צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף יא.
רש"י ד"ה ממונא דבעלים הוא ולא מצי הכהן לזבוני כו'. פירוש דכהן לא מצי לזבוני להאי פטר חמור לפודה בהאי פדיון שנתן לו הפודה:
ד"ה וגונב מבית כו' להקדש הס"ד:
ד"ה והן שלו כו' זה מהן דכהן המוריש כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה והילכתא כו' רגיל הכא רגיל הכא אבל הוא עצמו אפי' בפטרוזא בת דנקא הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה ואין לו שה כו' כצ"ל:
ד"ה וגונב מבית האיש כו' אימא נמי הך דרשה וקשה מרעהו ולא דהקדש נפקא ופירשתי דלאו מיתורא דאיש קדריש דגיזבר נמי כו' כצ"ל:
בא"ד למעוטי הקדש דבכל כו' כצ"ל:
בא"ד ואשה על לשון נקבה כו' כצ"ל:
בא"ד אשה אל אחותה בקרסים כו' כצ"ל:
בא"ד כדנפקי מרעהו כו'. פי' מבית האיש דשייך ביה רעהו כדכתיב ולא מבית הקדש דלא שייך ביה רעהו ע' דיבור זה במס' ב"ק (דס"ג ע"א) ד"ה רעהו כו':
ד"ה שהיו לו כו'. לעיל דפודה וחוזר ופודה: