אור ברסלב
פתח האוהל כלל ז - סימן ד

פתח האוהל· רבי משולם קויפמן

כלל ז - סימן ד

כלל ז - סימן ג

תשובת הרה"ג הגדול מקוטנא ז"ל על הנ"ל ב"ה כ"ה תשרי תרנ"א לפ"ק קוטנא:

כבוד ידידי הרב המאה"ג חכם לב מו"ה חיים משולם קויפמן הכהן נ"י: אפרש שיחתי. הנה בדברי הרמב"ם ז"ל ה' טו"מ דאין עכו"ם מטמא באהל אבל במגע מטמא, ומבואר בדבריו (בפי"ב) דכל פחות מטפח על טפח כרצוצה דמי והו"ל כנגיעה, ומ"ש שכל פחות מרום טפח כנגיעה חשוב לאו דוקא פחות מרום טפח אלא פחות מטפח על טפח כמ"ש בריש דבריו היה האהל פחות מרום טפח או טפח על טפח. אלא דקשה למה לא פסק כרבא דס"ל בחולין (דקכ"ה) דרחוק מטפח נמי מקרי אהל נגיעה. ונראה שהרמב"ם מפרש דהא דפליגי אביי ורבא אי מקרי אהל נגיעה הוא ברחוק מטומאה טפח אבל אין טפח על טפח שברוחב אין חלל טפח, דלאביי לא מקרי טומאה רצוצה מגע אלא בשאין רום טפח ולרבא אפילו גומא עמוקה עשרה טפחים כל שאין רוחב טפח מקרי נגיעה, וזה כבר ביאר הרמב"ם ז"ל בפי"ב דבעינן חלל טפח על טפח, ולדעת התוס' לא מקרי המשכה כל שמאהיל על הטומאה ואין ביניהם אהל, ולדעת הרמב"ם ז"ל גם זה לא נקרא אהל נגיעה וזה מבואר ממה שכתב בסוף פ"ד:

ומה שכתב כ"ת דהרמב"ם ז"ל פסק כר"ש ודלא כר' יוסי, הנה בפירוש המשניות לא דחה, ברפ"ג דאהלות, המשנה דאתיא כר' יוסי מהלכה, גם מדבריו בפי"ב מהל' טומאת מת ה"א מבואר דס"ל דהרי זה כנגיעה וכמש"כ,: ומה שהביא כ"ת מדברי הרמב"ם ז"ל ה' טו"מ שהעתיק דברי ר"ש דרקב אינו מטמא במגע דאמרינן בפרק העור והרוטב דר"ש פליג על ר"י, וזה תימה דהא סתם מתניתין דרפ"ג דאהלות כר' יוסי אתיא ואין דרכו של הרמב"ם ז"ל לדחות סתם מתניתין מהלכה כיון שלא נפסק בש"ס שאין הלכה כמשנה זו, אדרבה מפירוש המשנה נראה שהסכים להלכה, אלא ודאי דלא כוון הרמב"ם ז"ל אלא בסתם נגיעה ומהטעם שכתב כיון שהם גופים נפרדים אין נוגע וחוזר ונוגע, אבל המאהיל בטומאה רצוצה דנחשב כנוגע וסמך עצמו על מ"ש בפי"ב דאהל כזה נחשב נגיעה, ודאי טמא, וכבר כתבתי מה נקרא לדעת הרמב"ם ז"ל טומאה רצוצה ומה נחשב ע"י המשכה, ובזה אסיים ואו"ש.: ידידו ישראל יהושע חוב"ק קוטנא יצ"ו:

תוכן העניינים

פתח האוהל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה