צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף לג.
גמ' מותר לנכרי אף בכור מותר כו' כצ"ל:
שם חד לכדר' יצחק וכר' אושעיא כו' כצ"ל:
שם וחד מה צבי כו' כצ"ל: וכ"מ הגירסא בילקוט ישן. ומ"ו מהרש"א כתב דבילקוט גרסי' כמו שלפנינו ולפ"ז קאי ואידך אר"ע ומיישב בדוחק ע"ש:
רש"י ד"ה בעבודת צבור כו' באותו בית אב כו'. ובחנם דחק רש"י לכתוב באותו בית אב דאי לא אשכחן באותו בית אב חוזרים על בית אב אחר ואי לא אשכחן באותו משמר חוזרין על משמר אחר עד שיהא רוב הכהנים טמאים ועיין ברמב"ם (פ"ד מה' ביאת מקדש):
תוס' ד"ה ובית הלל כו' או מיהיה לך כו' כצ"ל:
בא"ד דבחזה ושוק בתם כו' כצ"ל:
בא"ד אשם שנכנס דמן לפנים פסול כו' כצ"ל:
בא"ד אע"ג דאיתא להו היקישא דכחטאת כאשם ואוקמי רבנן היקישא למילתא אחריתי כו' כצ"ל:
בא"ד מ"מ עיקר היקישא לא אתי' אלא לשנה שנה כו' כצ"ל:
ד"ה דתניא היו לפניו כו' ואחת בעלת מום ויש לתמוה כו' כצ"ל והשיטו' מחולפות ונדפס בטעות ושייך לקמן:
בא"ד בכל ענין ובמשנה דוקא אם קרבה שניה עד שלא נשחטה הראשונ' תמות שכבר כפרו בעלים אבל כשנשחטה קודם לכן שרי ואומר רבי כו' כצ"ל: