אור ברסלב
פרי חיים (הגדה) הגדה של פסח › אלו קרבנו לפני הר סיני

פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב

הגדה של פסח · אלו קרבנו לפני הר סיני

אלו קרע לנו את הים

אלו קרבנו לפני הר סיני כו' יש להבין איך יספיק הטובה הזאת קריבת הר סיני בלי נתינת התורה שאמר שהי' דיינו בטובה הזאת. ונראה דהנה ארז"ל (קדושין פ"ב) מצינו שקיים אברהם אבינו ע"ה את כל התורה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי. ואמרו שקיים אברהם אע"ה אפילו ערובי תבשילין, ואפ"ל האיך בא לזה על מצות התורה שלא נצטוה. מפני שארז"ל (שבת ל"א) מעשה בגר שבא לפני שמאי ואמר לו למדני כל התורה כולה על רגל אחת ודחפו שמאי ובא לפני הלל וקרבו ואמר לו מה דעלך סנאי לחברך לא תעביד זהו התורה כולה ואידך פירושא זיל גמור. ר"ל שאמר לו מצות ואהבת לרעך כמוך בלשון תרגום שזה הוא עיקר התורה ואידך פירוש ובודאי לא אמר לו דבר שקר שזה עיקר התורה. וכן ראינו שתקנו לומר קודם תפלה הריני מקבל עלי מ"ע של ואהבת לרעך כמוך ולא מ"ע אחרת ש"ם שזה עיקר התורה. ואאע"ה שהי' מדתו מדת חסד להשפיע לכל חסדו וטובו בכל הדברים שהי' יכול לכל הברואים. וע"כ השתדל מאד להכניס תחת כנפי השכינה בהכנסת אורחין שהי' אוהב הברואים במדתו כנפשו והי' משפיע עליהם ברוחני וגשמי ונמצא שהי' מקיים ואהבת לרעך כמוך מצד הטבע ובחכמתו הגדולה שהי' בלבו כמאמרם ז"ל. בא לכל פירושי התורה לכל התרי"ג מצות איך שהם תלוים במצוה זו של ואהבת לרעך כמוך ובחכמתו הגדולה בא לכל המצות הצריכות סייג וגדר כדי שלא ליכשל בגוף המצוה וקיים כולם. וכתבתי במ"א שא"א לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך באמת אם יהי' בו ח"ו גדלות כי ב"א אינם דומין במדותיהם וזה נלקח ממדת חסד וזה ממדת גבורה ואיך יחבר באמת אש ומים. ושמעתי בשם הה"ק בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זלה"ה שהש"י הרכיב ארבע יסודות ארמ"ע ביחד וכן שמים שנבראו מאש ומים לבד והם שני הפכיים אלא שכולם בחכמה עשית וחכמה הוא כח מה אותיות חכמה ומפני שכ"א מהיסודות רואה שפלותו אין יכול להתגבר על יסוד חבירו וזהו קיומם עכ"ד ודפח"ח. וכן באדם אם אין בו שפלות אין יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך באמת אבל אברהם אבינו שהי' מדתו מצד הטבע לאהוב חבירו ולהשפיע והי' בו ג"כ מדת שפלות שאמר ואנכי עפר ואפר ע"כ קיים ואהבת לרעך כמוך באמת ומזה בא לקיים כל התורה כנ"ל. ובאמת מדת גדלות הוא שורש לעבור כל עבירות שבעולם כמ"ש (דברים ח') ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך כו' השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך. ע"כ ארז"ל (סוטה ד') כאלו כפר בעיקר וזהו שורש חטא אדה"ר וחוה זוהמא מנחש הקדמוני שהכניס בהם ערמימיות כמ"ש (בראשית ג') כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים וכו, ועפרש"י ז"ל כי יודע אלקים כל אומן שונא בני אומנותו מן העץ הזה אכל וברא את העולם והייתם יוצרי עולמות עכ"ל הרי שהשיא אותם בגדלות להיות כאלקי. והי' בדורות (ההם) חטא זה וזוהמת הנחש עד שבאו ישראל לפני הר סיני שארז"ל (ע"ז כ"ב) ישראל שעמדו על הר סיני פסקו זוהמתן וע"כ כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר שהיו כולם כאיש אחד באחדות גמור ומקיים מצות ואהבת לרעך כמוך וממילא היו יכולים לקיים כל התורה. ולהבין פירושי התורה האיך הוא תלוי בזה היו ישראל אז בעולם התשובה בינה חמשים שע"ב כמ"ש וחמשים עלו בנ"י ממצרים כמ"ש בזוהר והוא עולם הענוה כמ"ש במ"א בשם תיק"ז וא"כ ממילא היו יודעין כל התורה בקריבת הר סיני לבד בלי קבלת התורה אלא שאם קיימו התורה מחמת עצמן בלי נתינתה להם היו שאינו מצווה ועושה וארז"ל (קדושין ל') גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה וז"ש אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו בטובה זו שהיינו יודעין את התורה כנ"ל אלא שהיו מקיימין כמי שאינו מצווה ועושה. ויתר הטובה שהגדיל לנו שנתן לנו את התורה וכשאנו קיימין את התורה יש לנו שכר כמצוה ועושה כנ"ל. ומה שאמר ולא נתן לנו את התורה מלת לנו ומלת את לכאורה מיותר והל"ל ולא נתן התורה. וגם שאמר אלו נתן התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל מה שייך טובת התורה לטובת א"י. ואפ"ל לפי מ"ש בדיבור כמה מעלות טובות, פי' ויתיצבו בתחתית ההר ופרש"י ז"ל בגמרא וז"ל תחתית ההר תחת ההר ממש עכ"ל. וע"כ דרשו מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ולכאורה קשה דהו"ל לכתוב ויתיצבו תחת ההר ולמה כתב בתחתית ההר ואפ"ל לפי מ"ש הה"ק בו"ק מו"ה דוב בער זלה"ה שע"כ כפה עליהם ההר להיות מוכרחים לעבוד הש"י תמיד אף בנפילת המוחין לעבוד הש"י מיראה ולא מאהבה לבד. והנה גם ביראה יש שני מיני יראות יראת עונש ויראת ה' (יראה תתאה ויראה עלאה) והשי"ת כפה עליהם ההר כגיגית אם תקבלו כו' ואם לאו שם תהא קבורתכם והוא יראת עונש ולמה הראה להם יראת עונש שהיא יראה רעה ואפ"ל שכמו שהגוף הוא לבוש אל נר"ן כן יראת הגוף היא יראת עונש לבד מחמת אמונה בה' ומאמין בעונשם של עוברי עבירה הוא מפריש מעבירה ויראה זו של עונש הוא לבוש אל יראת ה' שהוא ירא לעבור עבירה שלא יפול למטה להדבק ברע ביצה"ר ולא יוכל לעבוד השי"ת וא"א להדבק ביראת ה' טהורה בלי לבוש יראת עונש של הגוף החומר וע"כ הראה הקב"ה להם יראת עונש שהיא התחלה ליראת ה' טהורה וא"א בלעדיו. והנה מקרא כתוב (משלי כ"ב) עקב ענוה יראת ה'. ענוה הוא עולם התשובה יראת ה' טהורה הוא עקב לגבה. ומאן דאית בי' יראת ה' אייתי לידי ענוה דהיא שכינתא עלאה עולם התשובה מאהבה וכמ"ש כמה פעמים בשם התיקונים. ובגמרא דרשו (מגילה כ"ט) למה תרצדון הרים גבנונים שאמר הקב"ה לכל ההרים שאתם בעלי גאוה ובעלי מומין לפני הר סיני שהוא בענוה. וא"כ שהי' הר סיני בענוה הי' בו ג"כ מדת יראה בעקב של הענוה שלו והענוה והיראה של הר סיני הכל הוא בגשמיות ממש והיראה של הר סיני הוא יראת עונש כיראת הגוף שהוא ג"כ גשמי ומזה דרשו רז"ל ממ"ש ויתיצבו בתחתית ההר ולא כתב תחת ההר ופירושו שהיו ישראל אז ביראת עונש (כמו תחתית ההר יראת עונש) שהוא עקב ותחתית של ענוה של הר סיני. כן נתיצבו ישראל בעקב של הר סיני ע"כ דרשו מלמד שכפה הקב"ה עליהם ההר כגיגית וכו' ואם לאו שם תהא קבורתכם כי היו ישראל אז בעקב ותחתית של ההר יראת עונש כי הוא לבוש אל יראת ה' טהורה. ומלת לנו גימ' פ"ו אלקים יראת עונש של הדינין כמ"ש האריז"ל בהלל ע"פ אל ה' ויאר לנו ע"ש. ומלת את הוא מדת יראה וז"ש אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה. כלומר בטובה שהי' מקרב אותנו לפני הר סיני ומחמת זה פסקה זוהמתן כמ"ש רז"ל ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ובטובה זו הי' די שנזדככו הגופים והיינו יודעין התורה אעפ"י שלא ניתנה כי התורה הוא כלול מרמ"ח מ"ע שהוא מלבוש של רמ"ח אברי הנשמה. ושס"ה מצות ל"ת שהוא מלבוש לשס"ה גידי הנשמה וכמו שא"צ ללמד הגוף לעשות צרכי הגוף אכילה ושתי' ושינה ומשגל כן א"צ לבהירות הנשמה ללמד צרכי הנשמה היינו הלבושים שלה היינו קיום כל רמ"ח מ"ע שהוא עשיית ידי הגוף ושמירת מל"ת לשמור גידי הנשמה דכיון שנזדככו הגופים ולא מנעו הגופים בהירת הנשמה להסתכל לעשות כל צרכי הנשמה. וזהו ולא נתן לנו הדינין את התורה. ומלת את פירושו מן כמו (שמות ט') כצאתי את העיר פירושו מן העיר וכן אמר כאן אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו היראת עונש והדינין מן התורה היינו שכפה עלינו ההר יראת עונש הי' דיינו שהיינו יודעין מעצמן לקיים התורה אבל היינו מקיימין כמי שאינו מצווה ועושה מעצמו ולא הי' השכר גדול כ"כ ובשביל שכפה עלינו ההר כגיגית ונתן לנו התורה ביראת עונש אנחנו מקיימין התורה כמצווה ועושה בשכר גדול. וז"ש אח"כ אלו נתן לנו את התורה והי' עושה לנו גם זאת שנתן לנו התורה ע"י יראת עונש והדינין והיינו מצווין על התורה מחמת יראת עונש ולא הכניסנו לארץ ישראל היינו (שלא) נתן לנו יראת ה' טהורה שהיא שורה תמיד על ישראל. וכמו שארז"ל (ברכות ז') בקש משה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל ונתן לו שנאמר הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם וזה היראה של ה' השכינה ששורה על ישראל דוקא תמיד השיגו ישראל בא"י. וע"כ נק' ארץ הוא מדת יראה של ישראל שהשכינה שורה על ישראל דוקא ושאר ארצות מקום שכונת כל האומות נקרא ארץ עממין כלומר היראה של כל האומות יראת עונש לבד. וזפ"ה ואקח את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק וכו', ומה בא ללמדנו בזה הסיפור, אלא שאמר ואולך אותו בכל ארץ כנען בכל יראת העונש להביא אותו אח"כ אל א"י יראת ה' הטהורה ומ"ש אח"כ וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק למה קרא זרעו אשר קודם יצחק הלא כתוב בפירוש כי ביצחק יקרא לך זרע אלא כונתו שהי' מגייר גרים שהכניסן תחת כנפ"ה ועיקר תולדותיהם של צדיקים מעש"ט. וזהו וארבה את זרעו המעש"ט שלו שהכניס גרים תחת כנפ"ה ועי"ז שהי' מזכה לחייבא זכה למחמי בנין כמ"ש בזוהר. וע"כ ואתן לו את יצחק שהוא זרעו ויקרא זרע ואברהם הוליד את יצחק.

תוכן העניינים

פרי חיים (הגדה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה