אור ברסלב
פתחי שערים כז) בענין אשה שיצא קול

פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס

כז) בענין אשה שיצא קול

כו בענין מה שכותבין בגט מי בארות

שהיא א"א מקודם נשואין.

היה בעירנו ווארשא אשר יצא קול על אשה הנשואה לבעל זה איזה שנים ואמרו שכבר יש לה בעל אחר ודרה עמו איזה שנים וגם יש לה בנים מהבעל הראשון והאשה מודית שדרה עם איש אחר ויש לה בן עמו רק שהי' בלא קידושין כלל רק אנסה ואמת הוא שהיתה הולכת בצניף כדרך שהנשים הולכות לאחר הנשואין אבל רק מחמת בושה עשאה זאת שלא יאמרו שזינתה כידוע:

והנה באו אנשים לכאן ואמרו שזוכרים אשר כבר קודם שנשאת לאיש זה רק היו יודעים שרוצית לינשא לבעל הלכו אצל הרב הג' וכו' ר' זנוויל ז"ל מוצ"ד דפה ושלח אחריה ואמר לה שאסורה לינשא:

ולכאורה נראה דצריכים לאוסרה על הבעל זה למאי דמבואר (בסימן מו) דהוחזק לב"ד הקול קודם נשואין אסורה א"כ ה"נ הרי הוחזק הקול קודם נשואין ובב"ד. אך אפילו אם נאמר דזה לא הוה הוחזק בב"ד קודם נשואין רק הרב הנ"ל אמר לה סתם שאסורה לינשא כעת עד שיברר על נכון מ"מ הרי מבואר ברמ"א ס"ב שם אם לא במקום שיש חזקה טובה שנתקדשה אז לא בעינן הוחזק בב"ד ע"ש וא"כ הכא לכאורה הוה חזקה טובה שנתקדשה והיא א"א מקודם שנשאת לזה מחמת שהלכה אז בצניף קודם הנשואין אשר דרך נשים לילך כך ולא פנוי' והוה רגלים לדבר:

ועיין בתוס' גיטין (דף פט) ד"ה עד וכו' דלא בעינן בקול שיהיה דבר ברור אי איכא רגלים לדבר עש"ה:

ועיין בשו"ת בגדי ישע (סי' מג) תשובה ארוכה לענין אם הולכת בצניף בכסוי הראש אם נאמנת לומר א"א הייתי וגרושה אני במגו דפנוי' משום דאיכא מגו נגד רגלים לדבר דא"א היא עש"ה. שוב ראיתי בפתחי תשובה (סי' קנב סק"ו) דמביא חבילות תשובות מזה [ובחדושי לחו"מ (סימן פב) בכללי מגו (אות יט) הארכתי בזה] ואפשר לומר כיון דבושה הוא לה כיון שבאה בשנים לכך לובשת צניף וגם כיון דהיה לה ולד קודם החתונה ממילא בושה הוא לה דא"כ למה בכל התשובות לא נזכר מזה דמ"מ יש לה מגו לומר פנוי' והא דהולכת בצניף מחמת בושה הוא כיון דבאה בשנים וצ"ע ולהתיישב בזה:

אך לכאורה נראה דכאן הוה קול גמור מחמת דהרבה אנשים רצים וצועקים אשר א"א אחת דרה עם בעל אחר ול"ש עכשיו לברר מהיכן יצא הקול דהרי הדין להפוסקים דלא מבטלין קלא אפילו באו אח"כ עדים בפירוש ואמרו דלהד"ם כמו שפרש"י גיטין (דף פט) ד"ה מבטלין וז"ל א"נ חזרו אותן פלוני ופלוני ממדה"י ואמרו להד"ם מבטלין או לא מבטלין ע"ש וא"כ לדעת הפוסקים דעכשיו בזה"ז יש לנו דין דנהרדעא דלא מבטלין קלא כמבואר ברמ"א ס"ד ממילא מאי מהני אם מבררין עכשיו. אך באמת מבואר ברמ"א שם בשם הרמ"ה דאם באו עדים ואמרו להד"ם מבטלין לקלא אבל להי"א בודאי אין מבטלין אפילו כלהד"ם כמו שפרש"י ובאמת לא זכיתי להבין למה המחבר לא הביא דין דמבטלין לקלא רק הרמ"א ז"ל] וממילא כיון דהוחזק הקול ולא מבטלין לקלא בזה"ז ממילא אסורה אף שתתברר בב"ד דאין הקול ממש:

אך אפשר לומר דההיתר בכאן עיקר מחמת דהאנשים באים עכשיו והוציאו קול הוה קלא דלאחר נשואין ומקודם לא היה הקול מוחזק כ"כ:

אך בזה אני מסופק היכי הדין אם הבעל עצמו מאמין להקול חי יכול נמסרה עלין למאי דמבואר בש"ע (סי' קעח ס"ט) דבע"א אומר לו אשתו זינתה אף דאינו נאמן דאין דבר שבערוה פחות משנים מ"מ אי דעתו סומכת עליו אסורה והוא מקידושין (דף פו) ה"ח וא"כ ה"נ הרי קול לא גרע מע"א דמצינו דמגו במקום קלא ל"א ומגו במקום ע"א אמרינן להרבה פוסקים וכבר האריך בזה בתומים בכללי מגו (אות לו ואות פו) עש"ה וממילא אם הבעל מאמין אסורה:

וא"ל שהרי פסקינן שם בפי' קעח) דבזה"ז דאיכא חרדר"ג אינו נאמן לומר כלל שמאמינה ע"ש וממילא ה"נ אינו נאמן לומר בזה"ז שמאמינה להקול אולם זה ליתא שהרי מבואר (בסימן מו ברמ"א ס"ח) דאף בקלא דבתר נשואין אם היא מודית שנתקדשה לראשון נאמנת ואסורה עליו מחמת שיש קול ולפ"ז יש קל וחומר מה אשה שאומרת טמאה אני לך ע"פ דין א"נ להפקיע עצמה מבעלה דמשועבדת לו ומ"מ במקום קול נאמנת מכש"כ בדידי' דע"פ דין נאמן להפקיע אותה כיון דבידו לגרשה בע"כ וכמש"כ הפוסקים ועיין בר"ן כתובות ריש המדיר ורק כיון דאיכא חרם דר"ג שלא לגרש בע"כ א"נ מכש"כ דנאמן במקום שיש קול:

אולם י"ל דאפילו לדעת הרמ"א דנאמנת לומר דמקודשת לאחר במקום שיש קול היינו דיש לו דין דקלא קמי נשואין דאסורה וא"כ אפילו אי נאמן לומר שמאמין להקול ממילא תו שוב להפוסקים דמבטלין לקלא ממילא יכול לברר ולבטל הקול רק מטעם דהאידנא אין מבטלין לקלא ממילא שפיר י"ל ולחדש למש"כ התוס' בגיטין (דף פא) ד"ה ובנהרדעא וז"ל אף דמצינו בכתובות דמבטלינן לקלא היינו משום דנפסל לעולם אבל הכא הרי אסורה רק לבעל אין לבטלו ע"ש:

ולפ"ז הכא דידוע לנו דאינה יודעת היכן הוא הבעל הראשון וממילא אם אוסרין אותה ויהי' צריך לגרשה תהי' אסורה לעולם כל ימי חייה ותשאר עגונה שפיר מבטלין לקלא לכ"ע. שוב לאחר ז"ר מצאתי כעין סברא זאת בנו"ב (סי' סה וסי' סו) דאם נשארת עגונה מבטלין לקלא ושמחתי מאוד ולפ"ז שפיר נכון כאן לברר ולבטל הקול כנ"ל. בעה"ח פתחי' חונה פה ווארשא:

תוכן העניינים

פתחי שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה