פרי חדש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה
פרק ג · הלכה י
אסור לעשות צורות לנוי וכו'. מה שהקשה הכ"מ למה לא הזכיר רבינו דלהתלמד שרי לא קשה שסמך אמ"ש ברפ"ב מהל' סנהדרין שאין מעמידין בסנהדרין אלא אנשים חכמים ויודעין קצת משאר חכמות כגון רפואות ודרכי המעוננין והקוסמין והמכשפין והבלי עכו"ם וכו' וזה הוציאו הרב ממ"ש בסוף פ' ד' מיתות שלימד ר' אליעזר לר' עקיבא בנטיעת קישואין ופרכינן עלה דהא אנן תנן העושה מעשה חייב ומשני להתלמד שאני וכן בפ"ק דע"ז גבי ר' חנינא בן תרדיון שהיה הוגה את ה' באותיותיו איתא התם דלהתלמד שפיר דמי לפי גירסת הספרים וגירסת התוס' וכיון שגילה לנו הרב גבי מכשפות דלהתלמד שרי הוא הדין לענין צורות ולענין הגיית השם וכיוצא וגם מלשון הרב דהכא הכי משמע מדכתב אסור לעשות צורות לנוי מכלל שאם אינו לנוי אלא להתלמד דשפיר דמי:
דע שהתוס' בפ"ג דע"ז דקדקו מן הסוגיא מהא דפרכינן והא רבן גמליאל יחיד הוה ולא משני דההיא דר"ג כשאינה בולטת ש"מ דבחמה ולבנה לא שייך לאיפלוגי בהו בין בולטין לשוקעין וזה סתירה לדעת הראב"ד ולי לא קשה מידי דאם איתא דמיירי ההיא דר"ג כשאינה בולטת א"כ אמאי שני ליה דר"ג אחרים עשו לו והלא אף הוא בעצמו היה יכול לעשותה אלא דעל כרחך דס"ל לתרצן דהוה צורה בולטת וא"כ שפיר אקשיה ליה דר"ג יחיד הוה ובהכי נדחה ראיית התוס' ודוק ועיין בתשובת הרדב"ז סי' ק"ז ובמהרי"ט ח"ב חלק השייך ליו"ד סי' ל"ה ויש לפלפל בדבריהם בס"ד: