פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק השמושים · יא
השמוש האחד עשר הוא השמוש השני של הלמ"ד, והוא שמוש המורה על ענין 'של' או קנין מה, כמו וְאָמַרְתָּ(ם) לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב (בראשית לב יט), לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד א), וכן כל מִזְמוֹר לְדָוִד ודומהו. וכן כשיסמכו מלות לוֹ ולְךָ ולִי ולָהֶם וכולי אל מלת יֵשׁ או אֲשֶׁר, כמו יֶשׁ לִי רָב (בראשית לג ט), יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן (בראשית מד כ). וכן וְכָל (אֲשֶׁר) ([יֶשׁ]) לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ (בראשית לט ד), כֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא (בראשית לא מג), יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ (בראשית לג ט) ודומיהם. ונמצאת למ"ד משמשת במקום 'בשביל', כמו וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יד ג), אִמְרִי לִי אָחִי הוּא (בראשית כ יג), ודומיהם מעטים, לכן אין להביא מהם ראיה.