פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב
הגדה של פסח · ה' זכרנו יברך
ה' זכרנו יברך כו'. ונראה דאיתא בזוהר בזמן שביהמ"ק קיים היו ישראל מקבלין השפע מן הש"י ומהם היו משפיעים ג"כ לכל השבעים אומות כדי חיותם אבל עכשיו הוא בהיפוך האוה"ע הם מקבלין השפע ומהם מקבלין ישראל מעט מן המעט. וזהו פי' ה' זכרנו ר"ל יעשה אותנו במדרגת זכר המשפיע ומאתנו יקבלו האומות כדי חיותם וזהו יברך את בית ישראל שהברכה ילך אל בית ישראל. יברך את בית אהרן שהם יקבלו הברכה ויברכו את ישראל. יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים ע"ד שאז"ל (בסוף עוקצין) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא השלום שנאמר ה' יברך את עמו בשלום ולשון כלי מחזיק ברכה נראה דהנה כל ישראל הם קומה אחד שלימה. והנה ח"ו כשמפריד עצמו ח"ו מאחד מישראל נמצא קומת הישראל אינה שלימה ולמשל אם נותנין מים בכלי והכלי יש בו נקב אז הכלי אינו מחזיק המים שבו והם זבין לחוץ ע"י הנקב כך קומת ישראל אם אין שלום ביניהם אז אין ביכולת קומת נשמת ישראל להחזיק השפע וזב לחוץ ח"ו. וזהו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כשיש שלום ביניהם אז קומת ישראל אחד ממש ויכולין להחזיק הברכה לעצמם. וזהו יברך יראי ה' הם כלל ישראל שהם יראי ה' יברך אותם בשלום. ויכולין להחזיק הברכה מה שיקבלו מן בית אהרן. וזהו הקטנים עם הגדולים כלומר שהקטנים יהיו עם הגדולים ולשון עם הוא נטפל ומחובר והקטנים יהיו נכנעים ונטפלים אצל הגדולים ואז יהי' שלום ולא שהקטנים ח"ו ירימו ראש נגד הגדולים אלא יכירו בשפלותם ויכניעו עצמם אל הגדולים ואז יכולים לקבל הברכה ולהחזיק אותה לעצמם.