אור ברסלב
פרקי אליהו פרק השמושים › יג

פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי

פרק השמושים · יג

יב

השמוש השלשה עשר הוא שמוש השני של הבי"ת, והוא השמוש המורה על ענין 'תוך' או 'קֶרֶב', על כן קראו לו 'בי"ת הכלי', כבי"ת של בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה (בראשית לט ה), וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים (שמות ז יט) ודומיהם.

ונראה לי שיש עוד שמוש מיוחד לבי"ת, והוא השמוש המורה על הדבוק או הנגיעה, כמו וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ (בראשית ב כד), הַנֹּגֵעַ בָּהָר (שמות יט יב). ותמהתי למה לא דברו המדקדקים מזה השמוש דבר בכל הספרים אשר ראיתי אני. גם נמצאים שמושים אחרים לשבע האותיות הנזכרות, אמנם אלו שלשה עשר שמושים אשר כתבתי הם העקר, והשמושים האחרים טפלים להם ובטלים במעוטם.

והנני אבאר נקודות אותיות כל"ב הנזכרים יחד בכלל אחד, כי נקוד אחד לשלשתם.

דע כי נקודתם העצמית הוא השוא, כמו כְּדָבָר, לְדָבָר, בְּדָבָר. ואפילו על אחע"ה, כמו כְּאִישׁ, לְאִישׁ, בְּאִישׁ. ואם יבא אחריהם אות שואית הם בחירק, כמו כִּרְאוּבֵן, לִרְאוּבֵן, בִּרְאוּבֵן. אבל כשתבאנה על יו"ד שואית תנוח היו"ד, כמו בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם (ירמיהו ד ה). וכן עם הוי"ו, כמו לֵוִי וִיהוּדָה (שמות א ב) ודומיהם. ואם תבאנה על אחע"ה הנקודות בחטף פתח יהיו גם הם בפתח: בַּעֲבָדִים, כַּעֲבָדִים, לַעֲבָדִים. ואם יהיו אחע"ה בחטף סגול יהיו הם בסגול, כמו וֶאֱוִילִים, לֶאֱוִיל. אבל על לשון אלהות הם בצרי כאשר כתבתי בשמוש ו.

והנה יש דין אחד לאותיות כל"ב, כאשר יבאו על ה"א הידיעה תעדר אז הה"א והוטלה תנועתה על אותיות כל"ב אשר לפניה. והמשל: כַּבַּיִת, לַבַּיִת, בַּבַּיִת, הראוי כְּהַבַּיִת, לְהַבַּיִת, בְּהַבַּיִת, כמו שנמצא יְיָ בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ (תהלים לו ו), וַיַּבְדִּילֵם אֲמַצְיָה[וּ] לְהַגְּדוּד (דה"ב כה י), ודומיהם מעטים, והם זרים. והנה כל דיני הנקודות שיש לה"א הידיעה כאשר כתבתי בשמוש הרביעי, הם כוללים גם כן אותיות כל"ב כאשר יבאו לידיעה, ואין צריך להאריך. אמנם אותיות כל"ב המשמשים במקור יש להם דינים והוראות מיוחדים, וכבר בארתים בספר הבחור במאמר א בעקר ו.

נשלם פרק השמושים

חזק

סוף הספר

תוכן העניינים

פרקי אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה