פרשת דרכים· רבי יהודה רוזאניס
פרק א
דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים
וּבוֹ שְׁלשָׁה דְרוּשִׁים
שִׂים עֵינֶיךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה כִּי הוּא מִקְצוֹעַ גָּדוֹל. עַל פִּיו יַחֲנוּ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל תַּלְמוּד גָּדוֹל. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ הַזֶּה אָז תִּקְרָ"א שְׁלשָׁה דְרוּשִׁים עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד וְהַדְּרָשָׁא תִּדָּרֵשׁ דֶּרֶךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל.
הַדְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן: בּוֹ יִתְבָּאֵר אִם אַבְרָהָם אָבִינוּ יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ לְהָקֵל, מֵאַחַר שֶׁקִּיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, אוֹ לֹא. וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ הוּא פּוֹרֵ"שׁ כַּמָּה מַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. / נָתַן בְּלִבּוֹ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַמְפָרְשִׁים מִי הִתִּיר לְתָמָר לְהַכְשִׁיל לְאוֹתוֹ צַדִּיק לָבוֹא עַל כַּלָּתוֹ. / נִסְתַּפֵּק בְּגוֹי שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְכִוֵּן לִקְנוֹתָהּ בְּבִיאָה זוֹ אִי חֲשִׁיבָא אֵשֶׁת אִישׁ לְחַיֵּב הַבָּא עָלֶיהָ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּחַיָּב מִיתָה לָא מְהַנֵּי לִקְנוֹתָהּ. וּבָתַר דְּבָעֲיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ. / חָקַר וְדָרַשׁ אֵיךְ עָשָׂה מַעֲשֶׂה רְאוּבֵן לִשְׁכַּב עִם אֵשֶׁת אָבִיו.
הַדְּרוּשׁ הַשֵּׁנִי: בְּעִנְיַן בֶּן נֹחַ שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְאִיהוּ דִּידֵהּ אָמַר דְּאֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, אֲבָל בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, דְּהָא מִסְּבָרָא נָפְקָא דְּמַאי חֲזַיְתָ וְכוּ'. / מְצַדֵּד לוֹמַר דְּבִבְנֵי נֹחַ אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה חוּץ מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים דְּחַיָּב הַמְשַׁלֵּחַ דְּגַלִּי בֵּהּ קְרָא. / מַיְתִי פְּלֻגְתָּא אִם בֶּן נֹחַ רַשַּׁאי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, דִּלְדַעַת מַהֲרִימַ"ט אַף לְמָאן דְּאָמַר דְּגַבֵּי יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי מוֹדֶה בְּבֶן נֹחַ דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְבֹּל בְּעַצְמוֹ, וּלְדַעַת מַהֲרַ"שׁ יָפֶה אַף לְמָאן דְּאָמַר דְּגַבֵּי יִשְׂרָאֵל מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ בֶּן נֹחַ רַשַּׁאי לִמְסֹר עַצְמוֹ. אִי נָמֵי אֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם וּכְמַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל הָכֵי נָמֵי פְּלִיגִי בִּבְנֵי נֹחַ.
הַדְּרוּשׁ הַשְּׁלִישִׁי: לַחְקֹר אִם הָאָבוֹת הָיוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם כְּשֶׁלֹּא הָיוּ מְקַיְּמִים אַחַת מִמִּצְוֹת הַשֵּׁם, אוֹ דִלְמָא לֹא הָיוּ נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ. / בְּנֵי נֹחַ אֵינָן מֻזְהָרִין עַל לָאו דְּ'לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ' אֲפִלּוּ בַּמֶּה שֶׁנּוֹדְרִים לַשָּׁמַיִם. / לְעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְוֹת אִם שְׂכָרָם כִּמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹ לֹא. / הָא דְהָאוֹמֵר סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי וְכוּ' הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר, אִם הַיְנוּ דַוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה אוֹ בְּכָל מִצְוָה שֶׁתִּהְיֶה שְׁרִי לֵהּ לֶאֱנָשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּדֵי לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא.
דְּרוּשׁ רִאשׁוֹן
בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (פרשה פד סימן ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף" וְגוֹמֵר, "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ" (בראשית לז, ג-ד). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים" (תהלים סו, ה), וּכְתִיב בָּתְרֵהּ (פסוק ו): "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה". לָמָּה 'וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ'? כְּדֵי שֶׁיִּקָּרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם. עַד כָּאן.
מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶשָּׂא עֵינַי בַּחֲקִירָה אַחַת עָמְדוּ עָלֶיהָ הַמְפָרְשִׁים זַ"ל מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה, אִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם וְקִיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת וַאֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא כח ע"ב), אִם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וַאֲפִלּוּ לְהָקֵל אוֹ לֹא?
וְהִנֵּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ (פרשה צג סימן ה) אַהָא דְאָמְרִינַן הָתָם: אָמַר רַבִּי סִימוֹן: אָמַר לוֹ: בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כָּתוּב (שמות כב, ב): "אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ", וְזֶה יֵשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם, הִקְשָׁה, שֶׁהֲרֵי קַיְמָא לָן (ע"ז עא ע"ב) דְּבֶן נֹחַ נֶהֱרָג עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה וְלֹא נִתַּן לְהִשָּׁבוֹן, וּמִי הוֹצִיאָם מִדִּין זֶה כֹּל שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה עֲדַיִן? וְתֵרֵץ, שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִדִּין בְּנֵי נֹחַ אַף לְהָקֵל מִשֶּׁנִּבְדַּל אַבְרָהָם בְּמִילָה. עַד כָּאן. וְכֵן כָּתַב הָרַב הַנִּזְכָּר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (פרשה טז סימן ט ד"ה ג"ע מנין ודבק באשתו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאִיכָּא לְמֵידַק: לְמָאן דְּיָלֵף כָּל עֲרָיוֹת בִּבְנֵי נֹחַ, הֵיכִי נְסֵב יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת? וְתֵרֵץ, דְּאַחַר שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם נִבְדַּל הוּא וְזַרְעוֹ מִדִּין שְׁאָר בְּנֵי נֹחַ, וּכְשֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְגִיְּרָן לֵית בְּהוּ אִסּוּר קֻרְבָה, דְּהָווּ לְהוּ כְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר דְּמִדִּין תּוֹרָה לֵית בֵּהּ אִסּוּר קֻרְבָה וְנוֹשֵׂא אֲפִלּוּ אֲחוֹתוֹ (רמב"ם איסורי ביאה פי"ד הי"ב). עַד כָּאן. וְהַדָּבָר פָּשׁוּט, שֶׁכָּל זֶה הוּא אִי אָמְרִינַן דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, חֲשִׁיבִי רָחֵל וְלֵאָה כְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר דְּלֵית בֵּהּ קֻרְבָה; אַךְ אִם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְהָקֵל, אֵיךְ הֻתְּרוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה, כֵּיוָן דְּלִבְנֵי נֹחַ חֲשִׁיבִי עֲרָיוֹת.
וְיֵשׁ סַעַד לָזֶה מִדְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר וַיִּשְׁלַח (פרשה עט סימן ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (בראשית לג, יח) — נִכְנַס בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם. הָדָא אָמְרָה, שֶׁשָּׁמַר יַעֲקֹב הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּתַּן. עַד כָּאן. גַּם בְּפָרָשַׁת מִקֵּץ (פרשה צב סימן ד) אָמְרִינַן: "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן" (בראשית מג, טז). אֵין 'וְהָכֵן' אֶלָּא שַׁבָּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טז, ה): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ". הָדָא אָמְרָה, שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת. עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, דְּהָא קַיְמָא לָן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נח, ב) דְּבֶן נֹחַ שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, דִּכְתִיב (בראשית ח, כב): "וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ"; וְאִם כֵּן, אֵיךְ שָׁמְרוּ יַעֲקֹב וְיוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת? אֶלָּא וַדַּאי דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אֲפִלּוּ לְהָקֵל.
וּמֵהָא דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה טז סימן ח עה"פ בראשית ב, טו): "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן" — שֶׁנָּתַן לוֹ מִצְוַת שַׁבָּת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, יא): "וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; "לְעָבְדָהּ" — "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד" (שם שם, ט); "וּלְשָׁמְרָהּ" — "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה, יב). עַד כָּאן. אֵין לְהוֹכִיחַ כְּלָל, מִשּׁוּם דַּעֲדַיִן לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה זוֹ דְ'יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ', וּמִשּׁוּם הָכֵי שָׁמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. גַּם מֵהַהִיא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה צד סימן ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שָׁאוּל: אָמַר לָהֶם (יוֹסֵף לְאֶחָיו): אִם יַאֲמִין לָכֶם — הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו — אַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי מִמְּךָ לֹא בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה הָיִיתִי עוֹסֵק?! הָדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מה, כז): "וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת וְגוֹ' וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב". עַד כָּאן. אֵין לִלְמֹד מִכָּאן דְּהָיָה לָהֶם דִּין יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לְהָקֵל, דְּאִם לֹא כֵּן, מִי הִתִּיר לְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף לַעֲסֹק בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וַהֲלוֹא הֲלָכָה רוֹוַחַת: גּוֹי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה — חַיָּב מִיתָה, וְלֹא הֻתַּר לָהֶם לִלְמֹד אֶלָּא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נט, א). מִשּׁוּם דְּמִידִי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (דברים לג, ד): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה" — לָנוּ מוֹרָשָׁה וְלֹא לָהֶם, וְחַיָּבִים עָלֶיהָ מִשּׁוּם גָּזֵל. וְאִיכָּא מָאן דְּאָמַר מִשּׁוּם גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְאַל תִּקְרֵי 'מוֹרָשָׁה' אֶלָּא 'מְאֹרָשָׂה'. וְכָל הָנֵי טַעֲמֵי לָא שָׁיְכִי אֶלָּא מִסִּינַי וְאֵילָךְ שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה, אֲבָל מִקַּמֵּי הָכֵי לָא שָׁיְכִי כְּלָל. בְּאֹפֶן דְּאֵין לְהַכְרִיחַ סְבָרַת מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, דְּדִין יִשְׂרָאֵל הָיָה לָהֶם אֲפִלּוּ לְהָקֵל, כִּי אִם מֵהַהִיא דְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וּכְדִכְתַבְנָא.
וְרָאִיתִי לְהָרְאֵ"ם פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, אַהָא דְאָמְרִינַן אָמוּל וְאֵצֵא סַכָּנָה הִיא לַוָּלָד, שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַךְ קָשֶׁה, הֵיאַךְ הִתִּיר לַעֲבֹר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דְמִילָה מִשּׁוּם סַכָּנַת הַוָּלָד, וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא יח, ה): "וָחַי בָּהֶם" — וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, עַד שֶׁיַּתִּיר בִּמְקוֹם סַכָּנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא (כח ע"ב), וּמִסְּתָמָא מָסַר אוֹתָהּ לְבָנָיו אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ גַבֵּי 'וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת' שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה כְּשֶׁפֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ, הֲוָה מָצֵי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לְקַיֵּם גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁאֵינָן מִכְּלַל הַשֶּׁבַע מִצְוֹת, אֲבָל לְהַתִּיר הַמִּילָה שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְהַתִּיר בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִי מָצֵי לְהָקֵל?! עַד כָּאן. וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַעֲמֹד בְּדִבְרֵי הָרְאֵ"ם הַלָּלוּ עַיֵּן לְקַמָּן בִּדְרוּשׁ שֵׁנִי. הֲרֵי מְבֹאָר מִדְּבָרָיו דִּסְבִירָא לֵהּ דְּמַה שֶּׁקִּיְּמוּ כָּל הַתּוֹרָה הוּא דַוְקָא לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מִמַּה שֶּׁחַיָּבִים בְּנֵי נֹחַ. אַלְמָא דִסְבִירָא לֵהּ דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְהָקֵל.
שׁוּב רָאִיתִי שֶׁדָּבָר זֶה הוּא מַחֲלֹקֶת קָדוּם בֵּין אֲבוֹת הָעוֹלָם, הוּבָא בְּהָרַמְבַּ"ן זַ"ל פָּרָשַׁת אֱמֹר בְּעִנְיַן מְגַדֵּף, דִּכְתִיב בֵּהּ (ויקרא כד, י): "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְגַּיֵּר. וְהִקְשָׁה הָרַמְבַּ"ן, דִּלְמַאי אִצְטְרִיךְ שֶׁנִּתְגַּיֵּר? הָא קַיְמָא לָן (יבמות כג ע"א), דְּגוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד כָּמוֹהָ. וְכָתַב, שֶׁחַכְמֵי צָרְפַת אָמְרוּ, כִּי טַעַם הַגֵּרוּת הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְהָיָה מִשְׁפָּטוֹ לֵילֵךְ אַחַר הַזָּכָר, מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ (קידושין סז ע"א): בָּאֻמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. וְכַאֲשֶׁר נוֹלַד זֶה לֹא מָלוּ אוֹתוֹ, כִּי מִצְרִי הָיָה כְּדִינוֹ, אֲבָל כְּשֶׁגָּדַל נִתְגַּיֵּר לְדַעְתּוֹ וְנִמּוֹל. וְהָרַמְבַּ"ן הֵשִׁיב עֲלֵיהֶם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאֵין דַּעְתִּי כֵּן, כִּי מֵעֵת שֶׁבָּא אַבְרָהָם בַּבְּרִית הָיוּ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁבוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּעֵשָׂו (שם יח ע"א): וְדִלְמָא יִשְׂרָאֵל מוּמָר שָׁנֵי? וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁנִּתְגַּיֵּר, הוּא שֶׁנִּכְנַס לִבְרִית מִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּכָל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם. הֲרֵי מְבֹאָר, שֶׁדַּעַת חַכְמֵי צָרְפַת הוּא כְּדַעַת הָרְאֵ"ם זַ"ל, שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְהָקֵל, וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהִתְגַּיֵּר מִשּׁוּם דְּקַיְמָא לָן בָּאֻמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. אַךְ הָרַמְבַּ"ן אָזֵל לְשִׁיטַת הָרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁהָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אַף לְהָקֵל.
וּלְדַעְתִּי, הָרְאָיָה שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַּ"ן מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ גַבֵּי עֵשָׂו וְדִלְמָא יִשְׂרָאֵל מוּמָר שָׁנֵי, הִיא רְאָיָה חוֹתֶכֶת. וְכֵן נִרְאֶה דְּיֵשׁ לְהַכְרִיחַ מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ פֶּרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת (ב"ב ק ע"א): תַּנְיָא, הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ — קָנָה, דִּכְתִיב (בראשית יג, יז): "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ". עַד כָּאן. וְאֵין סָפֵק שֶׁמִּדִּין חֲזָקָה נָגְעוּ בָּהּ, וְהָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מֵהִלְכוֹת מְכִירָה (דין יז) וּבְפֶרֶק רִאשׁוֹן מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה (דין יד) כָּתַב שֶׁאֵין הַגּוֹי קוֹנֶה בַּחֲזָקָה; וְאִם אָמַרְתָּ דְלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אֵיךְ קָנָה אַבְרָהָם בַּחֲזָקָה?
וְרָאִיתִי לְהַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת (ב"ב קמא ע"א ד"ה בת), אַהָא דְּאָמְרִינַן: "וַייָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד, א) — רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת וּבַכֹּל שְׁמָהּ, שֶׁהִקְשׁוּ: וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הִשִּׂיאָהּ לְיִצְחָק, לְמָאן דְּאָמַר בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נח ע"ב) דְּגוֹי מֻתָּר בַּאֲחוֹתוֹ? עַד כָּאן. כַּנִּרְאֶה דְּאָזְלִי לְשִׁיטָתָם דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ עַד שֶׁבָּאוּ לְהַר סִינַי. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, דְּהֵן לוּ יְהִי דְּנֵימָא דְלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, הוּא דַוְקָא לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מֵחֻמְרוֹת דִּבְנֵי נֹחַ; אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דִּין בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. וַהֲרֵי בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְיוֹמָא (כח ע"ב) וּבְשִׁלְהֵי קִדּוּשִׁין (פב ע"א) אָמְרִינַן: קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, ה): "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי" וְגוֹמֵר. וְתוּ אָמְרִינַן הָתָם, דְּקִיֵּם אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "תּוֹרֹתָי" — אֶחָד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְאֶחָד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאֵיךְ יִתָּכֵן, דְּמַה שֶּׁאָסַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל עַצְמוֹ, וְקָבַע לוֹ הַשֵּׁם שָׂכָר עַל הַדָּבָר לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, שֶׁיַּשִּׂיא לִבְנוֹ אֲהוּבוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לֶאֱסֹר וְעָנַשׁ עָלָיו כָּרֵת. וְהַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נז ע"ב ד"ה לנערה המאורסה) כָּתְבוּ, שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ שֶׁל לוֹט בְּדָבָר שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לֶאֱסֹר. דְּאָמְרִינַן (סנהדרין נח ע"ב): גּוֹי מֻתָּר בְּבִתּוֹ, וּבְפֶרֶק כֹּהֵן מָשִׁיחַ (הוריות י ע"ב) אָמְרִינַן גַּבֵּי לוֹט וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו: הֵם שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִדְבַר מִצְוָה — "וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם" (הושע יד, י), הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִדְבַר עֲבֵרָה — "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (שם). עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁקְּרָאוֹ הַכָּתוּב לְלוֹט פּוֹשֵׁעַ בַּמֶּה שֶׁבָּא עַל בִּתּוֹ, אַף שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, לְפִי שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לֶאֱסֹר. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּשִּׂיא אַבְרָהָם לְיִצְחָק אֶת אֲחוֹתוֹ?
וְאַף לְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת (בראשית כו, ה) עֲלַהּ דְּהַהִיא דְשָׁמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, וְהִקְשָׁה מִיַּעֲקֹב שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְתֵרֵץ שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ שָׁמַר כָּל הַתּוֹרָה בָּאָרֶץ וְיַעֲקֹב נָשָׂא הָאֲחָיוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּי הַמִּצְוֹת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם. הִנֵּה הַתֵּרוּץ הַזֶּה לֹא יִצְדַּק גַּבֵּי יִצְחָק, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק לֹא הֻרְשָׁה לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, וְכִדְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר תּוֹלְדֹת (פרשה סד סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית כו, ג). אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אַתָּה עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה תְּמִימָה אִם יָצְאָה חוּץ לַקְּלָעִים נִפְסֶלֶת, אַף אַתָּה אִם יָצָאתָ חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ. עַד כָּאן. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ יָדַע כָּל זֶה, וּמִטַּעַם זֶה אָמַר לְעַבְדּוֹ (שם כד, ח): "רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בְּסֵדֶר חַיֵּי שָׂרָה (פרשה נט סימן יד ד"ה בן בני), יְעֻיַּן שָׁם.
וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ: לְדִידַן נָמֵי תִּקְשֵׁי מֵהַהִיא דְפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין דף נח), שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי עֲקִיבָא, דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ אֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ וְלֹא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, מִשּׁוּם דְּאֵין אָבוּת לְגוֹי, וּלְרַבִּי עֲקִיבָא אַף אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שַׁרְיָא לְבֶן נֹחַ. וְהִקְשׁוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִדִּכְתִיב (בראשית כ, יב): "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי", מִכְּלָל דְּבַת הָאֵם אֲסוּרָה. עַד כָּאן. וּלְדִידַן דְּקִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה תִּקְשֵׁי, דְּהֵיכִי קָאָמַר 'אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא'? דְּאַכַּתִּי אֵיךְ נְשָׂאָהּ מֵאַחַר שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לֶאֱסֹר? הָא לָא קַשְׁיָא כְּלָל מִתְּרֵי טַעֲמֵי. חֲדָא, דְּאַבְרָהָם לֹא בָּא אֶלָּא לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִקֻּשְׁיַת אֲבִימֶלֶךְ, דְּאֵיךְ אָמַר דְּשָׂרָה הִיא אֲחוֹתוֹ וְהִנֵּה הִיא אִשְׁתּוֹ, וְהֵם מַאֲמָרִים סוֹתְרִים, דַּאֲחוֹתוֹ אֲסוּרָה לְבֶן נֹחַ. וְלָזֶה הֵשִׁיב אַבְרָהָם דְּאֵין זֶה מַאֲמָר סוֹתֵר, דַּאֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא וְלֹא בַת אִמִּי, וּמֻתֶּרֶת הִיא לִבְנֵי נֹחַ מִשּׁוּם דְּאֵין אָבוּת לְגוֹי. וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַע שֶׁקִּיֵּם אַבְרָהָם כָּל הַתּוֹרָה. וּלְפִי הָאֱמֶת מֻתֶּרֶת הָיְתָה לְאַבְרָהָם אַף בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בַּת אָחִיו הָרָן הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁאַבְרָהָם לֹא בָּא אֶלָּא לְתַקֵּן דְּבָרָיו שֶׁאָמַר שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ וְאֵיךְ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ, וְהֵשִׁיב דְּיִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה אֲחוֹתוֹ וְתִהְיֶה אִשְׁתּוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ. וָעוֹד, דְּאַף דְּנֵימָא דַּאֲבִימֶלֶךְ יָדַע שֶׁאַבְרָהָם הָיָה מְקַיֵּם הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, שַׁפִּיר הֵשִׁיב אַבְרָהָם 'אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא', מִשּׁוּם דְּקַיְמָא לָן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר מֻתָּר מִן הַדִּין בַּאֲחוֹתוֹ וְכֵן בְּכָל הָעֲרָיוֹת, מִשּׁוּם דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי דִיבָמוֹת (כב ע"א) וּבְפֶרֶק נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה (יבמות צז ע"ב). וּמִיהוּ בַּעֲרָיוֹת שֶׁהָיָה אָסוּר בְּעוֹדוֹ גוֹי אָסוּר אַף לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאנוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה. וְכִדְתַנְיָא (שם צח ע"א): גֵּר יֵשׁ לוֹ שְׁאֵר הָאֵם וְאֵין לוֹ שְׁאֵר הָאָב. כֵּיצַד? נָשָׂא אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם — יוֹצִיא, מִן הָאָב — יְקַיֵּם וְכוּ'. וְטַעְמָא הוּא: דַּאֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם, שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ אַף בְּעוֹדוֹ גוֹי — יוֹצִיא, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאנוּ מִקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה; אֲבָל אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב — יְקַיֵּם, מִשּׁוּם דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְאִם כֵּן, מִן הַדִּין אַף שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה אֲחוֹת אַבְרָהָם שַׁרְיָא לֵהּ, דְּכֵיוָן שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ שׁוּב אֵין לָהֶם אַחֲוָה וּכְקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּשֵׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה בְּטַעְמָא דְאֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אֶלָּא דְמִכָּל מָקוֹם, אִם הָיְתָה אֲסוּרָה שָׂרָה לְאַבְרָהָם קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מִדִּין בֶּן נֹחַ, אַף שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אַכַּתִּי אֲסוּרָה לְאַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאנוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה. וְלָזֶה הֶאֱשִׁים אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ אֵיךְ הִיא אִשְׁתּוֹ? דְּאַף שֶׁנִּתְגַּיֵּר וּכְקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, מִכָּל מָקוֹם אַכַּתִּי אֲסוּרָה לֵהּ מִטַּעְמָא דְשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. וְלָזֶה הֵשִׁיב אַבְרָהָם דְּהָא לָא קַשְׁיָא כְּלָל, מִשּׁוּם דַּ'אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי', וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ, וְאִם כֵּן לֹא שַׁיָּךְ כָּאן גְּזֵרָה כְּלָל, וּכְפִי דִין תּוֹרָה מֻתֶּרֶת הִיא לוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. אֶלָּא דִלְרַבִּי עֲקִיבָא דִּסְבִירָא לֵהּ דְּאֵין חִלּוּק בֵּין אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו לַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, דִּבְכֻלְּהוּ לֵיכָּא אִסּוּרָא לִבְנֵי נֹחַ, הִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית אָמַר אַבְרָהָם 'אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי'. הַכְּלָל הָעוֹלֶה: דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא קִיְּמוּ הָאָבוֹת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, אֶלָּא דִלְהָרְאֵ"ם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְהָקֵל עֲלֵיהֶם מִדִּין בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם מִדִּין תּוֹרָה.
שׁוּב רָאִיתִי דְּמַחֲלֹקֶת זֶה קָדוּם וְנֶחְלְקוּ בּוֹ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד. דִּבְפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נח ע"ב) אָמְרִינַן: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גּוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל — חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי', מִשּׁוּם דְּהִכָּה אֶת הָעִבְרִי. וְאִם כֵּן עַל כָּרְחִין לוֹמַר דִּסְבִירָא לֵהּ דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, דְּהָא פְּשִׁיטָא דְּבֶן נֹחַ הַמַּכֶּה לְבֶן נֹחַ חֲבֵרוֹ אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, וְאִם אִיתָא דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ כִּי אִם לְהַחְמִיר — אֵיךְ הֻתַּר לְמשֶׁה רַבֵּנוּ לַהֲרֹג אֶת הַמִּצְרִי, כֵּיוָן שֶׁכְּפִי דִינֵי בְּנֵי נֹחַ לֹא הָיָה חַיָּב מִיתָה? אֶלָּא וַדַּאי דִּסְבִירָא לֵהּ לְתַלְמוּדָא דִידַן דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ לְהָקֵל. וּבִשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן ב) אָמְרִינַן וְזֶה לְשׁוֹנָם: כֵּיוָן שֶׁיָּדַע הַנּוֹגֵשׂ שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ הֶחֱזִירוֹ לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְהָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְכוּ'. אָמַר משֶׁה: וַדַּאי זֶה חַיָּב מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כד, כא): "וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת". עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה: אֲבָל לוּלֵא זֶה, מִפְּנֵי מַה שֶּׁהָיָה מַלְקֵהוּ וּמְרַדֵּהוּ לֹא הָיָה לוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרְאֵ"ם עַל דִּבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁפֵּרֵשׁ וּמַלְקֵהוּ וּמְרַדֵּהוּ, וְאָמַר: וַאֲפִלּוּ הָכֵי קַטְלֵהּ, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גּוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל — חַיָּב מִיתָה, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת. אֶפְשָׁר דִּפְלִיג מִדְרָשׁ זֶה עֲלַהּ וּסְבִירָא לֵהּ דְּהַיְנוּ בָּתַר מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנִּבְדְּלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׁבַח, אֲבָל מִתְּחִלָּה — כֻּלְּהוּ בְּנֵי נֹחַ חֲשִׁיבִי, וְלֵיכָּא מִיתָה אֶלָּא לְשׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם. עַד כָּאן. הֲרֵי דִסְבִירָא לֵהּ לַמִּדְרָשׁ דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי לְהָקֵל.
וּבִשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ד סימן א) אָמְרִינַן וְזֶה לְשׁוֹנָם: (תהלים כד, ד) "נְקִי כַפַּיִם" — זֶה משֶׁה, "אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ" — שֶׁל מִצְרִי, שֶׁלֹּא הָרַג אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁעָמַד עָלָיו בַּדִּין וְרָאָה שֶׁחַיָּב מִיתָה וַהֲרָגוֹ. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, כִּי לֹא הֲרָגוֹ עַל מַה שֶּׁהָיָה מַכֶּה אֶת הָעִבְרִי לְבַד, אֶלָּא עַל עִנְיָנִים נִסְתָּרִים וְכוּ', שֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְאָכִים וְנִמְלַךְ בָּהֶם, וְהַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעוּהוּ מַה שֶּׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ. וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁעָמַד עָלָיו בְּדִין וְרָאָה שֶׁחַיָּב מִיתָה וַהֲרָגוֹ וְכוּ', דִּסְבִירָא לֵהּ שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב מִיתָה עַל הַכָּאַת הָעִבְרִי, כִּי לֹא הִכָּהוּ מַכַּת מָוֶת. וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת, דְּנִתְחַיֵּב מִיתָה מִשּׁוּם דְּסוֹטֵר לֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה, סְבִירָא לֵהּ דְּאַכַּתִּי לָא הֲווֹ רַק בְּנֵי נֹחַ, וּפְלִיג אַהַהִיא וּסְבִירָא לֵהּ כְּהַהִיא דִלְעֵיל (פרשה א סימן לב) דִּסְבִירָא לֵהּ דַּחֲשִׁיבִי כִּבְנֵי נֹחַ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי דִסְבִירָא לֵהּ, דִּלְדַעַת הַמִּדְרָשׁ לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. בְּאֹפֶן שֶׁמַּחֲלֹקֶת זֶה אִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא יָצְאוּ לְגַמְרֵי נִפְתַּח בִּגְדוֹלִים וְנִסְתַּיֵּם בִּגְדוֹלִים, דְּתַלְמוּדָא דִידַן אָזֵל בְּשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ן וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה, וְהַמִּדְרָשׁ אָזֵל בְּשִׁיטַת חַכְמֵי צָרְפַת וְהָרְאֵ"ם זַ"ל.
וּבְפֶרֶק קַמָּא דַחֲגִיגָה (ג ע"א) אָמְרִינַן: דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב (שה"ש ז, ב): "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב"? בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא נָדִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מז, י): "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם". וְכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב?! אֶלָּא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַגֵּרִים. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת: תְּחִלָּה לַגֵּרִים, שֶׁנִּצְטַוָּה עַל הַמִּילָה טְפֵי מִכָּל אוֹתָם שֶׁלְּפָנָיו. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ, דְּתַלְמוּדָא דִידַן סְבִירָא לֵהּ דְּאַבְרָהָם יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב וַאֲפִלּוּ לְהָקֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן, אֵין צֹרֶךְ לְמַה שֶּׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, אֶלָּא הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, דּוּמְיָא דְכָל גֵּרִים דְּעָלְמָא שֶׁיּוֹצְאִים מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי.
וּבִשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן לג) אִיתָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ נִמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים וְאָמַר לָהֶם: חַיָּב זֶה הֲרִיגָה? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁנִּמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים וְחָקַר בְּחֶלְקֵי הַסּוֹתֵר כֹּה וָכֹה, אִם חַיָּב מִיתָה עַל הַכָּאָתוֹ כְּגוֹי הַמַּכֶּה יִשְׂרָאֵל שֶׁחַיָּב מִיתָה, אוֹ שֶׁמָּא אֵין עֲדַיִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל דִּין זֶה עַד שֶׁבָּאוּ לְסִינַי. וְהַמַּלְאָכִים הֵשִׁיבוּ לוֹ: הֵן, דְּחַיָּב מִיתָה, מִשּׁוּם דְּמִימוֹת אַבְרָהָם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְיֵשׁ לָהֶם דִּין יִשְׂרָאֵל. וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ דַּעַת עֶלְיוֹן לְדִבְרֵי הַמַּלְאָכִים וְהִכָּה אֶת הַמִּצְרִי כְּדִין גּוֹי הַמַּכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁחַיָּב מִיתָה.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה צח סימן ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה" (בראשית מט, ד). רַבָּנָן אָמְרִי: אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: אֵינִי לֹא מְרַחֶקְךָ וְלֹא מְקָרֶבְךָ, אֶלָּא אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתְךָ בְּרִפְיוֹן עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, ג): "וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים", מַה שֶּׁדַּעְתּוֹ רוֹאֶה לַעֲשׂוֹת בְּךָ עוֹשֶׂה. כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה הִתְחִיל מְקָרְבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ו): "יְחִי רְאוּבֵן". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, בַּמֶּה נִסְתַּפֵּק יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאָמַר אֵינִי לֹא מְרַחֶקְךָ וְלֹא מְקָרֶבְךָ? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁתָּלָה סָפֵק זֶה בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁל רְאוּבֵן? אָמְנָם עַל פִּי הַקְדָּמָתֵנוּ יָבוֹא עַל נָכוֹן. דְּהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת דְּפִילַגְשִׁים הֵם בְּלֹא קִדּוּשִׁין. וְאִם כֵּן, בִּלְהָה שֶׁהָיְתָה פִּילֶגֶשׁ יַעֲקֹב לָא חֲשִׁיבָא אֵשֶׁת יַעֲקֹב מֵאַחַר שֶׁלֹּא קִדְּשָׁה, וּמִשְׁנָה שְׁלֵמָה שָׁנִינוּ (יבמות צז, א): נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו, וְהוּא הַדִּין פִּילֶגֶשׁ אָבִיו. וְכָל זֶה הוּא בְּיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא; אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ, דְּלֵית בְּהוּ קִדּוּשִׁין אֶלָּא בִּבְעִילָה תַּלְיָא מִלְּתָא — מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הוּא שֶׁחַיָּב עַל פִּילֶגֶשׁ אָבִיו מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. וְהִנֵּה יַעֲקֹב נִסְתַּפֵּק אִם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וְיֵשׁ לָהֶם דִּין יִשְׂרָאֵל אוֹ לֹא יָצְאוּ. דְּאִם יָצְאוּ — אֵין עַל רְאוּבֵן עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא, דְּלָא חֲשִׁיבָא בִּלְהָה אֵשֶׁת יַעֲקֹב; וְאִם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ — יֵשׁ עַל רְאוּבֵן חֵטְא דְּאֵשֶׁת אִישׁ וְאֵשֶׁת אָב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לִרְאוּבֵן: אֵינִי מְרַחֶקְךָ, דְּשֶׁמָּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְאֵינִי מְקָרֶבְךָ, דְּשֶׁמָּא לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה, שֶׁהוּא גַם כֵּן עָמַד בַּחֲקִירָה זוֹ, וְשָׁאַל לַמַּלְאָכִים אִם חַיָּב הַמִּצְרִי מִיתָה כְּדִין גּוֹי הַמַּכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דְּמִימוֹת אַבְרָהָם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, [אוֹ שֶׁמָּא לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ] עַד סִינַי. וְהֵשִׁיבוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים: הֵן, דְּחַיָּב מִיתָה מִשּׁוּם דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ. וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה עַל פִּיהֶם וְהָרַג אֶת הַמִּצְרִי. וְאִם כֵּן, משֶׁה הוּא יְקָרֶבְךָ, דְּכֵיוָן דְּנִפְשַׁט לוֹ הַסָּפֵק וְגָזַר אֹמֶר דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן אֵין לִרְאוּבֵן עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר משֶׁה: "יְחִי רְאוּבֵן".
וְרָאִיתִי לְהָרְאֵ"ם פָּרָשַׁת קְדשִׁים עַל פָּסוּק (ויקרא כ, יז) "אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ חֶסֶד הוּא", שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י זַ"ל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִדְרָשׁוֹ: אִם תֹּאמַר קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ, חֶסֶד עָשָׂה הַמָּקוֹם לִבְנוֹת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, ג): "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". וְכָתַב הָרְאֵ"ם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ עַל הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִרְאֶה שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה שָׁם חֶסֶד הָעוֹלָם לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וְאִם כֵּן אֵיךְ הִנִּיחַ אֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּשְׂאוּ אַחְיוֹתֵיהֶם, אַלִּבָּא דְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם (רש"י בראשית לז, לה), וְעַמְרָם אֵיךְ נָשָׂא אֶת דּוֹדָתוֹ, וְיַעֲקֹב אֵיךְ נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת? וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ גִיְּרָן וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, דְּאִם כֵּן לָמָה אָמַר יַעֲקֹב אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ טֹל וּבָרֵךְ (פסחים קיט ע"ב). אֲבָל מִמַּה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת, שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּצְוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ הָאָבוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַד, וְיַעֲקֹב בְּחוּץ לָאָרֶץ נָשָׂא הָאֲחָיוֹת, וְכֵן עַמְרָם אֶת דּוֹדָתוֹ, כִּי הַמִּצְוֹת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ הֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהֻזְהַרְנוּ בְּחוֹבַת הַגּוּף בְּכָל מָקוֹם; הִנֵּה זֶה הַטַּעַם יַסְפִּיק גַּם לַשְּׁבָטִים שֶׁנָּשְׂאוּ אַחְיוֹתֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁבָטִים לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים אָז בָּאָרֶץ רַק דֶּרֶךְ עֲרַאי, כִּי כְּבָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, יג). אֲבָל קַיִן הָיָה מְקוֹם דִּירָתוֹ בָּאָרֶץ, כִּי מִשָּׁם הֻצְבַּר הֶעָפָר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרָא אָבִיו וְכוּ' וְשָׁם נוֹלַד קַיִן וּנְשָׂאָהּ שָׁם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְדִבְרֵי הָרְאֵ"ם הַלָּלוּ נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ מֵאַגָּדָה זוֹ דְ'חֶסֶד הוּא', דְּנִלְמַד מִמֶּנָּה דְּלִבְנֵי נֹחַ אֲסִירִי הָאֲחָיוֹת, דְּאֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת? דְּנִרְאֶה דִסְבִירָא לֵהּ דְּהָא בְּהָא תַּלְיָא, דְּמָאן דְּאָסַר הָאָחוֹת לִבְנֵי נֹחַ אָסַר נָמֵי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן רְמִיזָא, דְּהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסָבַר דַּאֲחוֹתוֹ אֲסִירָא לֵהּ, וּמִכָּל מָקוֹם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אֵינָם עֶרְוָה לִבְנֵי נֹחַ. וַהֲרֵי הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי מֵהִלְכוֹת מְלָכִים (דין ה) פָּסַק דְּהָאָחוֹת אֲסוּרָה לְבֶן נֹחַ, וַאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא מָנָה אֶלָּא שֵׁשׁ עֲרָיוֹת דַּאֲסוּרוֹת לָהֶם. אַלְמָא דִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת לָא אֲסִירִי לִבְנֵי נֹחַ. וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת בְּסֻגְיָא זוֹ דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (נח ע"א ד"ה לאתויי אשת אביו), יְעֻיַּן שָׁם. גַּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה הָרְאֵ"ם דְּאֵיךְ הַשְּׁבָטִים נָשְׂאוּ אַחְיוֹתֵיהֶם אַלִּבָּא דְרַבִּי יְהוּדָה, גַּם בָּזֶה לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתוֹ. דְּאַף דְּנֵימָא דְּחֶסֶד עָשָׂה הַמָּקוֹם עִם עוֹלָמוֹ בַּמֶּה שֶׁהִנִּיחַ לְקַיִן לִשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, הַיְנוּ לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם, דְּאַף מָאן דְּאָסַר אֲחוֹתוֹ לִבְנֵי נֹחַ הַיְנוּ דַוְקָא אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, אֲבל אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו שַׁרְיָא, דְּאֵין אָבוּת לְגוֹי, כְּדַאֲמַרַן לְעֵיל. וְאִם כֵּן, אֶפְשָׁר שֶׁבְּנֵי לֵאָה נָשְׂאוּ תְּאוֹמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁל שְׁאָר הָאִמָּהוֹת, וְהַשְּׁבָטִים שֶׁל שְׁאָר הָאִמָּהוֹת נָשְׂאוּ תְּאוֹמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁל בְּנֵי לֵאָה, שֶׁאֵין אָבוּת לְגוֹי. וְאִי קַשְׁיָא, לָא קַשְׁיָא אֶלָּא לְאוֹתָהּ אַגָּדָה שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (בראשית מו, י) "וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית" — בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי, דְּשִׁמְעוֹן אֵיךְ נָשָׂא אֶת דִּינָה שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָב וָאֵם? אֲבָל לְאַגָּדָה זוֹ דְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם, לָא קַשְׁיָא כְּלָל אַהַךְ דְּרָשָׁה דְ'חֶסֶד הוּא'. וְכֵן כָּתַב הָרְאֵ"ם עַצְמוֹ בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ, יְעֻיַּן שָׁם. גַּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה דְּעַמְרָם אֵיךְ נָשָׂא דוֹדָתוֹ, הָכֵי נָמֵי לָא קַשְׁיָא כְּלָל, מִשּׁוּם דְּיוֹכֶבֶד הָיְתָה אֲחוֹת קְהָת מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, וְזוֹ שַׁרְיָא לִבְנֵי נֹחַ כֹּל שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲחוֹת קְהָת מִן הָאֵם. וְהָכֵי אִיתָא בְּפֵרוּשׁ בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נח ע"ב), שֶׁהִקְשׁוּ לְמָאן דְּאָמַר דַּאֲחוֹת אָבִיו אֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ מִדִּכְתִיב (שמות ו, כ): "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ", מַאי לָאו דּוֹדָתוֹ מִן הָאֵם. וְתֵרְצוּ: לָא, דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב. וּמַה שֶּׁדָּרְשׁוּ הָכָא 'חֶסֶד הוּא' עַל מַה שֶּׁנָּשָׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ, הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ אַף מֵאִמּוֹ; אֲבָל קֻרְבָה דְמִצַּד הָאָב לָא אֲסִיר לִבְנֵי נֹחַ, דְּאֵין אָבוּת לְגוֹי. עוֹד אֲנִי תָּמֵהַּ בְּדִבְרֵי הָרַב, דְּאַף דְּנֵימָא דְּגַם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אֲסִירִי לְבֶן נֹחַ, הַיְנוּ בַּאֲחָיוֹת מִן הָאֵם, אֲבָל בַּאֲחָיוֹת מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם — פְּשִׁיטָא דִשְׁרִי! דּוּמְיָא דַאֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו דַּאֲסִירִי לִבְנֵי נֹחַ, וַאֲפִלּוּ הָכֵי לָא אֲסִירִי אֶלָּא בִּשְׁאֵר דְּמִצַּד הָאֵם, אֲבָל בִּשְׁאֵר דְּמִצַּד הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם לָא אֲסִירִי. וְאִם כֵּן, אַף אִם תִּמָּצֵי לוֹמַר דִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת אֲסִירִי לִבְנֵי נֹחַ, הַיְנוּ דַוְקָא בַּאֲחָיוֹת מִן הָאֵם. וְאִם כֵּן, מָאן אָמַר לָן דְּרָחֵל וְלֵאָה הָיוּ מֵאֵם אַחַת, אֵימָא דִּשְׁתֵּי נָשִׁים נָשָׂא לָבָן.
וְהִנֵּה לְתָרֵץ כָּל זֶה סָבוּר הָיִיתִי לוֹמַר דְּהָרְאֵ"ם סְבִירָא לֵהּ כִּסְבָרַת הַתּוֹסָפוֹת (סנהדרין נח ע"א ד"ה נשא), דְּאִית לְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּדָרַשׁ (בראשית ב, כד) "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו" דְּהַיְנוּ אֲחוֹת אָבִיו, "וְאֶת אִמּוֹ" דְּהַיְנוּ אֲחוֹת אִמּוֹ, מוֹדֶה דְּבַאֲחוֹתוֹ אֲפִלּוּ מֵאִמּוֹ לֹא אָסַר לְבֶן נֹחַ, וּפְלִיג עִם רַשִׁ"י דְּאִית לֵהּ דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָסַר לְבֶן נֹחַ אֲחוֹת אָבִיו כָּל שֶׁבֵּן אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ. וְהַשְׁתָּא כֵּיוָן דִּסְבִירָא לֵהּ כְּהַתּוֹסָפוֹת, לָזֶה הֻקְשָׁה לוֹ, דְּהַךְ אַגָּדָה דְּ'חֶסֶד הוּא', דְּמַשְׁמַע דִּסְבִירָא לַהּ דַּאֲחוֹתוֹ אֲסִירָא לְבֶן נֹחַ, כְּמָאן אָתְיָא? אִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — אִיהוּ לֹא אָסַר אֶלָּא אֲחוֹת אָבִיו וְלֹא אֲחוֹתוֹ, וְאִי כְּרַבִּי עֲקִיבָא — הָא לֹא אָסַר אֶלָּא חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין וְלֹא חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּסֻּגְיָא. אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּלָא אָתְיָא אֶלָּא כַּחֲכָמִים, דְּקָאָמְרִי הָתָם (נז ע"ב): הַרְבֵּה עֲרָיוֹת יֵשׁ שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְמִיתִין עֲלֵיהֶן וּבֶן נֹחַ מֻזְהָר עֲלֵיהֶן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הַרְבֵּה עֲרָיוֹת יֵשׁ, כְּגוֹן כָּל חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת. בֶּן נֹחַ מֻזְהָר עֲלֵיהֶן, דִּלְרַבָּנָן אִתְרַבּוּ בְּנֵי נֹחַ מֵ'אִישׁ אִישׁ' לְכָל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. וְכֵיוָן דְּלַחֲכָמִים בְּנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים עַל כָּל הָעֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם הָכֵי הֻקְשָׁה לוֹ מִיַּעֲקֹב וְעַמְרָם וְהַשְּׁבָטִים.
אָמְנָם מִלְּבַד הַדֹּחַק שֶׁיֵּשׁ בְּתֵרוּץ זֶה, דְּאֵיךְ סָתַם הָרְאֵ"ם קֻשְׁיָתוֹ אַלִּבָּא דְהַתּוֹסָפוֹת, מֵאַחַר דְּאַלִּבָּא דְרַשִׁ"י, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא שְׁמַעְתָּתֵהּ בְּפֻמֵּהּ, לָא קַשְׁיָא כְּלָל, דִּלְדִידֵהּ הַךְ אַגָּדָה דְ'חֶסֶד הוּא' אָתְיָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִית לֵהּ דַּאֲחוֹתוֹ אֲסִירָא לְבֶן נֹחַ. וְעוֹד נִרְאֶה לִי, דְּאַף לַחֲכָמִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת בֶּן נֹחַ מֻזְהָר עֲלֵיהֶן, הוּא דַוְקָא בְּקֻרְבָה דְמִצַּד הָאֵם, אַךְ קֻרְבָה דְמִצַּד הָאָב — כֻּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלֵית לְהוּ קֻרְבָה. וּרְאָיָה לַדָּבָר, דְּבַגְּמָרָא הִקְשׁוּ מִדִּכְתִיב "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ", וְתֵרְצוּ: דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב הָיְתָה. וְאִם אִיתָא, דְּלַחֲכָמִים אַף בְּקֻרְבָה דְמִצַּד הָאָב נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, מַה יַּעֲנוּ חֲכָמִים בִּקְרָא דְ"וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ"? אֶלָּא וַדַּאי דְּאַף אַלִּבָּא דַחֲכָמִים לֹא הֻזְהֲרוּ בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא בְּקֻרְבָה דְמִצַּד הָאֵם, אֲבָל בְּקֻרְבָה דְמִצַּד הָאָב — לֹא, מִשּׁוּם דְּאֵין אָבוּת לְגוֹי. וְאִם כֵּן, אַף דְּנֵימָא דְּאַגָּדָה הַלֵּזוּ דְּ'חֶסֶד הוּא' אָתְיָא כַּחֲכָמִים, עֲדַיִן כָּל מַה שֶּׁהִקְשִׁינוּ לְהָרְאֵ"ם זַ"ל בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, דְּלֵיכָּא קֻשְׁיָא מִיַּעֲקֹב וְעַמְרָם וְהַשְּׁבָטִים, דְּאִיכָּא לְמֵימַר דְּכָל הָנֵי לֹא הָיְתָה קֻרְבָתָם מִצַּד הָאֵם כִּי אִם מִצַּד הָאָב, וּכְדִכְתַבְנָא.
עוֹד אֲנִי תָּמֵהַּ בְּדִבְרֵי הָרַב, דְּאֵיךְ הִכְרִיחַ מֵאַגָּדָה זוֹ דְ'חֶסֶד הוּא' דַּאֲחוֹתוֹ אֲסוּרָה לְבֶן נֹחַ, וְהֻקְשָׁה לוֹ מֵהַשְּׁבָטִים אֵיךְ נָשְׂאוּ אַחְיוֹתֵיהֶם, דְּהָא בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין נח ע"ב) הֵבִיאוּ אַגָּדָה זוֹ לְהַקְשׁוֹת לְמָאן דְּאָמַר אֲחוֹתוֹ שַׁרְיָא, וְתֵרֵץ כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרִי אִשְׁתְּרִי. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן לֵיכָּא לְאוֹכוֹחֵי מֵאַגָּדָה זוֹ דִּסְבִירָא לַהּ דַּאֲחוֹתוֹ אֲסוּרָה לְבֶן נֹחַ, דְּאִיכָּא לְמֵימַר כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרִי אִשְׁתְּרִי. וְאַף עַל גַּב דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִית לֵהּ דַּאֲחוֹתוֹ אֲסוּרָה לְבֶן נֹחַ, אָתְיָא אַגָּדָה זוֹ כִּפְשׁוּטָהּ, דְּדַוְקָא לְקַיִן הֻתְּרָה אֲחוֹתוֹ מִשּׁוּם חֶסֶד, הָא לָאו הָכֵי אֲסוּרָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּאַגָּדָה הַלֵּזוּ סוֹבֶלֶת שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, וְאִיכָּא לְמֵימַר דִּסְבִירָא לַהּ כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרִי אִשְׁתְּרִי, לֵיכָּא לְאַקְשׁוֹיֵי עֲלַהּ מֵהַשְּׁבָטִים.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הָרַב, בַּמֶּה שֶׁרָצָה לְצַדֵּד עַל יַעֲקֹב דְּמַה שֶּׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא מִשּׁוּם דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ גִיְּרָן וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וְדָחָה זֶה מִשּׁוּם דְּאִם כֵּן לָמָה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ טֹל וּבָרֵךְ. עַד כָּאן. דְּמָה מַיְתִי מֵהָתָם, דְּעַל כָּרְחִין אוֹתָהּ אַגָּדָה פְּלִיגָא אַהַךְ אַגָּדָה דְ'חֶסֶד הוּא'. דְּאִלּוּ מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּבֶן נֹחַ אָסוּר בַּאֲחוֹתוֹ, וְאִלּוּ בְּעַרְבֵי פְּסָחִים אָמְרִינַן שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אֵינִי מְבָרֵךְ לְפִי שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁעָתִידָה תּוֹרָה לְאָסְרָן, אַלְמָא דְבֶן נֹחַ מֻתָּר בַּאֲחוֹתוֹ. וְאוּלַי כַּוָּנַת הָרַב הִיא, דִּנְהִי דִפְלִיגִי בְּדִינָא אִם בֶּן נֹחַ מֻזְהָר בַּאֲחוֹתוֹ אוֹ לֹא, מִכָּל מָקוֹם אִם אִיתָא שֶׁגִּיְּרָן — הֵיכִי קָאָמַר אֵינִי מְבָרֵךְ לְפִי שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לְאָסְרָן, הָא אֲפִלּוּ מִדִּין תּוֹרָה מֻתָּר בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, מִשּׁוּם דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי.
עוֹד אֲנִי תָּמֵהַּ בַּמֶּה שֶׁרָצָה לְתָרֵץ כָּל מַה שֶּׁהִקְשָׁה עִם מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִצְחָק שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּצְוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ הָאָבוֹת אֵינָהּ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַד, כִּי הַמִּצְוֹת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ הֵם וְכוּ'. דְּמִלְּבַד שֶׁהָרַב עַצְמוֹ בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִצְחָק הֵבִיא כָּל דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן הַלָּלוּ וְתָמַהּ עֲלֵיהֶם, דְּאִם אֵין הַמִּצְוֹת חוֹבָה אֶלָּא בָּאָרֶץ לְבַדָּהּ, מַה זֶּה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים כְּשֶׁאָמְרוּ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ טֹל וּבָרֵךְ אָמַר אֵינִי מְבָרֵךְ מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וַהֲלוֹא לֹא חָטָא בָּזֶה כְּלוּם מִכֵּיוָן שֶׁנְּשָׂאָן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה כָּאן נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ן הַלָּלוּ.
עוֹד אֲנִי תָּמֵהַּ עַל הָרַב, דְּעַד כָּאן לֹא קָאָמַר הָרַמְבַּ"ן שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּצְוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ הָאָבוֹת אֵינָהּ אֶלָּא בָּאָרֶץ לְבַד אֶלָּא עֲלַהּ דְּמַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁשָּׁמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה וַאֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, וְהֻקְשָׁה לוֹ דְּאִם כֵּן אֵיךְ הֵקִים יַעֲקֹב אָבִינוּ מַצֵּבָה וְנָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְעַמְרָם נָשָׂא אֶת דּוֹדָתוֹ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים הֶתֵּר בַּמֶּה שֶׁאָסַר אַבְרָהָם אֲבִיהֶם עַל עַצְמוֹ, וְהוּא יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו לָלֶכֶת בִּדְבָרָיו? לָזֶה תֵּרֵץ, שֶׁמַּה שֶּׁשָּׁמְרוּ הָאָבוֹת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה לֹא הָיָה אֶלָּא בָּאָרֶץ לְבַד. אֲבָל כְּפִי סְבָרַת הָרַב, דְּהִכְרִיחַ מֵאַגָּדָה זוֹ דְ'חֶסֶד הוּא' דְּבֶן נֹחַ אָסוּר בַּאֲחוֹתוֹ וְאָסוּר בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ? וְכִי שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, בָּאָרֶץ נִצְטַוּוּ וְלֹא בְּחוּץ לָאָרֶץ?! הָא וַדַּאי לֹא נִתַּן לְהֵאָמֵר דָּבָר זֶה. וְאַף שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהָבִיא רְאָיָה לָזֶה, שֶׁהַדְּבָרִים הֵם פְּשׁוּטִים מִצַּד עַצְמָם, יֵשׁ לְהַכְרִיחַ זֶה מִמַּה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא מֵעַמְרָם שֶׁנָּשָׂא אֶת דּוֹדָתוֹ וְהֻצְרְכוּ לוֹמַר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אָבִיו מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, וְלָמָּה לֹא תֵּרְצוּ דְּעַמְרָם נְשָׂאָהּ בְּחוּץ לָאָרֶץ? אֶלָּא וַדַּאי דִּלְגַבֵּי מַה שֶּׁהֻזְהֲרוּ בְּנֵי נֹחַ אֵין חִלּוּק בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, וְזֶה פָּשׁוּט. בְּאֹפֶן שֶׁדִּבְרֵי הָרַב הַלָּלוּ נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי.
עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הָרְאֵ"ם הַלָּלוּ, בַּמֶּה שֶׁצִּדֵּד לוֹמַר דְּמַה שֶּׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא לְפִי שֶׁגִּיְּרָן וְקַיְמָא לָן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ כָּתַב בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, וְכָתַבְנוּ דְבָרָיו לְעֵיל, דְּמַה שֶּׁקִּיְּמוּ הָאָבוֹת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה הוּא דַוְקָא לְהַחְמִיר עַל עַצְמָם לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁאֵינָם מִכְּלַל הַשֶּׁבַע מִצְוֹת, אֲבָל לֹא לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מִמַּה שֶּׁאָסוּר לִבְנֵי נֹחַ. וְאִם כֵּן, כְּפִי דִבְרֵי הָרַב דִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת אֲסִירִי לִבְנֵי נֹחַ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל מַה שֶּׁנִּתְגַּיְּרוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם אִסּוּר דִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם הַגֵּרוּת כְּפִי דְבָרָיו הָיוּ אֲסוּרוֹת לְיַעֲקֹב, וְאִם כֵּן אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיּוֹעִיל הַגֵּרוּת לְהָקֵל מֵעָלָיו?
וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי הָרַב דְּהָכֵי קָאָמַר: וְלֵיכָּא לְמִימַר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ גִיְּרָן וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, דְּוַדַּאי לָא מְהַנֵּי הַגֵּרוּת לְהָקֵל מֵעָלָיו מִמַּה שֶּׁהָיָה אָסוּר לִבְנֵי נֹחַ. וְהֵבִיא רְאָיָה מִמַּה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אֵינִי מְבָרֵךְ מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאִם אִיתָא שֶׁהַגֵּרוּת מְהַנֵּי אַף לְהָקֵל — הָא אֵין בְּיַעֲקֹב עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא בַּמֶּה שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, מֵאַחַר שֶׁגִּיְּרָן וְקַיְמָא לָן גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁאוֹתָהּ אַגָּדָה סְבִירָא לַהּ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא גִיְּרָן וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא רָצָה לְבָרֵךְ, דְּהָא פְּשִׁיטָא לֵהּ לְהָרַב, דְּכֻלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא הָיָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה מִתְגַּיֶּרֶת וּמְקַבֶּלֶת כָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל עַצְמוֹ וְצִוָּה לְבָנָיו וּבֵיתוֹ אַחֲרָיו לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּאַף שֶׁגִּיְּרָן מִכָּל מָקוֹם לֹא רָצָה לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם דְּהַגֵּרוּת לָא מְהַנֵּי לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחְמִיר.
וּמִכָּל מָקוֹם לֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי בָּזֶה. דְּלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁאוֹתָהּ אַגָּדָה דְעַרְבֵי פְּסָחִים סְבִירָא לַהּ דְּטַעְמָא דְלָא מְהַנֵּי מַה שֶּׁגִּיְּרָן יַעֲקֹב הוּא מִשּׁוּם דְּלָא מְהַנֵּי גֵרוּת לְהָקֵל, שֶׁהֲרֵי סִיְּמוּ שָׁם בְּטַעֲנַת יַעֲקֹב: שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לְאָסְרָן. וְאִי אָמְרַת בִּשְׁלָמָא דְּאִסּוּר זֶה דִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת הָיָה נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ, נִיחָא דְלָא מְהַנֵּי הַגֵּרוּת לְהָקֵל מִדִּין בֶּן נֹחַ; אֲבָל כֵּיוָן דְּאֵין אִסּוּר זֶה נוֹהֵג אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁלֹּא יוֹעִיל הַגֵּרוּת לְהָקֵל מֵעָלָיו בַּמֶּה שֶׁרָצָה לְהַחְמִיר וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה, מֵאַחַר דְּאַחַר שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה הַדִּין הוּא כֵּן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי? אֶלָּא וַדַּאי עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת הָרַב בְּאָמְרוֹ וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ גִיְּרָן וְכוּ', טַעְמוֹ הוּא: אוֹ מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵהּ דְּלֹא נִתְגַּיְּרוּ, וְהִכְרִיחַ זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ. אוֹ דִסְבִירָא לֵהּ דְּגֵרוּת לָא מְהַנֵּי לוֹמַר דִּכְקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה וְאָנוּ מְצֻוִּים לְקַיְּמָהּ, אִם כֵּן הַמִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי; אֲבָל קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, דְּמַה שֶּׁהָיוּ מְקַיְּמִים הַתּוֹרָה הָיָה מֵרְצוֹנָם כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, לָא חֲשִׁיב כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ לְהַחְשִׁיבָם כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד. וְהִכְרִיחַ זֶה הָרַב מִמַּה שֶּׁלֹּא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ, דְּאִי חֲשִׁיב גֵּרוּת מַה שֶּׁנִּתְגַּיְּרוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה — הָא אֵין בְּיַעֲקֹב עָוֹן אֲשֶׁר חָטָא בַּמֶּה שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אִם כֵּן הָדְרָא קֻשְׁיָן לְדוּכְתַהּ, דְּלָמָּה לֹא דָחָה הָרְאֵ"ם סְבָרָא זוֹ, דְּמַה שֶּׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא מִשּׁוּם דְּגִיְּרָן וְקַיְמָא לָן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, מִשּׁוּם דְּגֵרוּת לָא מְהַנֵּי כִּי אִם לְהַחְמִיר, לֹא לְהָקֵל מִמַּה שֶּׁהָיוּ מְצֻוִּים מִדִּין בְּנֵי נֹחַ, מֵאַחַר דְּהָרַב סָבוּר דִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת אֲסִירִי לִבְנֵי נֹחַ.
הֵן אֱמֶת דְּבִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שֶׁהֵבִיא הָרְאֵ"ם אַגָּדָה הַלֵּזוּ דְעַרְבֵי פְּסָחִים, לֹא הֵבִיא הַךְ סִיּוּמָא דְּקָאָמַר שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה לְאָסְרָן, אֶלָּא בְּקִצּוּר שֶׁלֹּא רָצָה לְבָרֵךְ לְפִי שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וְאֶפְשָׁר דְּהַךְ אַגָּדָה סְבִירָא לַהּ כַּחֲכָמִים, דִּסְבִירָא לְהוּ דְּאַף אִסּוּר דִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת נוֹהֵג בִּבְנֵי נֹחַ. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר לְצַדֵּד וְלוֹמַר, שֶׁכַּוָּנַת הָרְאֵ"ם בְּאָמְרוֹ וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁגִּיְּרָן וְכוּ', הוּא מִשּׁוּם דְּגֵרוּת לָא מְהַנֵּי לְהָקֵל, וְהִכְרִיחַ זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא רָצָה יַעֲקֹב לְבָרֵךְ לְפִי שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת.
וּבָזֶה נְבָאֵר קְצָת פְּסוּקִים דִּישַׁעְיָה (כט, כב-כג): "לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם, לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ. כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּפְסוּקִים אֵלּוּ טוּבָא. חֲדָא בַּמֶּה שֶׁאָמַר 'לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ', דִּמְהֵיכָא תֵּיתֵי דְּבִשְׁבִיל שֶׁאָמַר 'יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם' יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וּפָנָיו יֶחֱוָרוּ, עַד שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר 'לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ'. וָעוֹד, בַּמֶּה שֶּׁסִּיֵּם 'כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ' וְגוֹמֵר, דִּנְהִי דְהַשְּׁבָטִים הֵם גְּדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, מִכָּל מָקוֹם פְּשִׁיטָא דִּגְדֻלַּת יַעֲקֹב הִיא לְמַעְלָה מֵהֶם, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ב"ר פרשה עו סימן א) קְרָאוּהוּ לְיַעֲקֹב בָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת, וְאִם כֵּן אֵיךְ אָמַר שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב בִּשְׁבִיל רְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם 'וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ', מַה הִיא הַכַּוָּנָה?
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּשֵׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁהִקְשָׁה לְמָאן דְּאָמַר דְּכָל הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲסוּרוֹת לִבְנֵי נֹחַ הֵיכִי נְסֵב יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת? וְתֵרֵץ, דְּאַחַר שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם נִבְדַּל הוּא וְזַרְעוֹ מִבֵּין שְׁאָר בְּנֵי נֹחַ, וּכְשֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְגִיְּרָן לֵית בְּהוּ אִסּוּר קֻרְבָה, דְּהָווּ לְהוּ כְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר דְּמִדִּין תּוֹרָה לֵית בְּהוּ אִסּוּר קֻרְבָה וְנוֹשֵׂא אֲפִלּוּ אֲחוֹתוֹ. עַד כָּאן. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְעֵיל דְּתֵרוּץ זֶה מוֹעִיל אִי אָמְרִינַן דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי — חֲשִׁיבִי רָחֵל וְלֵאָה כְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר דְּלֵית בְּהוּ קֻרְבָה, אַךְ אִם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי לְהָקֵל עֲלֵיהֶם — פְּשִׁיטָא דְלֹא הֻתְּרוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה, כֵּיוָן דְּלִבְנֵי נֹחַ חֲשִׁיבִי עֲרָיוֹת. וְאִם כֵּן יֵשׁ לַחְקֹר לְמָאן דְּאָמַר דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְהָקֵל, לְמָאן דְּיָלֵף כָּל הָעֲרָיוֹת בִּבְנֵי נֹחַ הֵיכִי נְסֵב יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת? לָזֶה צָרִיךְ לוֹמַר הַתֵּרוּץ הָאַחֵר שֶׁתֵּרֵץ שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּיַעֲקֹב עַל פִּי הַדִּבּוּר נַסְבִינְהוּ. וְכֵן כָּתַב הָרַ"שׁ יָפֶה בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא יַעֲקֹב (פרשה ע סימן יג) אַהַהִיא דְאָמְרִינַן דַּאֲמַר לֵהּ יַעֲקֹב: מָה אַתְּ סָבוּר, מָמוֹן אֲתֵית בָּעֵי מֵיגַר? לָא אֲתֵית אֶלָּא בְּגִין תַּרְתֵּין טַלְיָתָא. עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם הָרַב: וְאֵין לְהַקְשׁוֹת אֵיךְ בִּקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, דְּעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן. עַד כָּאן. וְכֵן כָּתַב בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (פרשה יא סימן ח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּיַעֲקֹב עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן לְצֹרֶךְ קִיּוּם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. עַד כָּאן.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַבְנוּ, דִּלְמָאן דְּאָמַר דְּיִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הַתֵּרוּץ לְיַעֲקֹב אֵיךְ נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא מִשּׁוּם דְּגִיְּרָן וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי; וּלְמָאן דְּאָמַר דְּלָא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, הַתֵּרוּץ לְיַעֲקֹב אֵיךְ נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא דְּעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן. וְהַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי הַתֵּרוּצִים הַלָּלוּ הוּא, דְּאִי אָמְרִינַן דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וְהַטַּעַם שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא מִשּׁוּם דְּגִיְּרָן, הוּא תֵּרוּץ פָּשׁוּט לְכָל בָּאֵי עוֹלָם; כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת — הַתֵּרוּץ הוּא מְבֹאָר, שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים הַכֹּל שֶׁהָאָבוֹת לֹא הָיוּ לוֹקְחִים נָשִׁים בְּגַיּוּתָן, וּפְשִׁיטָא שֶׁגִּיְּרָן יַעֲקֹב, וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. אַךְ אִי אָמְרִינַן שֶׁלֹּא יָצְאוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, וּמַה שֶּׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר — הִנֵּה תֵּרוּץ זֶה הוּא נֶעְלָם, דְּלֹא יְדָעוֹ אֶלָּא הַשֵּׁם שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה, וְכָל בָּאֵי עוֹלָם לְפִי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים יִקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם אֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת.
וְהִנֵּה הַמִּבְחָן לֵידַע אִם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא הוּא הַצָּלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵאוּר כַּשְׂדִּים. שֶׁהֲרֵי בְּנֵי נֹחַ אֵינָם מֻזְהָרִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין עד ע"ב — עה ע"א). וְקַיְמָא לָן (רמב"ם יסודי התורה פ"ה ה"ד), דְּכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, אִם נֶהֱרַג — הֲרֵי זֶה חוֹבֵל בְּעַצְמוֹ וְעוֹבֵר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב (בראשית ט, ה): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ". וְאִם אַבְרָהָם אָבִינוּ נִצּוֹל בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ, עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ לְהָקֵל, וּמִשּׁוּם הָכֵי מָסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם כְּדִין יִשְׂרָאֵל שֶׁמֻּזְהָר עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם הִצִּילוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּצִּיל לְכָל הַצַּדִּיקִים הַמּוֹסְרִים עַצְמָן עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. אַךְ אִם נֹאמַר שֶׁלֹּא נִצּוֹל אַבְרָהָם בִּשְׁבִילוֹ כִּי אִם בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, וְכִדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה סג סימן ב): רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר: אַבְרָהָם לֹא נִצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְכוּ'. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" — יַעֲקֹב פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. לְפִי זֶה עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי כִּי אִם לְהַחְמִיר, וְאִם כֵּן אַבְרָהָם עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין בַּמֶּה שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, דְּהָא בְּנֵי נֹחַ אֵינָן מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, מִשּׁוּם הָכֵי לֹא נִצּוֹל בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב.
עוֹד נַקְדִּים מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּקִדּוּשִׁין (ע ע"א): כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ — הָוַיִן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהֻגָּנִים; שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ה, ז): "בַּייָ בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ". וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ, הֱבִיאוֹ הָרַאֲנָ"ח פָּרָשַׁת מַסְעֵי: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא מֵהֶם בַּעֲלֵי הוֹרָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת"; וְאֵין יָחִיד אֶלָּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, י): "כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם", וְאוֹמֵר (דהי"א יז, כא): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד". עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁהַמִּבְחָן לִרְאוֹת אִם הָאִשָּׁה שֶׁלָּקַח הִיא הוֹגֶנֶת הֵם הַבָּנִים, שֶׁאִם הֵם הֲגוּנִים הִיא הוֹכָחָה שֶׁהָאִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ.
וּבָזֶה נָבוֹא לְבֵאוּר הַכְּתוּבִים: "כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם". כְּלוֹמַר, יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם, דְּבִשְׁבִיל יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וְכִי תֵּימָא זוֹ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ, דִּנְהִי דְזֶה הוּא שֶׁבַח גָּדוֹל לְיַעֲקֹב דְּבִשְׁבִיל זְכוּתוֹ נִצּוֹל אַבְרָהָם, מִכָּל מָקוֹם מוּכָח מִזֶּה, מִדְּלֹא נִצּוֹל אַבְרָהָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, שְׁמַע מִנַּהּ דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. וְאִם כֵּן הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֵּבוֹשׁ יַעֲקֹב מִזֶּה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת לַשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי מָה נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. שֶׁאִם יָשִׁיב שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן — זוֹ הִיא תְּשׁוּבָה נֶעְלֶמֶת שֶׁלֹּא יָדַע בָּהּ שׁוּם אָדָם וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי בִּלְתִּי לַייָ לְבַדּוֹ. לָזֶה אָמַר: "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ", לְפִי שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן הִיא גַם כֵּן גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל, "כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ" — כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת, מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר, עַל כָּרְחָם יוֹדוּ דְּעַל פִּי הַשֵּׁם נְשָׂאָן. דְּאִם אִיתָא דְּשֶׁלֹּא מֵהַדִּין נְשָׂאָן — אֵיךְ נוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים כָּאֵלּוּ? וְאִם כֵּן עַל כָּרְחָם "יַקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ", וְיֹאמְרוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא, וְאֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.
וְזוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת הַזְּקֵנִים בְּאָמְרָם לְבֹעַז (רות ד, יא): "יִתֵּן יְיָ אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה" וְגוֹמֵר, דְּמַאי שְׁיָטַיְהוּ דְרָחֵל וְלֵאָה בַּבְּרָכָה הַלֵּזוּ? וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רות רבה פרשה ז סימן ו) אָמְרוּ, דְּטַעַם הַגּוֹאֵל שֶׁאָמַר (רות ד, ו): "לֹא אוּכַל לִגְאֹל פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי", שֶׁאָמַר: חַס לִי לִטְּלָהּ, אֵינִי מְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנַי. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִתְחַדְּשָׁה הַהֲלָכָה מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. הֲרֵי שֶׁהַגּוֹאֵל הָיָה סָבוּר שֶׁרוּת הָיְתָה אֲסוּרָה לָבוֹא בַּקָּהָל. וּמָצִינוּ גַם כֵּן (יבמות עו ע"ב), דְּבִזְמַן שָׁאוּל הָיָה מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, וְדוֹאֵג הָיָה סָבוּר שֶׁגַּם מוֹאָבִית אֲסוּרָה לָבוֹא בַּקָּהָל. וְהִנֵּה כְּבָר הִקְדַּמְנוּ, שֶׁהַמִּבְחָן לָדַעַת שֶׁהָאִשָּׁה שֶׁלּוֹקֵחַ הָאָדָם אִם הִיא הוֹגֶנֶת לוֹ הֵם הַבָּנִים, וּמִמַּה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ צַדִּיקִים, זֶרַע אֱמֶת, יָדַעְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁלָּקַח יַעֲקֹב רָחֵל וְלֵאָה מֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה לוֹ. וְזֶהוּ כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם לְבֹעַז: אַל תִּצְטַעֵר שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ אִשָּׁה דְּאִית בָּהּ קְּצָת פִּקְפּוּק בַּדָּבָר, כִּי עַל כֵּן לֹא לְקָחָהּ הַגּוֹאֵל, לְפִי שֶׁהַשֵּׁם יִתֵּן אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה וְגוֹמֵר, דְּכִי הֵיכִי דְהָתָם הֶרְאָה הַשֵּׁם אֵיךְ אוֹתוֹ הַזִּוּוּג הָיָה דָבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, הָכָא נָמֵי כֹּה יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם. וְכֵן הָיָה, שֶׁנּוֹלְדוּ מִמֶּנּוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְיָצָא מִשָּׁם כָּל זֶרַע הַמְּלוּכָה.
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּסוֹף רוּת רַבָּתִי וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא פָּתַח (תהלים ד, ה): "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ". אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַד מָתַי הֵם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְאוֹמְרִים: לֹא פְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא, וְלֹא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה הוּא? "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם". אַף אַתֶּם לֹא בָּאתֶם מִשְּׁתֵי אֲחָיוֹת? אַתֶּם רְאוּ מָה עִקַּרְכֶם "וְדֹמּוּ סֶלָה". וְאַף תָּמָר שֶׁלְּקָחָהּ יְהוּדָה זְקַנְכֶם לֹא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא? עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, שֶׁאִם בְּנֵי דוֹרוֹ הָיוּ מִתְרַגְּזִים עַל דָּוִד וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁהוּא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, לְפִי שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁגַּם הַנְּקֵבוֹת הֵם בִּכְלַל הָאִסּוּר — מַה הוֹעִיל לְדָוִד בְּאָמְרוֹ שֶׁגַּם הֵם בָּאִים מִשְּׁתֵי אֲחָיוֹת? הֲרֵי אוֹתוֹ הַפְּגָם שָׁוֶה בַּכֹּל, וְאַף דָּוִד הוּא בִּכְלַל אוֹתוֹ הַפְּגָם וְנוֹסַף גַּם הוּא שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. עוֹד יֵשׁ לִתְמֹהַּ בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם דָּוִד וְאָמַר: וְאַף תָּמָר שֶׁלְּקָחָהּ יְהוּדָה לֹא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא? דְּמִלְּבַד שֶׁטַּעֲנָה זוֹ אֵינֶנָּה מַעֲלֶה אֲרוּכָה לְמַחֲלָתוֹ, זֹאת וָעוֹד, דְּבִפְגָם זֶה אֵין בּוֹ שׁוּם דֹּפִי לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְדָוִד.
וְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי הוּא, שֶׁבְּנֵי דוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הָיוּ רוֹצִים לוֹמַר, שֶׁגַּם הַנְּקֵבוֹת הָיוּ בִּכְלַל הָאִסּוּר, וְכָךְ הָיְתָה סְבָרַת הַגּוֹאֵל וּסְבָרַת דּוֹאֵג, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וְדָוִד הָיָה רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ אֵיךְ הַדִּין הוּא דְמוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתוֹ הַזִּוּוּג כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְאִם הָיָה פְּסוּל מִשְׁפָּחָה בְּאוֹתוֹ הַזִּוּוּג לֹא הָיָה הַזֶּרַע מֵאוֹתוֹ הַזִּוּוּג שַׁלְשֶׁלֶת יֻחֲסִין שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים. אַךְ אַנְשֵׁי דוֹרוֹ הָיוּ חוֹלְקִים בְּהֶכְרֵחַ זֶה, וְהָיוּ אוֹמְרִים, דְּהֵן לוּ יְהִי דְרוּת הָיְתָה אֲסוּרָה לָבוֹא בַּקָּהָל אֶפְשָׁר דְּיֵצְאוּ מִמֶּנָּה צַדִּיקִים. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד: עַד אֵימָתַי הֵם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְאוֹמְרִים שֶׁאֲנִי בָּא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה, וְאוֹמְרִים שֶׁרוּת הָיְתָה אֲסוּרָה לָבוֹא בַּקָּהָל, וְאַף עַל פִּי שֶׁרוֹאִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה צַדִּיקִים אֵין זֶה הֶכְרֵחַ בְּעֵינֵיהֶם. לָזֶה אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, אַתֶּם בָּאִים גַּם כֵּן מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁתֵי אֲחָיוֹת. וּמִי מוֹדִיעַ הַדָּבָר, דְּחַס וְשָׁלוֹם דְּיַעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּאִסּוּר? "בִּרְאוֹתוֹ יְלָדָיו" — מִשָּׁם לָמַדְנוּ דְּאוֹתוֹ הַזִּוּוּג הָיָה מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם. וְאִם כֵּן, הָכָא נָמֵי בְּדִידִי יֵשׁ לָכֶם לְהוֹדוֹת כִּי אוֹתוֹ הַזִּוּוּג שֶׁל רוּת הָיָה נָאֶה וּמִתְקַבֵּל מִמַּה שֶּׁרְאִיתֶם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים. וְכִי תֵּימָא, מְנָא לָן דִּבְרָחֵל וְלֵאָה הָיָה אִסּוּר בַּדָּבָר בְּאוֹתוֹ זִוּוּג? אֵימָא דְּמַה שֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הוּא מִשּׁוּם דְּנִתְגַּיְּרוּ, וְקַיְמָא לָן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וְהָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אַף קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְאִם כֵּן רָחֵל וְלֵאָה חֲשִׁיבִי גֵרִים גְּמוּרִים וְאֵין לָהֶם עוֹד אַחֲוָה כְּלָל. לָזֶה אָמַר, דְּאִם כֵּן דְּאַתֶּם סְבוּרִים דְּקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן תָּמָר שֶׁלְּקָחָהּ יְהוּדָה לֹא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא? וְהָעִנְיָן הוּא, דְּטַעְמָא דְתָמָר הַצַּדֶּקֶת שֶׁהֻתַּר לָהּ לִשְׁכַּב עִם חָמִיהָ הוּא מִשּׁוּם דְּעֵר וְאוֹנָן שִׁמְּשׁוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, וּבִבְנֵי נֹחַ אֵין הָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאִם כֵּן לֹא חֲשִׁיב יְהוּדָה חָמִיהָ, דְּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה תָּמָר אֵשֶׁת עֵר וְאוֹנָן, וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בָּזֶה לְקַמָּן. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הֻתְּרָה תָּמָר לִיהוּדָה. וְאִם כֵּן אָזְדָא לֵהּ תֵּרוּצָא דְּאֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מִשּׁוּם דְּנִתְגַּיְּרוּ, דְּקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, מֵאַחַר דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ. אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן. וּמִי מוֹדִיעַ הַדָּבָר שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָן וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם בְּאִסּוּר נְשָׂאָן? הַבָּנִים שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתוֹ הַזִּוּוּג, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחֲכֶם לוֹמַר שֶׁבִּהְיוֹת הַזֶּרַע זֶרַע אֱמֶת מוֹרֶה עַל הַזִּוּוּג שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסוּל כְּלָל. אִם כֵּן זֶה הַהֶכְרֵחַ עַצְמוֹ שַׁיָּךְ בְּדִידִי, דְּעַל כָּרְחִין רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה בְּהֶתֵּר לְקָחָהּ בֹּעַז, מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
וּמֵעַתָּה אֶשָּׂא עֵינַי לְפָרֵשׁ מַאֲמַר הַקָּדוּם. וְנַקְדִּים מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמִדְרַשׁ אַבְכִּיר, הֱבִיאוֹ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (פרשה כא סימן ז ד"ה ער) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה" (שמות יד, כב). מְלַמֵּד, שֶׁיָּרַד ס"מ וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם וְאַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים? מָה הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַף הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! וַהֲלוֹא לֹא עָבְדוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד וּמִתּוֹךְ טֵרוּף דַּעַת, וְאַתָּה דָן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאֹנֶס כְּרָצוֹן. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. חֲדָא, בַּמֶּה שֶׁקָּרָא הַשֵּׁם לְס"מ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִצְדַּק לוֹ תֹּאַר זֶה, וְאֵינוֹ אֶלָּא חָכָם לְהָרַע, וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת רָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמְּכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם רָשָׁע. עוֹד קָשֶׁה, מַאי דַּעְתֵּהּ דְּס"מ שֶׁרָצָה לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל? וְכִי לֹא יָדַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ אֲנוּסִים וְשׁוֹגְגִים וּפְטוּרִים מִן הַדִּין?! וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם: וַהֲלוֹא לֹא עָבְדוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים, וּמִתּוֹךְ טֵרוּף הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִים, דִּתְרֵי טַעְמֵי נִינְהוּ, וּכְדִמְסַיֵּם וְאַתָּה דָן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאֹנֶס כְּרָצוֹן. דִּלְמַאי אִצְטְרִיכוּ תְּרֵי טַעְמֵי? וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכֹל לְפָטְרָם מִן הַדִּין, אוֹ מִטַּעַם שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִים אוֹ מִטַּעַם שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים.
אָמְנָם נִרְאֶה, דְּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן כָּךְ הוּא. דְּהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, דְּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַךְ יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וּבַמִּצְוֹת שֶׁדִּינָם לֵהָרֵג וְלֹא לַעֲבֹר, אִם עָבְרוּ וְלֹא נֶהֶרְגוּ — נֶעֱנָשִׁים עַל זֶה עֹנֶשׁ גָּדוֹל. כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִמְגִלָּה (יב ע"א): שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? וְהֵשִׁיב לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם. וַהֲרֵי מַה שֶּׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם הָיָה בְּאֹנֶס דִּנְבוּכַדְנֶצַּר, כְּדִכְתִיב (דניאל ג, ו): "וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא"; הֲרֵי דְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה בְּאֹנֶס — חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם. וְזוֹ הִיא חֻמְרָא שֶׁיֵּשׁ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְנֵי נֹחַ. וְאִלּוּ בְּדִין שׁוֹגֵג הוּא בְּהֵפֶךְ, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְמַכּוֹת (ט ע"א): לְפִיכָךְ, גֵּר וְגוֹי שֶׁהָרְגוּ — נֶהֱרָגִין. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִיכָךְ — אַשֶּׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ קָאֵי, וְקַיְמָא לָן אַזְהָרָתוֹ זוֹ הִיא מִיתָתוֹ, לְפִיכָךְ גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ גוֹי שֶׁהָרְגוּ — נֶהֱרָגִין, וַאֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאֵין בְּנֵי נֹחַ צְרִיכִין הַתְרָאָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (נז ע"א). נִמְצָא, שֶׁבְּדִין שׁוֹגֵג יֵשׁ חֻמְרָא בְּבֶן נֹחַ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, וְגַבֵּי אֹנֶס הָוֵי אִפְּכָא.
אֱמֹר מֵעַתָּה, דִּכְבָר יָדַע ס"מ שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד וּמִתּוֹךְ טֵרוּף הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים וְשׁוֹגְגִים, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בַּדָּבָר אִם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אַף לְהָקֵל, אוֹ דִלְמָא דִּלְעוֹלָם חֻמְרָא דִבְנֵי נֹחַ אִית לְהוּ. וּמִשּׁוּם הָכֵי כְּשֶׁבָּא לְקַטְרֵג קִטְרֵג אַף שֶׁיָּדַע שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים וְשׁוֹגְגִים, מִשּׁוּם דְּאִם בָּאנוּ לְפָטְרָם מִטַּעַם אֲנוּסִים — יָהֲבִינַן לְהוּ חֻמְרָא דְיִשְׂרָאֵל דְּנֶעֱנָשִׁים עַל הָאֹנֶס, וְאִם בָּאנוּ לְפָטְרָם מִטַּעַם שׁוֹגְגִים — יָהֲבִינַן לְהוּ חֻמְרָא דִבְנֵי נֹחַ דְּקַיְמָא לָן דְּנֶהֱרָגִין עַל הַשּׁוֹגֵג. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת (חולין מג ע"ב - מד ע"א): הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי — עוֹשֶׂה, כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל — עוֹשֶׂה, מֵחֻמְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (קהלת ב, יד): "וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ". וּמִשּׁוּם הָכֵי, כְּשֶׁבָּא ס"מ לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִים וַאֲנוּסִים, מִטַּעַם דְּיָהֲבִינַן לְהוּ חֻמְרֵי דְיִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי דִבְנֵי נֹחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! כֵּיוָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִתְפֹּס חֻמְרֵי דְיִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי דְבֶן נֹחַ, עָלֶיךָ נֶאֱמַר: "וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ", דְּאַתָּה דָן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאֹנֶס כְּרָצוֹן. הֲיִתָּכֵן דִּבְהִצְטָרְפוּת שְׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ בְּבַת אַחַת שֶׁיִּתְחַיְּבוּ?! דְּלֹא יִמָּנַע, אִם יֵשׁ לָהֶם דִּין יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הֵם פְּטוּרִים מִטַּעַם שֶׁהֵם שׁוֹגְגִים, וְאִם דִּין בְּנֵי נֹחַ יֵשׁ לָהֶם — הֲרֵי הֵם פְּטוּרִים מִטַּעַם שֶׁהֵם אֲנוּסִים.