אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף לו:

דף לו.

רש"י ד"ה איסורא עביד בתמיה ודאי כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה והלכתא אפילו כו' א"נ דלמא כיון דרחמא לה כו'. כך הוא גירס' מ"ו מהרש"א וגירסא זו קשה להולמה ונ"ל דהכי גרסי' מכל מקום לא הימני' לע"א שישאנה כיון דרחמא לה לא דייקא ולמ"ד הכא כו' כצ"ל. פי' אע"ג דפסקינא הכא מילתא דעבידא לאגלויי לא משקר מ"מ לא הימניה לע"א שאמר מת שישא את אשתו כדאמרינן ביבמות (דכ"ה ע"א) אע"ג דמילתא דעבידא לאגלויי הוא ולא משקר מכל מקום כיון דרחמא לה שמא עיניו נתן בה משקר וכפרש"י התם:

בא"ד בין האי כהן לעדות אשה דגבי אשה הקילו משום כו' כצ"ל. פירוש למאן דאמר הכא דאינו נאמן אע"ג דמילתא דעבידא לאגלויי הא קי"ל דע"א נאמן לעדות אשה לישא לאחר מ"ה כתבו דיש לחלק:

ד"ה משום כבודו כו' מומחה לא פסק אבל הא כו' הד"א:

ד"ה על כבודו כהן דמתירא לאוכלה כו' כצ"ל:

בא"ד אבל האי ישראל כו' כצ"ל:

ד"ה התרת בכור בח"ל כו' ממתניתין לא שמעינן כו'. פירוש ממתניתין לא שמעינן דמתירי' בכור בח"ל בג' בני הכנסת דאיכא לאוקמה בזמן הזה אבל יש לדקדק דמאי פריך לרבא מאי קמ"ל דדוקא במומי' מובהקים תנינא במתני' דלמא איפכא דמתני' איכא לאוקמא בזמן שבית המקדש קיים ומ"ה אין מתירין ג' בני הכנסת אלא במומין מובהקים אבל בזמן הזה אפי' במומין שאינם מובהקים מ"ה קמ"ל רבא אפילו בזמן הזה דוקא במומין מובהקים ויש ליישב בדוחק:

בא"ד לארץ אם באו כו' כצ"ל:

ד"ה תניינא ה"ז כו' שני דברים מענין אחר כו' כצ"ל:

ד"ה במקום שיש מומחה כו' דהא על ר"א כו'. פירוש ור"א לא היה סמוך דאין סמיכה בבבל:

בא"ד הוי רב אשי כו' כצ"ל:

בא"ד כדאמר ר"נ התם כו'. פי' ור"נ לא היה סמוך וצ"ע למה לא מביא' מר"נ דהכא דלקמן קתני במקום שאין חכם כגון מאן אמר ר"נ כגון אנא ור"נ במסכת נדרים (ד"ח ע"ב) מביא ראיה מר"נ דהכא דלא בעינן סמוך:

ד"ה שלשה כו' דנדרים אמרינן לא כו' כצ"ל:

בא"ד אחר אין לאותו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה