פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן יח
ביצה שנולדה בערב יו"ט בין השמשות אם מותרת באכילה.
הנה לכאורה נראה דאסורה מספיקא כדין ספק אם נולדה ביו"ט או בחול דמבואר בגמ' ביצה ד"ד ובשו"ע דאסורה משום דהוי ספק בדבר שיש לו מתירין וה"נ ביה"ש הוי ספק יו"ט ספק חול. אולם הנה בשו"ע סי' תקי"ג ס"ו ביצה שיצאה רובה מעיו"ט וחזרה כו' מותרת לפיכך אפי' בדק בקינה של תרנגולת ערב יו"ט סמוך לחשיכה ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת שתרנגולת אינה יולדת בלילה ואנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזרה והוא שיש תרנגול זכר שאל"כ אפשר שתלד בלילה ואסור אבל אם לא בדק מעיו"ט אפי' ליכא זכר בהדה שריא שאנו תולין שמאתמול נולדה ובלא זכר רובן יולדות ביום לפיכך מותר ליקח ביצה מן העכו"ם בליל ראשון של יו"ט דתלינן שמעיו"ט נולדו עכ"ל, ועי' היטב בסוגי' דביצה ד"ז ששם מקור הדברים וברא"ש ור"ן שם, ולפ"ז נראה דבדאיכא זכר בהדה שאז אי אפשר שתלד בלילה פשיטא היכי שנולדה ביה"ש לאחר שקיעה ובאופן שבודאי לא נולדה מקודם כגון שבדק קינה מקודם מ"מ מותרת ממ"נ דאי ביה"ש הוי יום הרי נולדה ביום ומותרת ואי ביה"ש הוי לילה הא כיון דא"א שתלד בלילה א"כ בע"כ יצאה רובה מבעוי"ו וחזרה דהא לא גרע מאם נולדה בלילה ממש דמותרת מטעם זה. אולם היכא דליכא זכר בהדה שאז אפשר שתלד בלילה אלא דמ"מ גם בלא זכר רובן יולדות ביום ולהכי כי לא בדק מעיו"ט מותרת וכן מותר ליקח ביצה מעכו"ם בליל ראשון בזה צ"ע אם הטילה ביצה בביה"ש אי נימא כיון דאף בלא זכר רובן יולדות ביום א"כ הרוב מכריע שנולדה ביום ואף דבה"ש ספק לילה הוא מ"מ בכאן הכריע הרוב שהי' עדיין יום או כיון דביה"ש ספיקא הוי ה"נ הוי ספק השקול דאי ביה"ש לילה הוי הרי נולדה בלילה ובדספנא מארעא הא לא אמרינן דיצאה רובה וחזרה כנ"ל ולפ"ז אסורה הביצה כשאר ספק שנולדה ביו"ט או בחול: וראיתי בשו"ת מהר"י מברונא סי' קמ"ט שכ' וז"ל שאל מהר"י מרפורק יצ"ו היכי משכחת איסור הנולד אצל איסור משוי היתר, ותי' פירות הנושרים בביה"ש אסורים מספק שמא חשיכה הוא וכי נולד אצלם ביצה שניהם מותרים דע"כ יום הוא וערב שבת הוא דאי לילה אין תרנגולת מטיל ביצה בלילה דכל המשמש ביום נולד ביום בפ"ק דביצה עכ"ל. והנה דבריו נראה דקאי על ביצה שנולדה מתרנגולת דאיכא זכר בהדה דע"ז אמרו בביצה כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת ולפ"ז הא הביצה בלא"ה מותרת מטעם ממ"נ כנ"ל דאפי' ביה"ש לילה הוי א"כ בע"כ יצאה רובה וחזרה מבעי"ו אלא כיון דאי אפשר שתלד בלילה לכן כשנולדה בביה"ש אמרינן דיצאה רובה וחזרה לא שכיח ומיעוטא דמיעוטא הוא וא"כ ע"כ עדיין יום הוא ונ"מ דגם פירות הנושרין אז באותה שעה בביה"ש ג"כ מותרין דהא ע"כ יום הוא, ולפ"ז נראה דגם בדספנא מארעא כיון דרובן יולדות ביום אמרינן דהרוב מכריח דבשעה שנולדה בביה"ש עדיין יום הוא ואף דמיעוטן אפשר שתלד בלילה הא גם בתרנגולת דאיכא זכר הא אפשר דיצאה רובה וחזרה ומ"מ ס"ל למהר"י ברונא דגם הפירות הנושרים באותה שעה מותרין ובע"כ משום דיצאה רובה וחזרה לא שכיח והוי רק מיעוטא וא"כ ה"נ רובן יולדות ביום ואזלינן בתר רובא שבשעה שנולדה עדיין יום הי' וכנ"ל: אולם דברי מהר"י ברונא צע"ג דאיך אפ"ל דמשום דקיי"ל דתרנגולת אינו מוליד בלילה זה מכריע לנו דביצה שנולדה ביה"ש ע"כ ביום נולדה ומתירין בשביל זה גם הפירות הנושרין באותה שעה דאמרינן דבודאי ביה"ש הי' יום גמור דא"כ ביצה זו שנולדה ביה"ש תברר לנו הספק שנסתפקו חז"ל בביה"ש אי הוי יום או לילה והיינו ג' רבעי מיל לאחר שקה"ח ותברר לנו דגם לאחר שקה"ח עדיין יום גמור הוא דממ"נ אם היום גם לאחר שקיעה יום הוא א"כ לעולם הוי יום לאחר שקיעה כפי אותו הזמן שנולדה הביצה בין רב בין מעט, ואף שרש"י ז"ל פירש בשבת דף ל"ד דאפשר שביה"ש ראשון כולו מן היום וביה"ש שני כולו מן הלילה וא"כ גם הכא לא יוכל הביצה לברר רק ביה"ש של היום שהוא יום אבל לא על כל ביה"ש אולם התוס' שם הוכיחו דא"א לומר דביה"ש אחד כולו יום וביה"ש השני כולו לילה ועל זה הזמן שדנין בביה"ש זה כמו מתחלת בה"ש זה הזמן הוי ג"כ בה"ש השני ואם הראשון יום או לילה כן גם השני ולפ"ז אם נולדה הביצה בתחלת ביה"ש או באמצע ומתירין אותה משום דבע"כ נולדה ביום א"כ בע"כ זמן זה לעולם יום ואם נולדה בסוף בה"ש א"כ מוכרח דכל בה"ש יום הוא וכן יהי' לעולם וא"כ נתברר לנו דביה"ש לעולם יום גמור הוא וזה לא ניתן להאמר דבה"ש הוא ספק מוחלט ומאחר דכל חכמי המשנה והתלמוד החליטו דבה"ש הוי ספק יום או לילה לא יוכל להתברר לעולם עפ"י דרכי הטבע עד שיבוא אליהו וזהו ברור כשמש. ועי' בשו"ת רשב"א סי' צ"ח שכ' לענין טריפה שחיתה יב"ח וז"ל זה שראינו שחיתה מעידה שאין זה טריפה ולא על עצמה לבד היא מעידה אלא מטהרת עצמה וחברותי' ע"ש וה"נ אם הועילה הביצה להתיר פירות הנושרין עמה תברר לנו ספיקא דבה"ש וזה אינו כנ"ל, שוב מצאתי להמאירי בחי' לביצה דף ח' שכ' אהא דאמר בגמ' למאי נ"מ לכדרב מרי וא"ת תינח תרנגול עטלף ואדם למאי נ"מ כו' ומ"מ אדם מיהא נ"מ לנולד בה"ש דרמי לה בספיקא דיום או לילה ואלו לא הי' תשמישתו אלא בחדא הוי שדינן לי' בתר זמן תשמישתו ע"ש ומדבריו מבואר כדברי מהר"י ברונא וגם זה צע"ג דא"כ הי' התינוק מכריע לנו ספיקא דבה"ש וזה לא יתכן כלל כנ"ל, ולומר דס"ל להמאירי ומהר"י ברונא כשי' רש"י דאפשר דביה"ש אחד כולו יום והשני כולו לילה זה דוחק גדול דהתוס' הוכיחו בראיות שאינו כן וגם פירש"י יש לישב ועי' בס' מגן אבות להגר"מ באנעט, וגם א"ל כיון דר' יהודא ור"י פליגי בשיעור בה"ש א"כ הביצה תכריע לנו רק להלכה כר"י דכל בה"ש דר' יהודא יום הוא דגם זה אינו כמובן, מיהו דברי המאירי אפשר לישב קצת דלדידהו הי' התינוק מכריע באמת ספיקא דבה"ש אבל דברי מהר"י ברונא שכתב לדינא הכי צע"ג כנ"ל: ולכן נראה לישב דמ"ש מהר"י ברונא דפירות הנושרין בבה"ש אם נולד אצלם ביצה שניהם מותרין דע"כ יום הוא לא קאי על בה"ש דר' יהודה דהיינו לאחר שקיעה דספק זה אין בכח שום דבר לברר אמיתתה אלא דמיירי ביום המעונן וספק לנו אם הגיע בה"ש או לילה או דהוא יום גמור ובזה אמרינן כיון שנולדה אז ביצה א"כ בודאי עוד לא הגיע זמן ביה"ש והוי יום להכי גם הפירות הנושרין מותרין אבל אם נולדה בביה"ש של חז"ל שהוא לאחר שקיעה נהי דהביצה עצמה בדאיכא זכר מותרת מטעם דאפי' נולדה בלילה ע"כ יצאה רובה מבעי"ו אבל בכ"ז הפירות הנושרין עמה אסורין דאינו מועיל לברר הספק של ביה"ש, וכן ביצה שנולדה בביה"ש ממש וליכא זכר בהדה אף דרובן יולדות ביום מ"מ לא מהני לברר הספק והביצה אסורה מספק כנ"ל, אולם באופן שספק לנו מתי נולדה הביצה אם ביום או בבה"ש נראה דאפי' בדליכא זכר מ"מ כיון דרובן יולדות ביום תלינן שע"כ נולדה ביום ולא הי' עדיין זמן ביה"ש, ואף דמהר"י ברונא מיירי בדאיכא זכר בהדה מ"מ לאו דוקא הוא דהא גם בזה אפשר דיצאה רובה וחזרה ואפ"ה התיר פירות הנושרין משום דהוי מיעוטא דמיעוטא ולפ"ז גם בדליכא זכר בהדה כיון דרובן יולדות ביום תלינן שנולדה ביום ולפ"ז ה"ה הפירות הנושרין עמה מותרין: