אור ברסלב
פתחי שערים לו) הערה גדולה בענין חתיכה הראויה להתכבד

פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס

לו) הערה גדולה בענין חתיכה הראויה להתכבד

לה) אי מותר למכור סחורה בימי אבלו.

בבשר חי דהוה שלכד"א.

הנה הרבה פעמים אירע מקרה שנמצא בהמקולין טרפות בריאת וכבד או בהראש ונתערבה ברוב חתיכות כשירות ולא נודע מי הוא. והנה מבואר בש"ע (סי' קט) דאם החתיכות אינה ראוי' להתכבד בטל ברוב רק ישליך אחד והשאר מותר ואם הוא חתיכה גדולה וראוי להתכבד אינה בטילה ואפילו באלף לא בטל עיין ביו"ד (סימן קא):

וע"ז יש להעיר למש"כ התוס' פסחים (דף כד) דבשר באומצא הוה שלכד"א ורק בעוף דרכיך הוה כד"א ועיין ביו"ד (סי' קנה סקי"ד) בשם ראבי"ה דמותר לאכול חלב חי עש"ה ולפ"ז כ"ז שלא בישל לבשר מותר לאכול ועיין בס' ברוך טעם מהגאון ר' ברוך פרענקיל זצ"ל בשער הואיל ומתוך דין א' באריכות מזה ועמש"כ בחדושי לשבת (דף עא) בזה דחומר בשני מינין ממין אחד וכו' מזה דחלב חי הוה שלכ"א עש"ה ועמש"כ בחדושי לחולין (דף ק) באריכות מזה ועמש"כ בשו"ת יהודה יעלה בחלק יו"ד (סי' קכ) ובמנחות (דף מח) בתוס' ד"ה חטא וכו' ושם (בדף צט) הבבלים אוכלים כשהוא חי ובפסחים (דף עא) אין שמחה בחי ע"ש ומעתה לפ"ז יש להעיר דגם בחתיכה הראוי' להתכבד צריך להיות הדין דישליך אחד והשאר יהי' מותר משני טעמים א' למש"כ התוס' בתמורה (דף ל) תוס' ד"ה ואידך וכו' דהקשו דבכל איסורים דנתערב נימא דישליך אחד והשאר יהי' מותר מצד ברירה וכתבו כלל גדול בדין דלא נאמר ברירה רק כשנולד האיסור בתערובות משא"כ אם נולד האיסור מקודם עש"ה ולפ"ז למש"כ הרי בנתערב בשר חי במקולין דהשתא מותר לאכול מהן ורק לאחר בישולן יהי' אסור וא"כ נולד האיסור בתוך התערובות וממילא יהי' מותר ליטול אחד ועל השאר נאמר ברירה ומותר כיון דנולד האיסור בתוך התערובות דהיינו לאחר הבישול ועיין בחדושי הגאון רע"א זצ"ל במערכה ו' דחמץ שנתערב קודם פסח דנולד איסור בתוך התערובות שייך לומר ברירה למש"כ תוס' תמורה הנ"ל וה"נ כן ואף דמבואר בש"ע דגם חי הוה ראוי' להתכבד מ"מ י"ל דאיירי כגון שהוא מלוח ואוכל במלחו דראוי לאכול וכמש"כ בברוך טעם הנ"ל דעם מלח לא הוה שלכ"א ורק דמ"מ סובר המחבר דבאופן זה לא הוה כלל חהר"ל כיון דחי הוא ואף דראוי לו לאכול מ"מ לא הוה חהר"ל או דאיירי בבשר עוף דרכיך משא"כ בבשר בהמה דחי הוא מותר אף לאחר שנתבשל. ב' י"ל ג"כ למש"כ הרמ"א (בסי' קב) בשם המרדכי לענין גיגית דאם נולד האיסור בתוך התערובות ל"א דשיל"מ וכתב הפמ"ג סקי"ב דה"ה בכל הדברים דנתבטלין אף בחתהר"ל אם נודע איסור בתוך התערובות עש"ה א"כ ה"נ כיון דנולד האיסור בתוך התערובת רק לאחר שנתבשלו וקודם שנתבשל הוה היתר ממילא ל"א בזה חתיכה הר"ל וכמו יין בגיגית לענין דבר שיש לו מתירין וצ"ע בזה:

ושוב לאחר ז"ר ראיתי בשו"ת חסד לאברהם (סי' לג) דהעיר קצת מזה והנלע"ד כתבתי להעיר בהנ"ל:

תוכן העניינים

פתחי שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה