צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף ד.
גמרא והא פטרו קתני דמשמע אינהו כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה אלא אמר רבא כו' גבי בהמה טהורה לא אתיהב למדרש כו' כצ"ל.
ד"ה ובין לדידך כו' איכא למיפרך לוי בכור כו' הד"א:
תוס' ד"ה ועוד אם איתא כו' כנגד אחד דהא מה שפטרו בהמת לוים של ישראל מבהמת תחת בהמתן נפקא ליה לקמן כו' כצ"ל:
בא"ד וי"ל דר' כו' כצ"ל:
בא"ד יש לפרש דלקמן טעם דמתני' אתא לפרש מה טעם כו' כצ"ל:
ד"ה אם הפקיעה כו' דייק ק"ו אם קדושת לויות הפקיע כו' כצ"ל:
בא"ד מפקיע בכור דלויות:
בא"ד גבי בהמה מדאיצטרך כו' כצ"ל:
בא"ד גבי בהמה טהורה לא אתיהב כו' כצ"ל:
ד"ה דין הוא כו' וקשה דבפטר חמור נמי מסקינן כו' כצ"ל. פי' בין לאביי בין לרבא תנא דמתני' אתי לאשמעינן דהם עצמם פטורי' ומפטר חמור נמי פטורים:
ד"ה דלא הוה כו' כ"ש דפוטר של כו' כצ"ל:
בא"ד ק"ו דלא אמר הכתוב ולקחת בהמה כו' כצ"ל:
ד"ה בפטר רחם כו' הוא אם משכחת כו' כצ"ל:
בא"ד בן לויה נמי פטור משמע שרוצה לתרץ הך פרכא דבן לויה בשנויא דפטר רחם ובן לוי שהוא פחות מבן חדש נטר עד שנויא כו' כצ"ל:
בא"ד דפטר רחם דבן לוי כו' כצ"ל:
בא"ד רחמנא והוא בן לוי משויהו לוי וה"ה בבן לויה ואע"פ כו' כצ"ל: