אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף כב:

דף כב.

רש"י ד"ה או תילוש כו' מכשירי' הס"ד ואח"כ ד"ה אותן חולין לרבי אלעזר כו' כצ"ל:

בא"ד או קליות אלא לר"א כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה יתיב ר"ד כו' מע"ל דקילא דייקינן בסמוך כו' כצ"ל:

בא"ד התם איירי בפסוק כו' כצ"ל:

בא"ד וההוא דשמא רבו כו'. פיר' הא דאמרינן במסכת שבת (דס"ה) גבי שמואל דעביד לבנתיה ביומא דניסן מקוואות כו':

בא"ד כיון שיש הפסק כו'. פי' אמרי' קמא קמא בטילה:

בא"ד דאפי' בהפסק אמרי' כו' כצ"ל. פי' דאמרי' התם נותן סאה ונוטל סאה עד רובו וברובו מיהא מיפסל ולא אמרי' קמא קמא בטיל:

בא"ד ואאיסור משהו דמתני' כו'. פי' דלא תקשה כיון דעד ששים קאמר דבטל א"כ מה חידוש אתי לאשמעינן שיהא בטל עד ס' ומשום הכי כתבו דקאי אמתני' דקתני יין ביין במשהו ואשמעינן הני מילי בהיתירא לגו איסורא אבל באיסורא לגו היתירא (צאן קדשים: היתירא) קמא קמא בטל וכ"כ תוס' שם במס' ע"א:

בא"ד קאי והלשון ראשון ראשון בטל דיין נסך כו' כצ"ל:

בא"ד ונראה דמאן דאיתא ליה כו' כצ"ל:

בא"ד כ"כ שאין בהיתר ס' כו'. פי' אבל ביין נסך אפי' אין ס' בהיתר רק רובו נגד י"נ בטל ברוב:

בא"ד עד עולם אסור כו' כצ"ל:

בא"ד בחלב לא אמרי' כו' כצ"ל:

בא"ד משום דאי אפשר לסוחטן אבל רבה מועיל כו' כצ"ל. פירוש בשאר איסורי' מועיל אם רבה ששים של היתר וקאי אדלעיל:

בא"ד דכ"ש טבל ולרבותא כו' כצ"ל:

בא"ד ומי פירות במקוה כו' כצ"ל. פי' כיון דהשתא דמסקו תוספ' עד ששים ולא עד רובא א"כ מי פירות דבטלי ברוב מנ"ל:

בא"ד עד ששים לא נפקא כו' כצ"ל:

בא"ד ר"ת שהיין מותר בהנאה כו' כצ"ל:

בא"ד ור"ת פסק שם דקיימא לן כרבין כו' כצ"ל:

בא"ד מחביות לבור לר' יצחק כו'. פי' דר"י דסבירא ליה דוקא אם אירע מצירצור קטן דלא נפיש עמודי' אמרינן קמא קמא בטל אבל מחביות דנפיש עמודיה לא וקאמר רבין דמודה ר"י דביטול על ידי מים מהני אפי' עירה מחביות וה"ה לרב דימא דסביר' ליה דוקא אם עירה מחביות אבל גיגית דנפיש עמודיה טפי מחביות לא וקאמר רבין דמודה ר"ד דביטול על ידי מים מהני אפי' בגיגית:

בא"ד מחביות דבר רבין כו' כצ"ל. פי' אע"ג דרבין תני ונפל שם קיתון של מים אפשר לומר דנפל מחביות גדול קיתון של מים לשם ובהא מודה ר"י דצריך ביטול על ידי מים דוקא:

בא"ד אמתני' מצי סבר כרב דימי כו'. פי' כיון דקאי אמתני' אפשר לפרש דרבין איירי בנפל מים תחלה והוי היתירא לגו איסורא ומשום הכי בעינן דוקא ביטול ע"י מים אבל לא נפל קיתון של מים תחלה והוי איסורא לגו היתירא מודה רבין לרב דימי דבטל אפילו על ידי חמרא אבל למאן דמתני ההיא דרב ושמואל ארבין וסביר' ליה דאם לא נפל קיתון של מים תחלה אמרינן מצא מין את מינו וניעור איסורא לא מצי סבר כרב דימי ועיין שם במס' ע"א (דע"ג ע"א):

בא"ד יכול להיות אם לא נפרש כו' כצ"ל:

בא"ד להוכיח ממילתיה כו' כצ"ל:

בא"ד דר' יוחנן דלקמיה כו'. פי' שם לקמיה במס' ע"א:

בא"ד ערבן דאם נפרש כך כו' כצ"ל:

בא"ד ס"ל במשהו אפי באיסורא כו' כצ"ל:

בא"ד דהא לא גרסי' לבסוף דפשט ליה מזגו כו' כצ"ל. וע"ש (דע"ג ע"ב):

בא"ד דלהוי משמע מזגו תחלה דוקא כו' כצ"ל:

ד"ה תירום כו' וקשה אטו כו'. פי' דמשמע או תירקב או תישרף.

בא"ד ואין לנו להשמיע כו' כצ"ל. פירוש דאין צריך לאשמעינן תירקב כיון שאין בני אדם רגילים לעשות דיותר טוב להם לשרוף ולהנות מהם:

בא"ד ששנה באותו פ' דקתני לאחר שהודו ר"א כו' כצ"ל. ועיין במס' תרומות (פ"ה משנה ד'):

בא"ד מצות חליצה גבי קטנה שחלצה דבספרים שלנו כו' כצ"ל:

ד"ה תעלה ותאכל כו' לשון הרמה מדקתני כו' כצ"ל:

בא"ד דתנן בפרק ב' של כו' כצ"ל:

בא"ד משום הפסד כהן כדמפרש כו' כצ"ל:

בא"ד מדמע כתרומה ודאי כו' כצ"ל:

ד"ה ובלבד כו' ואחד וצריך שלא יהיו כו' כצ"ל. וגירסת מ"ו מהרש"א גירס' נכונה היא וע' בר"ש במס' תרומות:

בא"ד כביצה מהתרומה טמאה כו' כצ"ל:

בא"ד ועוד (מימין) [צאן קדשים: ממין] זה כי כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה