אור ברסלב
פרקי חייו של רבינו פרקים בחיי אדמו"ר הננמ"ח זצוקללה"ה › ברסלב

פרקי חייו של רבינו

פרקים בחיי אדמו"ר הננמ"ח זצוקללה"ה · ברסלב

במחיצתו של הצדיק מבארדיטשוב

ר"ח אלול שנת תקס"ב. האדמו"ר נוטע מקום משכנו בברסלב. בנעמרוב הרחוקה משם מרחק שני פרסאות, מתאחדים כמה אברכים ונוסעים אל האדמו"ר. הם חוזרים מלאי תשוקה והתעוררות לעבודת השם. ר' נתן, שלבו ער לכל המתרחש בעולם החסידי ומהנשמע בחצרות צדיקי הדור, חוקר אצל האברכים מה הם תהלוכות האדמו"ר. הם מספרים לו מקצת מהנהגותיו הקדושות. ר' נתן שם עין על אברך אחד בשם ר' ליפא, אשר חזר זה עתה מברסלב. עומד לו ר' ליפא בתפילה מתוך דביקות עלאית במשך כמה שעות. כל דיבור היוצא מפיו מלא חיות דקדושה. ר' נתן מחכה עדי יגמור ר' ליפא תפילתו. הוא נכנס אתו בשיחה ארוכה על עבודת התפילה. ר' ליפא מתבל שיחתו באמרות טהורות ששמע בנידון זה מפי האדמו"ר.

ר' ליפא מעורר אותו ואת האברך החסידי ר' נפתלי חברו שיצטרפו גם הם אליו בנסיעתו השניה בעוד ימים מספר. החבורה יוצאת לדרכה ומגיעה לבית האדמו"ר. ר' נתן נכנס לבית האדמו"ר, מושיט ידו לשלום ומסתכל בצורתו הקדושה של האדמו"ר. הוא עומד ותוהה, זיו פניו הקדושים מוכרים לי היטב. האדמו"ר פותח פיו הקדוש ואומר: "אנו מכירים זה את זה מכבר הימים, אך לא התראינו פרק זמן". ר' נתן נזכר בחלומו בברדיטשוב. הלא זה הוא תואר האיש אשר חיזק אותי בדבריו ואמר לי: "טפס והחזק עצמך היטב". ברגע היסטורי זה נקשרה נפשו של ר' נתן אל נפשו של האדמו"ר הננמ"ח.

ר' נתן מספר לאדמו"ר כי הוא חתן הגאון הצדיק ר' דוד־צבי אוירבאך, גאבד"ק דשריגראד וקרעמניץ. ומצד זה הוא קרובו של אדמו"ר, כי הגאון ר' דוד־צבי הוא גיסו של הקדוש ר' נחמן מהורדענקא, זקנו של האדמו"ר. האדמו"ר עונה לו בפנים שוחקות ואומר: "מעתה אני כבר לא גלמוד". האדמו"ר מראה לו אותות

של חבה והתקרבות. בדרך שיחתם קולע האדמו"ר כמה פעמים אל מחשבתו של ר' נתן. ר' נתן מתבטל לפניו כעפר תחת כפות רגליו, והוא מרגיש שכאן מצא את אשר חיפש וביקש זה זמן רב. הוא מחליט: כאן כבר אשאר, כי מצאתי את אשר אוותה נפשי, זה רבי לנצח נצחים. כאן הוא מפשיל לאחוריו כל ידיעותיו, שכלו ומעמדו ומתחיל להבנות מחדש, כל דיבור אשר שומע מפי האדמו"ר הוא אצלו ידיעה ראשונה. שמע שיחה שניה היא עבורו ידיעה שניה, וכן הלאה.

בשיחתו הראשונה מתווה לפניו האדמו"ר את אשר מתרחש כאן, ואומר לו: "יש לי שלושה סוגי חסידים, כיתה א' שאני חרות היטב היטב בתוך לבם; כיתה ב/ הבאים לשמוע תורותיי וחידושיי; כיתה ג', הבאים לחטוף שיריים. אברך אותך שתהיה מאלו שאני חרות היטב על לבם".

האדמו"ר מגלה דעתו לחסידיו,ואומר לד,ם: "נתקרב אלי כעת אברך אשר הוא שפל בעיניו פחות מחתיכת עפר..תקוותי היא שעל ידו לא תאבד שיחה אחת משיחותי".

ר' נתן וחברו ר' נפתלי שובתים את השבת הראשונה אצל האדמו"ר. שבת מלכתא נסוכה פרושה על כל עבר. בראש השולחן עומד האדמו"ר ואומר "שלום עליכם", "רבון העולמים" ו"אשת חיל" משורר אותם האדמו"ר בניגונו המרנין. ר' נתן מרגיש כאן טעם עולם הבא. כל קטע היוצא מפי האדמו"ר פולח וקורע סגור לבבו. כשהאדמו"ר אומר "טעמה כי טוב סחרה", מרגיש ר' נתן טעמו המתוק מדבש של האדמו"ר. האדמו"ר חוזר עוד פעם על הפסוק "טעמה כי טוב סחרה" ור' נתן מרגיש כלות הנפש מרוב זיו עליון. "לא יכבה בלילה נרה", מפרש ר' נתן: אפילו בחושך יאיר לי דרך האדמו"ר. כשהאדמו"ר ממשיך ואומר "כפה פרשה לעני", מפרש ר' נתן: אדמו"ר פורש ידיו לעני ואביון ברוחניות כמוני. האדמו"ר כופל עוד פעם את הפסוק "כפה פרשה לעני" באריכות גדולה ובמתיקות. ר' נתן מרגיש כל אות ואות החודרת לתוך מעיו. הוא

מחליט: כאן אני נשאר. רבי זה, אשר כל אות ואות אשר יוצאת מפיו תחדור ללבי ולמעי, זה חיפשתי. האדמו"ר מתחיל לזמר "אזמר בשבחין". ר' נתן ור' נפתלי עומדים זה ליד זה, תרי צנתרי דדהבא. הם מתמוגגים. ר' נפתלי, אשר לו חוש מיוחד בנגינה, לוקח צעיף ומעטף ראשו. הוא מרגיש שמוחו מתפקע מנועם עליון. האדמו"ר ממשיך בזמירותיו "נזמין לה השתא בפתורא חדתא", הם רואים בזה פירוש לשיחה אשר אמר להם האדמו"ר בצהרי יום וי, שידריכם בדרך חדשה בעבודת השם. גומרים סעודת ליל שבת ומברכים ברהמ"ז בהתעוררות. הזמן הוא כבר אחר חצות הלילה.

ר' נתן אינו יכול כעת לתת תנומה לעיניו. הוא יוצא לשדה אשר בירכתי העיר. רשפי אש משתפכים מנפשו. הוא צועק "רבונו של עולם", "אין ברסלב ברענט אפייער, פייער דאס פייער מיר אין הארץ אדיין" [בברסלב בוער אש, הבער את האש בלבבי]. כך הוא עומד כמה שעות עד שהאיר השחר. שם שם אוה מוהרנ"ת למושב לו ומשבת זו התחיל מוהרנ"ת לעלות מדרגא לדרגא, כפי שהדריך אותו אדמו"ר הננמ"ח זיע"א.

וכה דבריו בפתח ספרו "ימי מוהרנ"ת": "בשנת תקס"ב, בחודש אלול, זכיתי להתקרב לאדמו"ר הקדוש והנורא, הרב האמת מוהר"ן זצוק"ל, והוא אחז בידי וקרבני ברחמיו המרובים, ונשא אותי כאשר ישא האומן את היונק. ותיכף אחר ראש ־השנה הראשון שנתקרבתי אליו, שהוא ר"ה תקס"ג, התחיל להרגילני לכתוב תורתו הקדושה, עד אחר שבת חנוכה, שכתבתי לפניו כל התורה ,ראיתי מנורת זהב' [ליקו"א סי' ח'] וכך היה דרך כתיבתי לפניו, שהתורה שאמר באותו העת כמו בשבת חנוכה, חזר אח"כ בעת הכתיבה ואמרה לפני פיסקא פיסקא, שאמר לפני כמה דיבורים בלשון אשכנז, ואני ישבתי לפניו וכתבתי הדברים בלשון הקודש, עד שגמרתי כתיבת כל התורה. ועל פי רוב חזרתי וקראתי אותה לפניו, אחר שגמרתי כתיבתה", ע"כ.

סוף הספר

תוכן העניינים

פרקי חייו של רבינו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה