פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סג
בסוגיא דשינוי קונה
בגמ' ב"ק דף צ"ג אמר אביי ר"ש בן יהודא וב"ש וראב"י כו' כולהו ס"ל שינוי במקומו עומד כו' ב"ש מאי היא דתניא נתן לה חטין באתננה ועשאן סולת זתים ועשאן שמן כו' תני חדא אסור ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין וב"ה מתירין מ"ט דב"ש אמר קרא גם שניהם לרבות שינוייהם וב"ה אמר קרא הם ולא שינוייהם כו' אמר רבא ממאי דלמא ע"כ לא קאמר רשב"י כו' וע"כ לא קאמרי ב"ש אלא לגבוה משום דאימאיס עכ"ל הגמ', והנה סתמא דגמ' בכ"מ ס"ל כאביי דלב"ש שינוי במקומו עומד דהנה בב"ק שם דף ס"ה אמרי' מ"מ קשיא א"ר ששת הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומד ולא קני, וכן שם דף ס"ח רב פפא אמר לעולם לא תיפוך סיפא ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומד כו' הרי דסתמא דגמ' ס"ל כאביי דלב"ש שינוי במקומו עומד ולא קני ולא ס"ל לדיחוי' דרבא דע"כ לא קאמר ב"ש התם אלא לגבוה משום דאימאיס. וצריך להבין במאי פליגי והכל טעמא מאי דלכאורה הרי שפיר יש לדחויי כדדחי רבא דשאני לגבוה משום דאימאיס וכמבואר בגמ' בכמה מקומות דגבוה חמיר משום דמאיס ועי' בתמורה כ"ח ואי אשמעינן הכא דלגבוה דמאיס אבל להדיוט כו' ולפ"ז הרי צ"ע מ"ט לא ס"ל לסתמא דגמ' דיחוי' דרבא כנ"ל. ונלע"ד לישב בעז"ה דהנה בב"ק שם דף ס"ה בתוס' ד"ה הם ולא שינוייהם כתבו וז"ל תימא דבסמוך נפקא לי' לרבה דשינוי קונה מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' ועוד קשה דר"ח קאמר דשינוי אין קונה דדריש אשר גזל מ"מ וכן ר' יוחנן קאמר ד"ת גזילה המשתנת חוזרת בעיני' דכתיב והשיב את הגזילה מ"מ וכי פליגי אב"ה ותירץ ר"י דלקמן מיירי בשינוי החוזר לבריתו כו' ורבה דבסמוך ס"ל דאפי' שינוי החוזר לבריתו נמי קנה וצריכי תרי קראי דאי לאו אלא חד קרא הוה מוקמינן לי' בשינוי שאין חוזר כו' ע"ש ועי' בס' נתה"מ סי' שס"א שהקשה דא"כ רבה דלא כהלכתא דאנן קי"ל דשינוי החוזר לבריתו לא קני, והנה בס' פני יהושע שם תירץ לקו' התוס' דלהכי איצטריך קרא דאשר גזל דנהי דילפינן מהם ולא שינוייהם דשינוי הוי כגוף אחר אפ"ה לא הוי ידעינן מסברא כלל למימר שהגזלן יקנה הגזילה ע"י שינוי בלא דעת הנגזל ויגזול כל שבחו בע"כ של הנגזל ע"ש, ובאמת הוא דבר נכון ומתקבל דמה נ"מ מה שנעשה כגוף אחר הלא זה משל הנגזל ומהכ"ת יקנה הגזלן בלא דעת הנגזל, אלא דלהיפך קשה כיון דכתיב אשר גזל למימר דשינוי קונה דנעשה כגוף אחר אפי' לגבי גזל דהגזלן קונה בשינוי א"כ ל"ל קרא גבי אתנן הם ולא שינוייהם ועי' בקצוה"ח סי' ש"ס מה שתי' ג"כ לקו' התוס' בהא דאיצטריך קרא דאשר גזל וע"ש שכתב דקרא דלגבי אתנן איצטריך משום דהקדש מהדיוט לא גמרינן דאפי' מ"ד שינוי קונה סובר באתנן דלא מהני כדאיתא ר"פ הגוזל דגבוה שאני משום דאימאיס ע"ש אולם דבריו צ"ע דהרי הוכחנו דסתמא דגמ' לא ס"ל כלל לדיחויי דרבא דגבוה שאני משום דאימאיס ולפ"ז קשה כנ"ל ונראה לישב דלפיכך איצטריך קרא דהם ולא שינוייהם גבי אתנן ולא ילפינן מקרא דאשר גזל דגם בגזל שינוי קונה משום דאי לאו קרא דהם ולא שינוייהן לא הוי ילפינן גם מקרא דאשר גזל דשינוי קונה, והיינו דהא דאמר בגמ' שינוי קונה כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי י"ל דהא דאמרינן דאם נשתנה אין זה כעין שגזל אין זה מסברא החיצונה דשינוי לא מקרי כעין שגזל דלכאורה מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל וכי בשביל שנשתנה צורתו נעשה כגוף אחר דדוקא גבי אתנן מפורש בקרא בהדי' הם ולא שינוייהם דשינוי הוה כגוף אחר אבל הכא דכתיב רק כאשר גזל דבעינן כעין שגזל אבל מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל, ולכן נראה דהעיקר סמיך על קרא דהם ולא שינוייהם גבי אתנן דמקרא הנ"ל ידעינן דדבר שנשתנה נעשה כגוף אחר וא"כ ממילא כיון דע"י שינוי נעשה כגוף אחר לא מקרי כעין שגזל ובקרא כתיב אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר מזה ידעינן דדבר שנשתנה דלא הוי כעין שגזל לא יחזיר דקונה בשינוי אבל בלא קרא דהם ולא שינוייהם לא הוי ילפינן כלל מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דנהי דבקרא כתיב כאשר גזל דאם אינו כעין שגזל לא יחזיר אבל מנ"ל דע"י שינוי לא מקרי כעין שגזל. אלא דלכאורה יש להשיב ע"ז דבשלמא אם הוי ילפינן רק ממשמעות הכתוב דאשר גזל אם כעין שגזל יחזיר דמשמע אם אינו כעין שגזל לא יחזיר שפיר הוי אפ"ל דגם שינוי מקרי כעין שגזל אבל באמת הא דריש זה מיתורא דקרא כמו שאמרו מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו כו' א"כ מזה גופי' מוכרח דדבר שנשתנה לא מקרי כעין שגזל דאל"כ מהו שאינו כעין שגזל אם גם היכי שנשתנה מקרי כעין שגזל ולפ"ז מיתורא דקרא ידעינן דבע"כ שינוי אינו כעין שגזל, אכן זה אינו, דהנה בב"ק דף קי"ב מייתי ברייתא ת"ר והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל יחזיר כעין שגזל מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם ועי' פרש"י כעין שגזל כלומר אם גזילה קיימת יחזיר אבל אין גזילה קיימת פטור ובדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו עכ"ל וע"ש דף קי"א בתוס' ד"ה גזל דר' חסדא ורמב"ח דס"ל דגזל ובא אחר ואכלו פטור לר"ח לאחר יאוש ולרמב"ח אף לפני יאוש דזהו ע"פ הברייתא מקרא הנ"ל דפטור באין גזילה קיימת כמו הגוזל ומאכיל את בניו וע"ש בתוס' דע"כ ס"ל להברייתא דשינוי קונה דדריש אשר גזל כעין שגזל ע"ש ועיין בס' נתה"מ סי' שס"א שכתב דמקרא דאשר גזל מוכח שני דרשות א' דאם בא אחר ואכלו פטור ב' דשינוי קונה. והנה ראיתי מקשים על פרש"י שפי' דבדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו דמנ"ל שהן פטורין לגמרי דהא גם גבי בניו י"ל דאם אין גזילה קיימת מחויבים לשלם הדמים כמו בדידי' לענין שינוי, אכן נראה דניחא שפיר דפשטי' דקרא דאם כעין שגזל יחזיר ואם לאו כו' היינו שאינה בעולם כלל כפרש"י והנה עיקר הכתוב לענין גזילה עצמה דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר אכן אם כבר אינה בעולם כלל מה צ"ל שאינו מחזיר ובהכרח צ"ל דאינו מחזיר הדמים ובדידי' ליכא לאוקמי אלא בבניו אלא דמכיון דמבואר בכתוב דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר ילפינן מינה גם לשינוי שאינה כעין שגזל דלא יחזיר והא דאמר בגמ' ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי אין זה נלמד מן הכתוב רק זה ידעינן ממילא דהרי הגזלן חייב באונסין ומה נ"מ מה שנשתנה הא זה גופי' לא עדיף מאונס ועי' בפרש"י סנהדרין ע"ב דגזלן חייב באונסין ילפינן מאם לא שלח ידו דאם שלח יד נעשה גזלן והרי התם כתיב ומת או נשבר ומ"מ אם שלח יד דנעשה גזלן חייב אף דמת או נשבר קונה בשינוי ודו"ק. ועכ"פ לפי הנ"ל הרי מבואר דמיתורא דקרא דאשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' אין ללמוד מזה דבע"כ שינוי לא הוי כעין שגזל דהא שפיר אפ"ל דגם שינוי לא הוי כגוף אחר ועדיין מקרי כעין שגזל וקרא דאשר גזל כעין שגזל נימא דהיינו אם אינה בעולם כלל שכבר נאכל אם ע"י בניו או אחר דפטורין לשלם הדמים וכהברייתא הנ"ל אלא משום דילפינן מהם ולא שינוייהן דשינוי הוי כגוף אחר ממילא ידעינן דגם שינוי לא מקרי כעין שגזל ולא יחזיר גוף החפץ דקנה בשינוי ועפ"ז מיושב שפיר הא דסתמא דגמ' ס"ל דלב"ש שינוי אינו קונה אף דבודאי גבוה שאני משום דמאיס אכן הרי בודאי גם לרבא דדחי דדלמא ס"ל לב"ש דשינוי קונה ואתנן שאני משום דמאיס צ"ל דב"ש יליף מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דבלא קרא מנ"ל דשינוי קונה נהי דאין ללמוד מאתנן דשינוי אין קונה מ"מ גם להיפך מנ"ל דהרי אין הכרח לזה דגבוה שאני ואולי גם הדיוט כן הוא דשינוי אינו קונה וילפינן מגם דע"י שינוי לא נעשה כגוף אחר ובע"כ צ"ל דיליף זאת מקרא דאשר גזל כנ"ל אלא דלא תקשה דבכ"מ שינוי קונה ובאתנן לא מהני ע"ז אמר שאני לגבוה דמאיס. והנה לפי מש"כ בפי' הגמ' דילפינן שינוי קונה מכעין שגזל יחזיר היינו משום דלב"ה ידעינן מקרא דהם ולא שינוייהן דשינוי הוי כגוף אחר ממילא לא הוי שינוי כעין שגזל ולא יחזיר, אולם לב"ש נהי דנימא דגבוה שאני משום דמאיס אבל הרי אין הכרח להיפך דדוקא לגבוה לא הוי כגוף אחר דהרי שפיר אפ"ל דגם להדיוט כן הוא בלא קרא דלהדיוט שאני ומכיון דליכא הכרח דלהדיוט הוי כגוף אחר ממילא אין ללמוד כלל מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דאף דמוכרח ד מקרא דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר מ"מ הרי אפ"ל דשינוי הוי כעין שגזל והא דמוכרח מקרא דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר היינו כשאכלום בניו או אחר ולפיכך ס"ל לסתמא דגמ' דלב"ש שינוי במקומו עומד אף דגבוה שאני דמאיס. ורבא דדחי שאני לגבוה דמאיס אפ"ל דס"ל דהברייתא דאמר כעין שגזל יחזיר מכאן אמרו הגוזל ומאכיל כו' הוא רק אסמכתא בעלמא ועיין בתוס' שם ולפ"ז אשר גזל מיותר רק לדרשא אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו היינו שנשתנה וממילא מגופי' דקרא שמיע לן דבע"כ שינוי לא מקרי כעין שגזל כנ"ל אולם אביי ושאר אמוראי ס"ל דהברייתא דרשה גמורה היא ולפ"ז בע"כ ס"ל לב"ש דשינוי במקומו עומד כנ"ל עוד נלע"ד לישב השמועה בדרך אחר בהא דאביי ס"ל דלב"ש שינוי במקומו עומד ורבא דחי שאני התם לגבוה משום דאימאיס דאפ"ל דאביי ורבא לטעמייהו אזלי, דהנה בתמורה ד"ד פליגי אביי ורבא דאביי ס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני כו' ורבא ס"ל עביד לא מהני וע"ש בסוגי' דפריך והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל ולאביי האי אשר גזל מבעי' לי' על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומש עכ"ל הגמ' וע"ש בפרש"י, והנה בס' קצוה"ח סי' ש"ס כתב לישב ע"פ סוגי' זו קושית התוס' בב"ק שם דל"ל תרי קראי הם ולא שינוייהם ואשר גזל והיינו דלפיכך איצטריך אשר גזל דמהם ולא שינוייהם אכתי לא ידעינן בגזל דס"ד דכיון דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכדס"ד בש"ס דמה"ט ראוי לומר דשינוי אינו קונה אלא משום דכתיב אשר גזל ילפינן דשינוי קונה בגזל ולאביי דס"ל אי עביד מהני ושינוי דקונה מאתנן מצינן למילף ל"ק אשר גזל ל"ל דס"ל דאשר גזל למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש, והנה בב"ק ס"ז פריך למאן דיליף שינוי קונה מאשר גזל והא מבעי' לי' למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש ומשני א"כ ניכתוב רחמנא את גזילו אשר גזל ל"ל כו' ואיכא דאמרי אמר ר"ח אמר ר"י מנין לשינוי שאינו קונה דכתיב והשיב את הגזילה מ"מ והא כתיב אשר גזל האי מבעי' לי' על גזילו שלו מוסיף חומש ומתבאר מזה דלכו"ע ס"ל לדרשא דאשר גזל למעוטי גזל אביו אלא למאן דס"ל ללמוד שינוי קונה הוא מדלא כתיב את גזילו, אולם למ"ד דהקרא קאי רק למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש וס"ל דאין ללמוד גם לשינוי קונה בע"כ דלא ס"ל לדייק דלכתוב רחמנא את גזילו ומעתה י"ל דאביי ורבא לטעמייהו אזלי דלאביי דס"ל אי עביד מהני ויליף שינוי מאתנן ס"ל דאשר גזל הוא למעוטי שאינו מוסיף חומש על גזל אביו ובע"כ דלא דייק כלל דלכתוב את גזילו ועכ"פ לאביי לשיטתו קרא דאשר גזל הוא רק למעוטי גזל אביו ולפ"ז ליכא לדחויי דב"ש ס"ל שינוי קונה בעלמא ורק לגבוה משום דאימאיס דהא כבר נתבאר למעלה דגם לב"ש אצטריך קרא לשינוי קונה ולאביי לשי' א"א ללמוד מקרא דאשר גזל דמבעי' לי' למעוטי גזל אביו רק לדידן דס"ל כב"ה ילפינן שינוי קונה מאתנן אכן לב"ש דגם באתנן אסור שינוי ממילא אין שינוי קונה בגזל דליכא קרא ע"ז. אולם רבא לטעמי' דס"ל אי עביד לא מהני ובע"כ דילפינן שינוי קונה מקרא דאשר גזל כמבואר בגמ' ולפ"ז אפ"ל דגם ב"ש יליף דשינוי קונה מקרא דאשר גזל ובאתנן דאסור ע"י שינוי התם שאני משום דמאיס לגבוה: בענין הנ"ל. הנה בהא דאמר רבה שם שינוי קונה כתיבא ותנינא כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' תנינא הגוזל עצים כו' ע"ש בפרש"י וז"ל שינוי קונה היכי דשני להו בידים פשיטא לי' דמדאורייתא ודאי קנה כו', ובס' קצוה"ח סי' שנ"ד הקשה דמשמע מפרש"י דוקא שינוי בידים קונה ובאמת פשוט בכולא תלמודא דאף שינוי ממילא קונה וכן מפורש במשנה גזל בהמה והזקינה משלם כשעת הגזילה והוא מטעם שינוי קונה והוא שינוי ממילא ע"ש שהניח בצ"ע. ונראה לישב עפ"ד הקצוה"ח בסי' ש"ס המובא לעיל שכ' לישב קו' התוס' דל"ל כאשר גזל הא מהם ולא שינוייהן ידעינן דשינוי קונה ותי' ע"פ הסוגי' דתמורה הנ"ל דלהכי איצטריך אשר גזל דמהם ולא שינוייהם לא הוי ידעינן לגזל דס"ד כיון דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ולאביי דס"ל אי עביד מהני ושינוי דקונה מאתנן מצינן למילף אמר בגמ' דאשר גזל מבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש ע"ש ולפ"ז צ"ל דמאן דיליף שינוי קונה מאשר גזל כמו רבה ור"ח שם דף ס"ז ס"ל אי עביד לא מהני וליכא למילף מאתנן ולכך ילפי מאשר גזל. והנה שינוי דממילא בודאי שפיר ילפינן מאתנן דלא שייך ע"ז אי עביד לא מהני דהרי לא עביד השינוי בידים והא דאיצטריך ללמוד מאשר גזל היינו דוקא על שינוי בידים דעבר על לא תגזול (וע"ש פרש"י ששינה ועבר על דעת המקום) והו"א דאי עביד לא מהני לזה אמרו דמ"מ קונה מקרא דאשר גזל, ולפ"ז מיושב לנכון פרש"י מה שפי' בהא דאמר רבה שינוי קונה היכי דשני להו בידים דכל עיקר דברי רבה דאמר שינוי קונה כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל כו' היינו רק היכי דשני להו בידים דלא נימא אי עביד לא מהני אבל לשינוי ממילא לא איצטריך קרא דאשר גזל דזה שפיר ילפינן מאתנן דכתיב הם ולא שינוייהן: והנה בס' נתה"מ סי' שס"א הקשה על הגמ' דתמורה הנ"ל דפריך לרבא דאמר אי עביד לא מהני ממשנה דהגוזל עצים כו' דקונה בשינוי והרי התוס' בתמורה שם ד"ה רבא אמר הקשו לרבא דא"כ צורם אוזן בכור ליתסר ופשיטא לן דאינו אסור אלא מטעם קנס ותי' דלא גרע מאלו נפל בו מום מעצמו דשרי ע"ש ולפ"ז מאי פריך הגמ' משינוי הא גבי שינוי גם שינוי דממילא נמי קונה א"כ לא שייך אי עביד לא מהני דלא גרע מאלו נשתנה מאיליו ע"ש והיא קושיא עצומה, ולענ"ד נראה לישב ע"פ מש"כ המח"א בהגהות על הרמב"ם פ"ב מה' גזילה דשינוי קונה דוקא אם רוצה לקנות וכמו שאמרו בב"ק ס"ו גבי יאוש האי זה מתיאש וזה אין רוצה לקנות ע"ש ולפ"ז אפ"ל כיון דבשינוי בעינן רצונו שיהא רוצה לקנות להכי כיון דאמרינן אי עביד לא מהני א"כ מעשה השינוי ורצונו לקנות לא מהני כלל והוי כמו שאינו נמצא דהוי כמו שנשתנה מאליו בלא רצונו כלל ולא מהני. והנה סמוכין לדברי המח"א נראה ע"פ מש"כ התוס' בב"ק ס"ח ד"ה מה טביחה ובב"מ צ"ו ד"ה זיל שלים דר' אלעזר ס"ל דשינוי מעשה קונה דוקא בשני בידים אבל שינוי ממילא לא קנה ע"ש ולכאורה דבר זה צריך ביאור ומה טעם בזה כיון דע"י שינוי נעשה כגוף אחר מה נ"מ בין ממילא לשני בידים, ונראה לומר דס"ל לר"א נהי דגלי קרא דשינוי הוי קנין אבל מ"מ הוי ככל הקנינים דהקונה צריך שיעשה מעשה הקנין כמו הגבהה וחזקה אבל אם נעשה הקנין מאליו אם כי אמת הוא דשינוי הוי קנין אבל הרי הגזלן צריך לעשות מעשה הקנין, ועכ"פ נהי דלדידן לא ס"ל כן אלא דקי"ל דגם שינוי ממילא קני מ"מ עכ"פ צריך דעתו שיהי' רוצה לקנות ודו"ק וראיתי בס' תרומת הכרי סי' רס"ב שהביא ראי' דשינוי קונה בע"כ מגמ' גיטין נ"ג דפריך למ"ד היזק שאינו ניכר שמי' היזק ממשנה ב"ק גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל ואי אמרת שמי' היזק דמי מעליא בעי שלומי לי' ופי' שם התוס' דאי אמרת היזק שאינו ניכר שמי' היזק הוי שינוי וקנה הגזלן ובגמ' אסיק בתיובתא והקשה אמאי לא משני כדמשני במרובה לענין יאוש דפריך מגזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל ומשני האי זה מתיאש וזה אינו רוצה לקנות ומוכח מזה דשינוי קונה בע"כ, אולם לענ"ד אין מכאן ראי' כלל דודאי חמץ שעה"פ אינו רוצה לקנות דל"ל לקנות איסורי הנאה אולם הר"ן במשנה הנ"ל דחמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל חשיב ג"כ שאר מילי מהיזק שאינו ניכר בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מע"ג המזבח היינו ע"י מום דההיזק הוא רק מה שנפסלה מע"ג המזבח דהוא היזק קטן וכדאמר בגמ' שם כולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי ומ"מ אומר לו הש"ל ומדוע לא ירצה לקנות וכי בשביל שנפסלה מהקרבה ובודאי קונה בשינוי והגמ' רישא דמתניתין נקט וסמיך על סיפא, ועי' בנה"מ סי' שנ"א שכתב ג"כ דשינוי קונה בע"כ דהא חייב באונסין בע"כ אולם צ"ע להבין כוונתו דמאי ענין זה לזה עוד נלע"ד לישב קושית הנתה"מ בהא דפריך הגמ' בתמורה לרבא והרי גזל כו' והא לא גרע מאלו נשתנה ממילא וכמ"ש התוס' גבי צורם אוזן בכור, ונראה לישב דהנה לולי דברי התוס' הי' אפ"ל דכי אמרינן עביד לא מהני לבטל המעשה הוי כאלו לא הי' בעולם כלל אלא דהתוס' גבי צורם אוזן בכור כתבו דלא גרע מאלו נפל מום ממילא, אכן יש לחלק דגבי שינוי שאני דבעיקר הא דפריך הגמ' והרי גזל דכתיב לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים כו' הנה עיקר הגזילה הוא משום שלקח עצים של חבירו ועשה מהן כלים דאלו אם עשה מהן דבר שאינו שוה כלל לא הוי רק כמזיק וכבר כתב שם בנתה"מ דהגזילה הוא מה שקונה ע"י המעשה ע"ז עבר על לא תגזול ולפ"ז כיון דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני אם נאמר דהוי כמו שנעשה שינוי ממילא הנה הרי באמת מה שנעשה שינוי ממילא הוא ע"י מעשיו וקונה עי"ז נמצא סוף סוף הרי אהני מעשיו דמכחו נעשה שינוי ממילא וקנה ונעשה גזל והתורה אמרה לא תגזול בזה אמרינן דלא מהני היינו כמו שלא נעשה המעשה ולא הי' גם שינוי מאליו כלל. אבל גבי צורם אוזן בכור האיסור של עשיית מום אין שייך כלל להאיסור של אכילה שלאח"כ בזה י"ל דהוי כמו שנפל בו מום מאיליו ואף דמכחו הי' מום מאיליו זה אין נ"מ כלל ודו"ק היטב כי לע"ד הוא נכון מאוד: