אור ברסלב
פתבג המלך פרק ד - דין הכלים שנתבשלו בהם בשולי גויים

פתבג המלך

פרק ד - דין הכלים שנתבשלו בהם בשולי גויים

פרק ג - סוגי בישול המותרים והאסורים משום בישולי גויים

א. כלים שבישל או צלה בהם הגוי דברים שיש בהם משום בישולי גויים, יש אומרים שאסורים וצריכים הכשר שכל דבר שאסרוהו חכמים גם פליטתו אסורה, ויש אומרים שכלים שבלעו מבישולי גויים אינם צריכים הכשר כלל, והלכה כדעה ראשונה, ומכל מקום אם הניח בשר רותח שבישל הגוי או ששפך תבשיל רותח לתוך צלחת או קערה, אינם צריכים הכשר. וכלי שצריך הכשר, אם משתמשים בו באש באמצעות נוזלים צריך להכניסו פעם אחת לתוך כלי ראשון שעל גבי האש שהמים בתוכו רותחים (מעלים בועות). ואם משתמשים בו באש ללא נוזלים צריך ללבנו.

ב. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שהעיקר להלכה כדעת הסוברים שהכלים שבישל בהם הגוי אסורים, מכל מקום גוי שבישל דבר שנחלקו בו הפוסקים אם יש בו משום בישולי גויים או לא, אין הכלים צריכים הכשר, אפילו שלענין הלכה אנו פוסקים כדעת הפוסקים שיש בו בישולי גויים.

ג. מן האמור בסעיף הקודם יוצא, שכלים שבשלו בהם הגויים על גבי אש שהדליק היהודי שלדעת מרן אסור המאכל, ולדעת הרמ''א מותר המאכל, או שבשלו בבית חולים יהודי או בבית ישראל, או אפילו בבית הגוי אלא שהוא שכיר בעבודתו, או שבישל תבשיל לחולה שאין בו סכנה בשבת, או שבישל פרפרת שנאכלת לבדה לקינוח בסוף הסעודה ואינה מתלפתת עם הפת, יש להתיר הכלים בלא הגעלה.

ד. יש אומרים שמה שהצריכו הגעלה לכלי שבישל בו גוי היינו דוקא כשרוצה הישראל להשתמש בו כשהכלי בעודו בן יומו, אבל אם רוצה להשתמש בו כשאינו בן יומו לא הצריכו הגעלה, ויש אומרים שאף בכלי שאינו בן יומו צריך הגעלה, וראוי להחמיר כדבריהם.

ומכל מקום בכלים שיש לחוש שישברו במי ההגעלה יש להקל אף לכתחילה ורשאי להשתמש בהם ללא הגעלה אחר זמן של מעת לעת.

ה. אף על פי שנתבאר בסעיף א' שכלים שבישל בהם הגוי אסורים ללא הכשר תחילה, מכל מקום אם עבר ובשל בהם ללא הכשר ויש רוב בתבשיל כנגד מה שנבלע, התבשיל מותר אף אם הכלים הנ''ל היו בני יומן.

ו. אף על פי שכלי חרס אין להם תקנה בהגעלה בשאר איסורים, מכל מקום באיסור בישולי גוים שאין לו עיקר מן התורה, מותרים הכלים על ידי הגעלה ג' פעמים, דהיינו שיכניסנו לרותחים ויוציאנו, ויחזור פעם שנית להכניסו ולהוציאו, ויחזור פעם שלישית להכניסו ולהוציאו, ודיו. וצריד לעשות כן במים מוחלפים בכל פעם ופעם. מכל מקום יש אומרים שיכשיר אותו אחר שעברו עליו כ''ד שעות מעת שימושו, ואין הלכה כמותם אלא רשאי להגעילו אפילו בתוך זמן של מעת לעת.

ז. אם רחצו במים צוננים קדרה שנאסרה מחמת בישולי גוים עם קדרות הרבה, לא נאסרו הקדרות, אפילו אם היה דבוק באותה קדרה שומן, אבל אם רחצו במים חמים כל הקדרות אסורות אלא אם כן יש בהם רוב כנגד הקדירה האסורה שאז הקדירות מותרות.

בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען

סוף הספר

תוכן העניינים

פתבג המלך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה