פרקים בחיי אדמו"ר הננמ"ח זצוקללה"ה · ענף עץ עבות
העיר מעזבוז אשר באוקריינא טובלת כולה במעינות החכמה הטהרה והקדושה הבוקעין ויוצאין מבית הבעש"ט. שם יאספון כל מנהיגי הדור אשר מקבלים לקח מפי ראש בני ישראל הרב הדומה למלאך הי, קדוש ישראל ופארו, אשר דבר ה' בפיו, הרב ישראל ב"ר אליעזר בעש"ט זצוקללה"ה.
ששים גבורים עומדים סביבו, החרדים לכל הגה ומוצא פיו, ביניהם המגיד הק' הרב דוב בער, הרב יעקב יוסף מפולנאה בעל ה"תולדות", הרב מאיר מרגלית בעל שרית "מאיר נתיבים" וכר וכוי. כולם עומדים דרוכים ומוכנים לכל אשר יהגה פי רבם. הבעש"ט פותח לפניהם שערי שמים ומגלה להם סתרי סתרין גנזיא דמלכא אשר קיבל מפי רבו אחי' השילוני.
כנאמן הבית אשר כל המסתורין גלוים לפניו משמש הרב הקדוש הר"ר נחמן בהר"ר חיים מהורדענקא . הוא המוציא והמביא
ועל פיו ישק כל דבר. והיה אם יצטרך רבו הבעש"ט לאיזה שליחות מסתורית אשר כל קיום האומה תלוי בה, ישלח את נאמן ביתו וימסור בידו להסדיר הדבר. יושבים צדיקים נסתרים ודבר להם עם הבעש"ט. יתווך ביניהם נאמן הבית הר"ר נחמן. בכפר נידח הושלכו כמה משפחות לבור כלא ע"י פריץ הכפר. הם עומדים שם בפני יציאת נשמה. כמלאך מופיע נאמן הבית, אשר נשלח זה עתה ע"י מורו הצופה למרחקים ובידו כסף פדיון השבויים. הוא עומד ומתמקח על המחיר עם הפריץ. גומרים את העסק. מעלים את המשפחות מכלאם. הפריץ חותם שקיבל פדיון נפשם והם יוצאים מיד לרווחה.
עיני הבעש"ט משוטטות מסוף העולם ועד סופו. וביד נאמן ־הבית יגלה כל דבר סתר אשר ימלא תפקידו בהצלחה.
בנסיעותיו התכופות של הר"ר נחמן אין ביכולתו לפקח על בנו הצעיר שמחה. הוא מביאו לבית מורו הבעש"ט ושם מתחנך הנער תחת פיקוחו האישי של הבעש"ט. הנער שואב כאן קדושה וטהרה מלוא חפניים. ברבות הימים שם עליו עין חתן הבעש"ט הצדיק ר' יחיאל'אשכנזי והוא נותן לו לאשה את בתו הצדקנית בעלת רוח הקודש מרת פייגא, אחות הצדיקים הרבי ר' ברוך ממעזבוז והרה"ק ר' אפרים מסדילאקאב בעל "דגל מחנה אפרים".
האברך ר' שמחה פוקד לעתים רחוקות את ביתו. מתנהג הוא בדרך קדמוני הצדיקים. מתהלך תמיד בין עבותות היער, שם מדבק עצמו עם קונו. כל שרעפי לבו ורעיונותיו משוטטים בעומק חכמת הבעש"ט, אשר פתח לו שערי אורה. שוכח הוא לגמרי כי זה עתה נשא אשה צדקנית. מתבודד תמיד בין עבתי היער ונקיקי הסלעים, הרחק הרחק משאון העיר ומישוב בני אדם, כאילו לא היה מהאי עלמא, נשכח ממנו כי יש לו בית. הוא מחפש רק את צורו וקונו. מתהלך כך ימים, שבועות וחדשים, יוצא מהיער ונכנס לעיר להשיב נפש וחוזר אל יער שני, וכן הלאה עד שהרחיק נדוד והגיע לעיר דראוויטש.
בהגיעו לשם נכנס לבית הצדיק ר' יצחק מדראוויטש. לפניו נגלה מראה מוזר. עומדים אנשים סביב מטתו של הצדיק אשר הכביד עליו חליו. הצדיק שוכב בעיני סתימא. בפתע פתאום פותח עיניו הקדושו"ת ושואל על עובר אורח שהגיע זה עתה לכאן. ר' שמחה מתקרב אליו. הצדיק מתלהב ברגשי אש שלהבת ואומר: עתה כבר הגיע זמני להתעלות לגבהי מרומים, יהיה כבר מי שעל ידו לא יפקד מקומי. הוא מתקטר בחד קטורא לבורא עולמים ומשיב נשמתו הקדושה והטהורה ליוצרה ובוראה.
בבית ר' שמחה יושבת לה אשתו הצדקנית מרת פייגא בכליון עינים ותוגה בלבה. זה זמן רב שבעל נעוריה עזב את הבית ונעלמו עקבותיו. משיחה היא יגונה בפני אמה הצדקנית מרת אדל, בת הבעש"ט. היא מנחמת את בתה לבל תדאג כי בקרוב יחזור לביתה. מלמדת היא לה. שמות דקדושה אשר תכוון בהם ותצפה מקומו. הצדקנית פייגא עושה כאשר ציוותה עליה אמה ומכוונת פעם ושתיים. הדבר עולה בידה. היא ראתה את בעלה במרחק רב.
כיוצא מעולם אל עולם נעלה זכרון ביתו במוחו של הצדיק ר' שמחה. מחשבתו מייסרת אותו. זה זמן רב אשר לא שמע דבר אודות משפחתו. אין זה מן היושר שיעגן אשתו הצדקנית כל כך. כמעיף עין הוא מסתכל סביבו והוא על יד ביתו במעזבוז. מצטדק הוא שלא היה בדעתו להתמהמה זמן רב כל כך בנדנודיו, אלא שכח שיש לו בית.
ר"ח ניסן שנת תקל"ב. אור בוקע וזורח מהבית אשר מלפנים דר בו הבעש"ט זצ"ל. לצדקנית פייגא ובעלה הצדיק ר' שמחה נולד בן למז"ט. אחיה הצדיק הרבי ר' ברוך בא לברך את גיסו ואת אחותו ומיטיב להסתכל בבנם. הוא מגלה ברוח קדשו מקצת מסגולות הנולד. בשבת הגדול נכנס הוא לבריתו של אאע"ה, ויקראו שמו בישראל נחמן ע"ש זקנם קדוש עליון הצדיק ר' נחמן מהורדענקא, לאמר: זה ינחמנו.