פרי חדש על משנה תורה, הלכות דעות· רבי חזקיה די סילוה
פרק ד · הלכה ט
כגון דגים גדולים. משמע דדגים קטנים אינן מזיקים כלל והכי איתא בפרק כיצד מברכין הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעיים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרים ומרבין ומברין גופו של אדם:
גרסינן בסוף פרק קמא דמועד קטן דכוורא סמוך למסרחיה מעלי וכן למשתי עליה אבוה דהיינו מיא וכתבו בתוס' דבזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסרחון וגם למשתי עליה אבוה ושמא נשתנו כמו הרפואות שבתלמוד שאינן טובות בזמן הזה או שמא נהרות דבבל מעלו לו טפי:
תו גרסינן בפרק כיצד מברכין דהרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב וה"מ טעמו אבל ריחו לא אימיה דרבי ירמיה (אפיק) [אפיא] ליה ריפתא ומדבקא ליה ומקלפא ליה פי' כדי שלא ירגיל בריח:
ומ"ש והפטריות. איתא בתוספתא דתרומות פטריות אסורין משום סכנת נפשות: