אור ברסלב
פרי חכם אהבת ה' ואהבת הבריות › כל ישראל ערבים זה לזה

פרי חכם

אהבת ה' ואהבת הבריות · כל ישראל ערבים זה לזה

מדוע לא ניתנה התורה לאבות

ועם האמור נבין מאמר מפליא בחז"ל שאמרו: "כל ישראל

ערבים זה לזה". - ולא עוד, אלא שרבי אלעזר ברבי שמעון מוסיף: "שהעולם נידון אחר רובו". אשר לפי זה אנו ערבים גם בשביל כל

אומות העולם, אתמהה. - שלכאורה הוא דבר שאין הדעת סובלתו

כלל. כי איך יערב לחטאים של אדם שאינו מכירו כלל? והרי מקרא מפורש "לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות איש

בחטאו יומתו".

ובאמור מובנים הדברים בתכלית הפשיטות, שהרי נתבאר, שאי

אפשר כלל שהתורה ומצוות יבואו לכלל קיום, אם לא בהשתתפות

כל האומה. נמצא, שכל אחד נעשה מאליו ערב לחבירו. כלומר,

שפורקי עול גורמים לשומרי התורה שישארו בזוהמתן, כי לא יוכלו להשתלם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתם בלי עזרתם, כמבואר.

נמצא שאם חלק מהאומה חוטאים, הרי הם גורמים לשאר האומה לסבול בגללם.

וזה שכתוב במדרש: "ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין".

והמשיל ע"ז רשב"י "משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל

אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חביריו מה את

יושב ועושה, אמר להם, מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח? אמר

לו שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה". והיינו כפי שבארנו

לעיל, שמתוך שפורקי העול משוקעים באהבה עצמית, הרי הם עושים במעשיהם גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוות על היכנם.

ועתה נבאר מאמרו של רבי אלעזר ברבי שמעון שאומר: "לפי

שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת

אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת

אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה. שנאמר וחוטא

אחד יאבד טובה הרבה".

אנו רואים שר"א בר"ש, מפליג יותר בדבר הערבות, שהרי אומר: "שהעולם נידון אחר רובו". וזאת, משום שלדעתו, אינו מספיק אומה אחת לקבלת התורה והמצוות, ודעתו זו למד או מהמציאות שלפנינו, שהרי אנו רואים שסוף סוף עדיין לא הגיע הקץ, או שקבל את זה מרבותיו.

וכן הכתוב מסייעו שמבטיח לנו לעת הגאולה: "ומלאה הארץ

דעה" וכו'. וכן "ונהרו אליו כל הגויים". ועוד הרבה פסוקים. ועל-כן

תלה הערבות על כל העולם כולו, לומר לך, שגם היחיד אי אפשר לו

לבוא לגמר הנרצה, מקיום התורה והמצוות, זולת בסיוע של כל בני העולם, כמבואר.

ועל כן: כל מצוה ומצוה שהיחיד עושה, נמצא מכריע את כל העולם. והוא, בדומה לאדם השוקל קטניות במשקל מסויים, אשר כל קטנית וקטנית שהוא נותן על המאזנים גורם להכרעה הסופית הרצויה - כן כל מצוה שהיחיד עושה בטרם שתמלא הארץ דעה, הריהו גורם שיתפתח העולם ויבואו לכלל זה.

וזה אמרו "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה", כי על-ידי החטא שהוא עושה, הריהו גורם להפחתת המשקל, כמו שאחר עומד ונוטל חזרה אותה הקטנית שהוא הניח על המאזנים. ונמצא מחזיר את העולם אחורנית.

תוכן העניינים

פרי חכם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה