אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף יז:

דף יז.

רש"י ד"ה חוגרו למזבח באמצע גובהו הס"ד ואח"כ ד"ה הא קיהיב כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה שאני התם דאמר רחמנא כו' דמצותו למיעבד ניח' לי כו'. הא דלא משני גבי חוט הסיקרא נמי דרחמנא אמר עביד כו' יש ליישב דחוט של סיקרא דחוגרו באמצע ילפינן בזבחים (דנ"ג ע"א) מדכתיב והיתה הרשת עד חצי המזבח משמע דקפיד רחמנא דוקא עד חצי המזבח מ"ה משני דמרווח בה פורת':

ד"ה אפשר לצמצם ולמדוד יפה וכיוונו ששתיהן קרובות כו' כצ"ל:

בא"ד עורפות דאי אי אפשר כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה זכר ונקבה כו' איצאו שני ראשים כאחד כו' כצ"ל:

בא"ד והוא דרך מרגלותיה כו' אפ"ה הקשו תוספת לעיל (ד"ט ע"א) שפיר דהתם קאמר מין במינו אינו חוצץ ומכ"ש אי יצא דרך מרגלותיה דאינו חוצץ:

ד"ה אפשר לצמצם כו' היכא פשיט דאפשר לצמצם ממכוון כו' כצ"ל:

בא"ד בידי שמים פעמים שנמצא בו כו' כצ"ל:

בא"ד מיבעי' לן ופשיט ליה מנמצא מכוון כו' כצ"ל:

בא"ד לצמצם ואפי' בידי אדם ומתוך כו' כצ"ל:

בא"ד לכל הפחות בידי אדם כו'. פי' דאל"כ מ"ט מאן דשרי דילמא אפי' מחצה אין כאן וע"ז כתבו ואין לומר דקרי פרוץ כעומד כשדומה לנו שהם שוים ומ"ה שרי א"כ תיפוק למאן דאסור דטעם דלא אמרינן כשדומה לנו שהם שוים ושמא שייר רובא ול"ל טעם דרחמנא אמר למשה כו':

בא"ד אליבא דר' יוחנן כו' כצ"ל:

בא"ד לא אמרן אלא במבוי ח' אבל במבוי ז' ניתר בעומד כו' כצ"ל:

בא"ד דאם כן אין בלחי ד' אמות כו' כצ"ל:

בא"ד למדוד ומזה אין להקשות כו' כצ"ל:

בא"ד שהפרוץ כעומד משום דאימא עומד מרובה ואם ת"ל שהם שוים רחמנא אמור לא תפרוץ רובא ומאן דאסר משום דאימא פרוץ מרובה ואם ת"ל שהם כו' כצ"ל:

בא"ד דבין פרוץ נפיש בין כו' כצ"ל:

בא"ד ומהאי דפריך בההיא שמעתא דפרוץ כו' קאי על שמעתי' דמס' סוכה (דט"ו ע"ב) ועיין שם כל הדיבור הזה:

בא"ד אי אפשר לצמצם דעלמא כו' כצ"ל:

בא"ד כמו שפירשתי שם כו' כצ"ל:

בא"ד דדל קריאת שם כו' כצ"ל:

בא"ד כיון דאי אפשר לצמצם אינו קדוש אלא מחמת דבורו הס"ד וכצ"ל אע"ג דכתבו לעיל כיון דאין לברר ולהכיר לא דמי (לד') לקרא עשירי עשירי ולי"א עשירי ושניהם קדושי' מ"מ פריך מבתרא כיון דאינו בזא"ז:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה