פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב
הגדה של פסח · כמה מעלות טובות
כמה מעלות טובות כו' להבין מ"ש מעלות טובות למקום עלינו והול"ל מעלות טובות ממקום עלינו וכן אח"כ שאמר עאכו"כ כו' למקום עלינו. ונראה דהנה השי"ת ברא כל העולמות כדי להטיב לברואיו כי מדרך הטוב להטיב. ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ויש להש"י תענוג גדול כשמשפיע לישראל כי כל העולמות כולם נבראו בשביל ישראל שהם יקבלו כל הטוב ובגין דיתקרי רחום וחנון. וזהו כמה מעלות טובות להשי"ת עלינו כלומר בשבילנו בשביל שאנחנו מקבלין ממנו טובות גדולות וה' מתענג מזה כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה כו'.
או יאמר כמה מעלות טובות כו' מ"ש למקום עלינו ולא אמר ממקום עלינו, אפשר לומר דבס' אור המאיר בדרוש השייך לפסח בדבור כמה מעלות כו' מביא בשם הראב"ד ז"ל בפי' לס' יצירה והר סיני עשן כולו עשן נוטריקון עולם שנה נפש ופי' ע"ז שזה תכלית הבריאה ונתינת התורה לישראל להבין ולהשכיל איך לתקן שלשה בחינות אלו עולם שנה נפש ונפשות ישראל בכלל הם בחי' נפש והם נותנים חיות בזמן שהוא בחי' שנה. והזמן נותן חיות בעולם וכו'. ומביא שם בשם אור החיים פ' חיי שרה וביאר שהצדיקים הם מחיים הזמן והרשעים מקבלים תענוג וחיות מן הזמן ע"ש באריכות ותמצא מרגוע לנפשך. ונראה לבאר בעז"ה הפסוקים האלו (שמות י"ט) ויוצא משה את העם וכו' ויתיצבו בתחתית ההר והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן. ועי' פרש"י ז"ל בתחתית ההר ברגלי ההר. ומדרשו שנתלש ההר ממקומו וכפה עליהם ההר כגיגית. והוא בגמ' דשבת (דף פ"ח) וצריך ביאור האיך נזכר ונרמז דרש זה בפסוק שאמר מלמד שכפה וכו' ורש"י ז"ל בגמ' פ' וז"ל תחתיות ההר ממש עכ"ל. ואם מחמת זה דרשו שכפה עליהם ההר וכו' הי' לו לכתוב ויתיצבו תחת ההר ולמה אמר ויתיצבו בתחתית ההר. ואפשר לומר שכתבתי בפ' עה"ת משום שישראל היו אז בעולם התשובה שנא' וחמשים עלו בנ"י מאמ"ץ ובפרט בקבלת התורה שתקנו המדות ובאו לעולם התשובה כמ"ש רש"י ז"ל מקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה עי' במ"א שכתבתי פירושו ולפי שהיו אז ישראל במקום גבוה בעולם התשובה לפיכך כ' שם ויחן שם ישראל נגד ההר מפני שהי' כל אחד ואחד מישראל בתשובה ורואה שפלותו ולפיכך לא הי' מגביה על חבירו כי עולם התשובה הוא עולם הענוה כמ"ש שם כמה פעמים בשם התיקונים ולפיכך היו אז באחדות גמור כמ"ש שם בשם הרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זלה"ה שהעולם נברא מד' יסודות אש רוח מים עפר. ואש ומים מתנגדים והשמים נברא מאש וממים לבד והם מתנגדים אבל מחמת שכולם בחכמה עשית וחכמה אותיות כח מה ורואה כ"א מהיסודות שפלותו ובחי' מה שלו ומחמת זה אין בו כח להגביר על חבירו עכ"ד ודפח"ח. וכן בכאן מחמת שהיו ישראל בתשובה והי' כאו"א רואה בשפלותו ולא הי' מגביר על חבירו ונעשה אחדות כמו השמים. וע"כ היו ראוין לקבל התורה שהוא אחדות גמור ששים רבוא אותיות לתורה לששים רבוא נפשות מישראל שהיו ג"כ באחדות גמור אז כמ"ש רש"י ז"ל ויחן שם ישראל נגד ההר אבל שאר החניות היו בפירוד וע"ש בפ' בעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. בשם הה"ג בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זלה"ה על קושיות התוס' למה כפה עליהם הר כגיגית הלא ישראל אמרו נעשה ונשמע לפי שהיו ישראל אז במוחין גדולים, ואמרו נעשה ונשמע והאדם אין עומד תמיד על רגל אחד רק עולה ויורד וכשיהי' להם נפילת המוחין שמא לא יעבדו את ה' ולא יעשו מצותיו וירצו להמתין עד שיהי' להם מוחין לכך כפה עליהם הר כגיגית לומר שמוכרחין אתם לקיים מצותי ועבודתי אף שאין לכם מוחין מוכרחים אתם לעבוד במוחין שיש לכם הן בעלי' הן בירידה מוכרחין הן לעבודה עכ"ד ודפח"ח. ובגמ' דרשו (מגילה כ"ט) בפסוק למה תרצדון הרים גבנונים לפי ששאר ההרים היו רוצין שעליהם יתן התורה למה תרצדון עם סיני ההרים שכל ההרים גבנונים שכלכם בעלי מומין אצל סיני שכלם הם גבוהים והוא שפל. ואפשר לומר שפ"ז ויחן שם ישראל נגד ההר פי' רש"י ז"ל שם נגד ההר למזרחו של הר עכ"ל. ומאי נ"מ שהי' למזרחו או לדרומו. אפ"ל פירושו ויחן שם ישראל שהיו באחדות גמור כאיש א' נגד ההר. ונגד לשון התנגדות כלומר שהיו בהתנגדות עם הר סיני כי הר סיני שהי' שפל ומחמת זה השרה הש"י שכינתו עליו אבל לא הי' באחדות עם ההרים שהיו מריבין עמו אבל ישראל היו באחדות גמור ובענוה מחמת תשובה כאיש אחד. אבל בפסוק ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתצבו בתחתית ההר ולא כתב נגד ההר אלא בתחתית ההר. ולא כתב ג"כ לשון אחדות ויחן שם ישראל בתחתית ההר אלא ויתיצבו לשון רבים והוא ג"כ לשון מריבה. כמ"ש רש"י כ"מ שנאמר לשון נצים ונצבים אינו אלא דתן ואבירם שהיו בעלי מחלוקת. וע"כ דרשו שהש"י כפה עליהם ההר כגיגית ובא עליהם בעקפות ומפני שכתוב בתחתית ההר ולא כתב נגד ההר ע"כ דרשו תחת ההר ממש ומפני שהש"י' הי' רוצה ללמד את ישראל שלא ירצו להמתין בעבודתן עד שיהי' להם מוחין רק יעבדו את השם ביראה והן מוכרחין בעבודה כפי המוחין שיש להם ע"כ הפילס קצת אז ממדריגה שהי' להם שהיו באחרות גמור והי' להם שפלות כמו ההר סיני אבל לא באחדות גמור עם ההרים וזהו ויתיצבו בתחתית של ההר שהי' להם שפלות כמו ההר והפיל אותם ממדריגת אהבה למדריגת יראה, כי האוהב את חבירו אהבה עזה כשרואה שנכון לפניו לעשות כך אף שהוא נגד רצון אוהבו אעפ"כ עושה וסומך עצמו שלא יקפיד עליו מחמת שהוא אוהבו אבל המתירא מחבירו עושה רצון חבירו אף שלא ברצונו מחמת יראה. וכשהיו ישראל בעולם התשובה עילאה מחמת אהבה והיו אומרים מחמת אהבה נעשה ונשמע למד אותם הש"י שלא יעבדו מחמת אהבה לבד בלי יראה ופעמים שיבטלו העבודה מחמת שאין להם מוחין כדרך העושים מאהבה לבד שעושה לפעמים נגד רצון חבירו שבטוח על אהבתו שלא יקפיד עליו. ע"כ כפה עליהם ההר כגיגית שהם מוכרחים לעבודה תמיד מחמת יראה חוק ולא יעבור באיזה מוחין שיהי' להם צריכין תמיד לעבוד אותו כנ"ל כונת הרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער הנ"ל. וידוע דמדת אהבה הוא התחברות כמ"ש כד רחימתא עזיזא וכו' ע"כ היו ישראל באחדות גמור ומדת יראה הוא התרחקות ויראו מגשת אליו, וכשהפיל אותם ממדריגת אהבה ללמד אותם שיעבדו ביראה היו ישראל אז כמדריגת הר סיני. וזהו והר סיני שהיו ישראל אז ג"כ במדרגה זו, עש"ן כולו היה מעלה עש"ן שלהם. היו מחיים הזמן והזמן מחי' העולם. מפני אשר ירד ה' עליו באש כי הש"י שורה את דכא ושפל ומי שהוא מצמצם את עצמו הש"י ג"כ מצמצם עצמו ממכון שבתו השמים ושורה עליו, אבל מי שהוא בעל גאה אז אין שיעור לגדולתו ית' כי הש"י אינו מצמצם נגדו מפני שהוא אינו מצמצם עצמו. וזהו מפני אשר ירד עליו ה' באש כי אש הוא מדת גבורה וצמצום ומחמת שהיו ישראל אז בצמצום של הר סיני אז ג"כ הש"י צמצם עצמו והי' שורה עליהם והי' בידם כח להעלות עש"ן. ויעל עשנו כעשן הכבשן ר"ל שהי' בידם כח להחיות הזמן והעולם ע"י נפשותם שהי' במדריגת הר סיני. כעשן הכבשן כמו במדריגת בעלי תשובה שמתקן מדותיו בכלל ופרט והם מ"ט שהיו ישראל מתקנין ממחרת הפסח עד קבלת התורה ואח"כ הי' שורה עליהם שער החמישים עולם המחשבה עולם התשובה מחמת אהבה מדריגת משה שזכה לבינה ואיזה גבור הכובש את יצרו. וזהו כעשן כמו שעלה עשן הכבש"ן כב"ש נו"ן מי שכבש מדותיו בכלל ופרט בתשובה ואח"כ שורה עליו שער הנו"ן. וידוע שהש"י ברא כל העולמות כדי להטיב לעמו ישראל כי מדרך הטוב להטיב ויש לו תענוג מזה כי תענוג המשפיע הוא גדול מתענוג המקבל כי יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק. וזהו כמה מעלות טובות שיש למקום שמקבל תענוג עלינו היינו כשהוא שורה עלינו ומצמצם עצמו ומשפיע טובות וחסדו עלינו.