אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף כז:

דף כז.

רש"י ד"ה בשרם כו' קרח הס"ד והדיבור שלאחריו שייך לדכ"ח:

תוס' ד"ה וכי הזאה יש לנו ולא היה נראה כו'. פירוש דבימי האמוראים היה להם אפר פרה כדאמרי' חבריא מדכו בגלילא וכ"כ הר"ש (פ"ד ממס' חלה) והובא בב"י (י"ד סי' שכ"ב) ומשום הכי כתבו ולא היה נראה לומר כו':

בא"ד דמשום טומאת ח"ל כו'. פי' אע"ג דכשהיו חוזרים מא"י לח"ל לאחר הזאה היו מטמאים משום ארץ עמים אפ"ה לא חשו משום זה:

בא"ד שלא טבל כיון דמן התורה צריכה טבילה אפילו לחולין כו' כצ"ל. פי' והיו טובלים לשאר טומאות:

בא"ד א"צ טבילה ואסורה לזבים כו' בטבול כו' כצ"ל:

בא"ד לשמור עצמן ופירותיהן כו' כצ"ל:

בא"ד והדר קתני מן הנהר ועד אמנה ולפנים כו' כצ"ל:

בא"ד אע"פ שתרומת הארץ אינה כו' כצ"ל:

בא"ד דלא שייך בהו אסורי טומאה כו' כצ"ל:

בא"ד הא דקתני טבול יום אוכלה היינו ט"י דבעל קרי ולא בעי כו' כצ"ל:

ד"ה שנה בשנה כו' בשנה דרשינן כו' כצ"ל:

בא"ד שמעתא דהכא בשנה כו' כצ"ל:

בא"ד לחודייהו בלא שנה איכא כו' כצ"ל:

בא"ד בסופו דאין נפסל כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה