אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף נ:

דף נ.

גמרא פלגא דזוזא הוה ליה זוזא מאכל כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה שוה פרוטה והיינו נחושת הס"ד ואח"כ ד"ה קדש קדש ממעשר דבמעשר שני כתיב כו' כצ"ל:

בא"ד וגו' ובהקדש כו' הד"א:

תוס' ד"ה כל הכסף כו' ואע"ג דכתיב עשרים גרה כו'. פי' לפי' רבותיו דדינר הי' ממטבע פחותה שבצורי משמע שבצורי ליכא מעה והא היתה מעה בימי משה:

בא"ד מעה בימי משה כו' כצ"ל.

בא"ד ומשני שאני התם דבעינן דבר חשוב דומי' דכלים ומעה דבר כו' כצ"ל:

בא"ד דאמר כסף קצוב קצת אתי לגרוע דסגי במעה ולא בעינן דינר ודבר חשוב אתי לאסופי דבעינן מעה כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

בא"ד דתרוייהו דרשות נפקי מכלים כו'. פי' וכיון דתרוייהו נפקי מכלים מ"ה אין היקש למחצה:

בא"ד כי הכא כי דייקי קרא כו' כצ"ל. פי' כי דייקי התם במסכת שבועות דקראי כוותי' דשמואל גרסי' התם מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כלים דבר חשוב כו' וילפינן תרוייהו מכלים אף אליב' דשמואל:

בא"ד לכל הפחות שמעינן דבעי חשיבות כו' כצ"ל:

בא"ד שני מחטי' צריך שיהא שווין שני פרוטות כו' כצ"ל:

בא"ד והגיה אף כל דבר חשוב ולא גרס כו' כצ"ל:

בא"ד בעי אוקמי' אדינר כדלקמן ובשמעתי' והרי טענה כו' פרש"י ונימא נהי דמעה היא כצ"ל:

בא"ד מה כלים שנים כו' ופרש"י ה"ג ומה כסף דבר כו' כצ"ל:

בא"ד היה לו להגיה הכא אף כל כו' כצ"ל. פי' ולמה גרס רש"י הכא אף כלים ובשבועות לא גרס רש"י אף כלים אליבא דשמואל:

בא"ד אדינרי וגם אין שייך לומר כו' כצ"ל. פי' דלשון דאפקי' מפרוטה נמי לא שייך כיון שאין בשום מקום סתמו פרוטה מה צורך להפקיע:

ד"ה כל כסף כו' ולא דייק כלל מדרב יהודא כו'. פי' דאמר ר"י בשל דבריהם כסף מדינה:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה