צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף לא.
גמ' מאה תכתקי כו' כצ"ל:
שם דהא חזי ליה בימי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה וכולן שחזרו כו' עולמית כו' בתוספתא דמסכת דמאי בפרק שני הס"ד והשאר יש למחוק וכצ"ל:
ד"ה קטר להו כו' ד' מאות תכתקי כסאות הד"א והס"ד:
ד"ה מפני שהוא ב"ד כו' שלא היה כו' כצ"ל:
ד"ה ונשאל כו' הא חזי ליה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה וכולן שחזרו כו' אין מקבלין אותם ועוד דמשמע הכא דיש תקנה לע"ה שמקבל עליו כו' כצ"ל. פי' דלעיל (ד"ל ע"ב) תני ע"ה שקיבל עליו דברי חברות ונחשד לד"א נחשד לכל התורה כולה משמע הא לא נחשד מקבלין ועיין בתו' ע"א (ע"ז ע"א):
בא"ד ולא בפרהסי' אמאי אין מקבלין אותו כיון דירא שמים בסתר כו' כצ"ל. ומ"ו מהרש"א גורס גירסא אחרינא ואינו מן הצורך:
בא"ד דברי חברות כו' נכרי שקבל כו' כצ"ל:
הדרן עלך עד כמה.
פסולי המוקדשין פרק חמישי.
תוס' ד"ה חוץ מן הבכור כדמוכח בפרק קמא כו'. פי' מדדרש התם מקרא דבהמתך אתי למעוטי בכור ומעשר שאין נאכלין בתורת בהמתך ומביא ראיה ממתני' דהכא דתני חוץ מבכור ומעשר ע"כ מדאורייתא היא דבכור ומעשר שלל שמים היא ומ"ה אתי בהמתך לאפוקי בכור ומעשר דלאו בהמתך היא ומש"ה כתבו ושמא משום קרא נפקא כו':