצ"ל:

בא"ד והוא אומר מעשי מעידין אותי כו' כצ"ל.

בא"ד דמשמע דוקא משום א"י כו' ובשבת (דס"ה ע"ב) ד"ה דאמר שמואל כו' כתבו תוס' הא דנקט פרת משום שהוא גדול מכל נהרות ולפי שהוא מא"י כו' משמע דתרוייהו איתא ביה ואפשר ליישב דבאמת הוא גדול מכל נהרות ומ"ה איקרי גדול ובפרק כל הנשבעין קאמר דמאי אתי הכתוב לאשמעי' שהוא גדול מכל נהרות הל"ל סתמא עד הנהר נהר פרת וקאמר משום חשיבות דארץ ישראל קראו גדול דעבד מלך כמלך:

ד"ה מסייע ליה כו' שכולם מתברכים מכיפי דפרת וכן פי' כו' כצ"ל:

בא"ד רמיא וכל הנהרות כו' כצ"ל:

בא"ד בו דכשהיא רבה כו' כצ"ל:

ד"ה מטרא במערבה כו' קולטות קולטת אדה"ר כו' כצ"ל:

בא"ד הכרובים קילטה קין כו' כצ"ל:

בא"ד שהוא מזרח ומתרגם כו' כצ"ל:

בא"ד כשהחמה יוצא מכה עמוד האור של חמה על גבי כו' כצ"ל ולערב מכה עמוד האור של חמה כנגד גיהנם שבמזרח כו' כצ"ל:

בא"ד בכל ענין שנפרש צריך לאומרו כו'. פי' אין לתמוה על הטעם הזה דבכל שנפרש דאי ג"ע במערב או במזרח צריך לומר טעם זה לא"ד התם ועיין שם ברשב"א:

ד"ה אין המים מטהרי' כו' (דנ"ו ע"א) ושייך לכאן טפח שיורד מלמעלה שאין עולה כו' כצ"ל:

בא"ד דילמא היינו טעמא משום כו' כצ"ל:

בא"ד דהנהו ד' נהרות כו'. פי' ירדן ירמוך קרמין ופוגה דקחשיב התם במס' ב"ב (דע"ד ע"ב):

בא"ד המכנסים כגון בנהרות היוצאים ממערות אין מי כו' כצ"ל:

בא"ד ולא קטפרוס מחברון אלא הים מחברון כו' כצ"ל:

בא"ד וניעור כשחוזר ורבה כו' כצ"ל:

בא"ד דהטובל שם לא עלתה לו טבילה כו'. פי' דהתם תנן חביות מלאה מים שנפלה לים הגדול לא עלתה לו טבילה ולמה לא יהיו כמחוברים והוי כאלו טבל בים הגדול אבל דבריהם קשה להולמן לפי גירסת התוספת התם חביות מלאה יין ומ"ה לא עלתה לו טבילה שהים קוו וקיימי ושמא עדיין החביות צבור ועומד במקומו והוי כאלו טבל ביין לפ"ז לא קשה מידי:

בא"ד בעינייהו בלא תערובות כלל אבל הכא אין הנוטפים ניכרים הס"ד וכצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה