פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס
יז בענין נשתטית עוד קודם החתונה.
אברך אחד שמו פלוני בן פלוני השתדך עם בתולה אחת מעיר פראגא וביום קודם החתונה בא החתן הנ"ל לפראגא על החתונה והנה קול צוחה בעיר כי הכלה משוגעת ר"ל וכן היתה משנים קדמוניות הרבה פעמים ע"ח וע"ש וזהו נתברר ע"פ אנשים הרבה אך יען שהכל הי' ערוך על החתונה והי' בושה להחתן לחזור לעירו וגם הי' עניו מאד השתדלו הרבה [וברמאות] שתהי' החתונה באמרם כי השתא היא חלומה וגם שהרופאים אומרים שתהי' בריאה אחר החתונה ע"כ החתן נתפתה להם וגם התנו עמו בכתב באם שתהי' אחר החתונה משוגעת אין לה עליו כלום לא כתובה ולא שום דבר וגם הוצאת הגט היא תתן ותיכף אחר החופה ראו שהיא עדיין משוגעת ועכשיו היא משוגעת גמורה ושוכבת בבית התעלה למשוגעים דפה ווארשא והרופאים אומרים כי ברע היא ר"ל ועתה האברך הנ"ל צועק להתירו מכבלי העיגון ורחמנות גדול עליו כי הוא עני וי"ש וקו"ח לחוש לעיגון דידי' יותר דחמיר מדאיתתא כמו דאמרינן בפ' אע"פ (דף סד) מה בין מורד למורדת וכו' ועיין בשו"ת מהרשד"ם בחיו"ד (סי' קמ) וז"ל מכאן למדנו שצער האיש לעמוד בלא אשה גדול משל האשה וא"כ כיון שראינו כמה חשו חכמז"ל ונכנסו בעובי הקורה לעגונא דאיתתא וכו' כש"כ וכו' מצד הרהור עבירה עכ"ל:
נלע"ד להתיר לישא אשה על אשתו ע"פ מאה רבנים בלי שום חשש כי האריכות בזה למותר אחר שכבר הלכו בו נמושות כי לדעתי לכאורה גם בלא היתר מאה רבנים כי לכאורה הוה זה כספק קידושין ודילמא לא היתה בריאה וראוי' לקבלת קידושין ויעוין בב"ש (סימן א סק"כא) משום דררא דקטטה תיקון ולא משום דררא דאיסורא ונ"מ להקל בספיקא וגם עכשיו אחר אלף החמישי שהיא רק מצד מנהג וכו' וא"כ לכאורה כאן לענין לישא ב' נשים הוה ספיקא דרבנן ולקולא. אולם יש לפקפק בזה מצד מש"כ המג"א (סימן קפד סק"ז) בספק אם בירך בהמ"ז צריך לחזור ולברך גם ברכה רביעית יעו"ש ואפשר כיון דעיקר הספק נולד בדאורייתא. ושוב ראיתי בס' דברי חיים מהגאון מסאנז (בסימן נ) בחלק אה"ע מעשה כזו ממש וכתב דמ"מ צריך היתר ממאה רבנים מצד היותר טוב. ושוב ראיתי ג"כ בס' ברית יעקב בשו"ת (סימן ב) מעשה כזו וכתב ג"כ להתיר ע"י מאה רבנים מהג' משעדליץ וע"פ דין גם בלא היתר ממאה רבנים:
והנה לסלק הכתובה כאן לא צריך כיון דכך התנה בפירוש שלא יתן לה שום חיוב וכתובה כנזכר אולם הרי מבואר בש"ע אה"ע (סי' סו ס"ט ובסי' סט ס"ו) דל"מ תנאי כלל דהוה ב"ז ובחלקת מחוקק סקילה כתב בשם יש פוסקים דמהני התנאי ובכתב לה כתב בספר הפלאה בשם הרבה פוסקים דהוה כקני מידו דמהני תנאי יעו"ש. אך נראה לע"ד דהכא שאני דהתם הוה נגד תקנת חכמים דאמרו דיש לה כתובה וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כש"ת יעו"ש משא"כ הכא הרי אמר שרוצה לבטל הקידושין וניהו דל"מ לבטל אבל מ"מ מהני התנאי באם יהי' כך אינו רוצה לדור עמה וכך התנה שתקבל גט בלא כתובה ולא ידור עמה כלל ולא יהי' בעילתו ב"ז משא"כ בש"ע איירי דרוצה לדור עמה ולא ליתן כתובה והוה תנאי לאמר נגד דברי חכמים כנ"ל ואף האחרונים כתבו דאם אין לו לסלק הכתובה יסלק וועקסיל ממילא בכאן ודאי יכולין לסמוך ע"ז. ומכבר אמרתי לע"ד בהא דרמ"א פסק (בסימן קיט) דאפילו אין לו לשלם הכתובה יכול לגרשה וב"ש הביא תשובת הרשב"א דחולק ממתניתין דאם אמר הרי גיטך וכתובתך משמע דוקא כשמסלק הכתובה די"ל דבמקום מצוה דהיינו כששהא עשר שנים ולא ילדה יכול לגרש אפילו אין לו הכתובה דכל הטעם דכתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והיכי שמצוה לגרש ולישא אחרת באינו יכול לדור עמה וכדומה ל"ש התקנה וכמש"כ הפוסקים באנוסה דלא יוכל לשלחה לא תקנו כתובה והגם דכתבו תוס' כתובות (דל"ט) מצד לא פלוג תקנו כתובה מ"מ ל"ש חיוב שלא לגרש אם אין לו השתא לשלם הכתובה עכ"פ:
ועוד י"ל דלאחר חרדר"ג דאסור לגרש בע"כ ממילא ל"ש כתובה וכמו דמבואר (בסי' סו ס"ג) דהכתיבה אינו רק מנהג ממילא יכול לגרש אף באין לו השתא הכתובה במקום שיכול לגרש ובמתניתין דתני דצריך דוקא לסלק הכתובה היינו ע"פ דין דיכול לגרש' בע"כ לדינא דגמרא וממילא הכתובה ע"פ דין ולכך צריך דוקא לסלק הכתובה משא"כ לדידן לאחר חדר"ג דהכתובה רק מנהג ממילא א"צ לשלם ולסלק תיכף הכתובה אפילו לדעת הרשב"א ולא עשו חיזוק רק בדבר המצוי ובדבר השלשת הגט דהוצרך הב"ח אף שחכמי ליסא הקשו ע"ז הי' נלע"ד דהטעם דהוצרך לשלש הגט הה כיון דהדין יעשה דמחיוב ליתן לה מעות בעבירה שיספיק לה למזונות וכיון דמשליש לה הכתובה ואנו רוצים שיהי' הפירות שלה ור"ש סובר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות ובגמרא קאמר כדאי ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק ממילא ע"י הגט הוה עכ"פ נתן עיניו לגרשה ושוב אין לבעל פירות והכל שלה ולכך תקנו שישליש גט וכן דעת רשב"ם ב"ב ועיין ביש"ש גיטין פ"ב אבל לעולם הגט גופא ל"מ וכדעת חכמי ליסא אבל כאן לא הוצרך לכ"ז כ"כ:
לכן נלע"ד להתיר ע"י מאה רבנים ומג' ארצות רוסין ופולין ואוסטרייך וגם להשליש וועקסיל על כתובה ולהשליש גט כמש"כ בנו"ב אך דבר זה שייך לגדולי הדור ע"כ לא נעשה מעשה רק עד שיתיר כבוד אדומ"ו שליט"א הגאון המובהק הצדיק בו"ק חו"פ מסאכאטשאב שבודאי ירחם על האברך הנ"ל וכבר כתב ידידי הרב וכו' ר' יהושע מו"צ דק' פראגא לכבוד קדושתו. דברי הבעה"ח פתחי' במוהר"י ז"ל דומ"ץ דווארשא: