אור ברסלב
פרדס רמונים סימני הספר

פרדס רמונים· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

סימני הספר

הקדמת המחבר

שער א

א שער ראשון יחסנו אותו בשם עשר ולא תשע מפני שבו יתבאר איך היתה הסכמה בקבלת חכמינו וזקננו ונביאנו הספירות הם עשר ולא תשע ולא אחד עש' ומנין פרקיו י'
פרק א בביאור משנ' ס"י ע"ס בלי מה מספר עשר וכו'

ב פרק ב בו יתבאר המשנה ההיא על דרך אחרת ועוד מאמרים מהתיקונים והזוהר.

ג פרק ג ביאור המשנה הנז' ומאמר אכלתי יערי עם דבשי שבספר רעיא מהימנא

ד פרק ד בביאור עניין ת"ת מכריע בין גבורה לנצח ובין חסד להוד על פי הסברא

ה פרק ה בביאור משנה שנית שבספר יצירה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר

ו פרק ו בביאור מאמר ר"מ פקודא ליתן מחצית השקל

ז פרק ז להציל המעיין מן הטעות שלא יחשוב היותם י"א או יותר מכח בקיאות וכיוצא בזה

ח פרק ח בהכרח הספירות מכח החקירה ומן הכתוב

ט פרק ט בחקירה אם המכחיש הספירות יקרא כופר אם לאו

י פרק י בפרסום עשר שמות שבעשר ספירות מן הכתובים

שער ב

א שער שני יחסנו אותו בשם טעם האצילות מפני שבו יתבאר טעם למה היו עשר לא פחות ולא יותר וטעם למציאות האצילות בעצמו ומנין פרקיו שבעה
פרק א בביאור טעם אחד לר' עזריאל והשגת ר' יהודה חייטי עליו והישו' להשגותיו

ב פרק ב בביאור טעם אחר לר' יהודה חייטי וטעם ר' מנחם מרקנאטי והשגתינו על שניהם וכן על רבי עזריאל

ג פרק ג בביאור הכרת קבלתנו שהם עשר בכמה מקומות מהתלמוד ושאר הכרחיות ושם העסק בענין בעשר מאמרות נברא העולם

ד פרק ד בביאור ג"כ עשרה מאמרות בעשר ספירות

ה פרק ה בביאור מאמר הני עשר מלכיות כנגד מי שבמס' ר"ה

ו פרק ו בביאור טעם האצילות ומספר העשר

ז פרק ז בחקירת אם אפשר אצילות אחר כזה אם לאו ושם יתגלה סוד טעם האצילות וסדר העולמות

שער ג

א שער שלישי יחסנו אותו בשם אם האין סוף הוא הכתר
מטעם שבו יתבאר אם הא"ס הוא הכתר כאשר חשבו רבים וכן אם הכתר במנין הספירות אם לא כאשר דמה ר' ש"ט אבן ש"ט ופרקיו הלא הם שמנה.
פרק א בביאור דעת האומרים שהא"ס הוא הכתר וביטול דעתם מן הסברא

ב פרק ב בביטול דעתם ן ההכרח בדברי הזהור מקומות רבים

ג פרק ג בביאור דעת רבי שם טוב ן' שם טוב באמרו שהכת' אינו מן המניין הספירות וביטול דעתו מן הסברא ומראיות דברי הרשב"י מהזהר

ד פרק ד בביאור ותיקן משנת ס"י המורה לכאורה דכדעת ר' שם טוב ובארנו בה פי' אחר

ה פרק ה בביאור המשנ' הנזכרת כדרך שפי' רשב"י ע"ה

ו פרק ו בתיקון מאמר האידרא אחר דשרותא אשתכח המורה לכאורה כדברי ר' ש"ט והעתקנו בו פי' אחר למפרש אחד והשגתו עליו

ז פרק ז בביאור המאמר הנז' ביאור ארוך

ח פרק ח בביאור ענין הדעת וסודו ופירש מאמר יפה להרשב"י ע"ה מהתיקונים בראשית ב' תרין חכמה ובינה תליתאה יראת ה' ראשי' דעת

שער ד

א שער רביעי יחסנו אותו בשם עצמות וכלים מטע' שבו נחקור אם י"ס הם עצם האלהות כאשר חשבו רבים או אם הם כליו ככלי האומן לפעול ולא שהם עצמותו ומנין פרקיו עשר
פרק א בהעתק דברי ר' מנחם מריקנאטי שדעתו שהם כלים

ב פרק ב בהעתק דברי ר' דוד שדעתו שהם עצמות

ג פרק ג בהשגתינו על דברי שניהם אם לאומרים עצמות אם לאומרים כלים

ד פרק ד בביאור דעתנו בעניין הספירות שהם עצמות וכלים

ה פרק ה בביאור הכרח אל דעתנו מתוך הזהר וביאור קצת מאמר מאליהו ריבון עלמא אנת חד ולא בחושבן וכו' שבתקונים

ו פרק ו בביאור שאר המאמר כי מפני ארכו חלקנוהו לשני פרקים

ז פרק ז בהכרח עוד מאמר להרשב"י ע"ה מהזהר נקודה דלא דלא קיימא בנהורא וכו' מדבר בעניין קו המדה

ח פרק ח בהכרח עוד מתוך מאמר להרשב"י ע"ה מהזהר ס' ר"מ ואל מי תדמיוני

ט פרק ט בביאור ייחוד הא"ס בי"ס וגם בביאור אם חידוש אצילות הספי' חדוש מה במאציל אם לאו.

י פרק י בהעתק מאמר להרשב"י ע"ה מבאר כל פינות הדרוש שנתעסקנו בפרקים הקודמים.

שער ה

א שער חמישי יחסנו אותו בשם סדר האצילות מפני שבו יתבאר בענין האצילות מי נאצל ע"י מי ומי קדם למי מפני שרבו בזה הדעות ומנין פרקיו הם ששה
פרק א בביאור דעת הגאונים האומרים שעל סדרן נאצלו והכרח אל כוונתם מן הכתוב ומן הסבר'

ב פרק ב בביאור מאמר פתחי לי להרשב"י ע"ה מן התיקונים ושם יתבאר טעם למה יקדים היסוד לפעמים אל הנצח וההוד

ג פרק ג בביאור דעת המפרשים בסדר האצילות ולעורר עליהם הערות

ד פרק ד בביאור שאי אפשר להויות להתגלות ע"י הכתר ולא ע"י החכמה ושם ביאר מאמר באדרא דנזיר תאנא עתיק דעתיקי' טמיר' דטמירו והוא תחלת האדרא וכן מאמר קודם בריאת העולם היה הוא ושמו לבד

ה פרק ה בביאור אצילות ג' ראשונות וכמה בחינות אל האצילות. כמה פעמים האצילה כל ספירה אל זולתה במיני הגלוים וכן ארבע מערכות של הספי' בחכמ"ה ובינ"ה ובת"ת ובמל' ומאמר א' מהזהר כלם בחכמה עשית

ו פרק ו בביאור סדר אצילות שאר הספי' ותקון כל הדעות

שער ו

א שער ששי יחסנו אותו בשם סדר עמידתן מפני שבו יתבאר סדר עמידת הנאצלים לפי מקומם לא מקום ח"ו שאינם בעל מקום אלא מקום המעלה והקדימה כי רבו הדעות ומנין פרקיו שמנה
פרק א בביאור סדר עמידתן לכל דעות המפרשים ר"ל צורת האילן והכרח העקרית מהם מתוך דברי הרשב"י

ב פרק ב בביאור בעל מאירות עינים המהפך לנו הדעות והשגתנו עליו

ג פרק ג בביאור סדר העולמות מן הנקודה הראשונה עד האחרונה ושם בארנו בענין שבעה ארצות מהזהר

ד פרק ד בביאור סדר הספירות מעולה לעלול באמת בלי פקפוק וכן סדר הספירות להיותם עשר

ה פרק ה בביאור הספירות במה הם נבדלות להיותם עשרה אחרי שהם רוחניות כי הרוחניות לא יתחלק לחלקים וכן קשר הספירות הם בעצמם וקשורם עם המאציל

ו פרק ו בביאור הספירות הם בעמידתן זו למעלה מזו עד י' וכן עמידתן ג' אל הימין וג' אל השמאל וד' אל האמצעי והכל אחד

ז פרק ז לבאר עניין הא"ס שאין לו סוף והתפשטותו בכל המדרגות עד נקודה אחרונה וכן עניין הספירות דכל חד כליל בחבריה

ח פרק ח להציל המעיין מן הטעות בעניין העדות ומאצילם

שער ז

א שער שביעי יחסנו אותם בשם צנורות מפני שבו יתבאר ענין הצנורות הנמשכות מספירה לספירה וכמה הם ומה עניינם ומה משמשים ומנין פרקיו חמשה
פרק א מה ענין הצנורות ומה הנרצה באמרם נשברו הצנורות וכמה הם וצורתם

ב פרק ב בביאור הצינורות אשר לכת"ר ולחכמ"ה עד ההו"ד

ג פרק ג בביטול שני צנורות שפי' המפרשים שיש מנצ"ח אל המלכו"ת ומהו"ד אל המלכו"ת ושם מתבאר מאמר מריש פרשת נח

ד פרק ד בביאור שני צנורות שביסוד א' טמא וא' טהור

ה פרק ה בביאור עניין הצנורות לפי בחינת' המתחלפות

שער ח

א שער שמיני יחסנו אותו בשם מהות והנהגה מפני שבו יתבאר המהות המושג בספירות ולא מהות ממש ח"ו וכן עניינים לדין ולרחמים והנהגתו של מלך מלכי המלכים ע"י ומנין פרקיו ששה ועשרים
פרק א בעניין הספי' ויחודם אל פעולה שוה עם היותם במהות' נחלקות זו דין וזו רחמים ושם מתבאר טעם אל מציאו' הי'

ב פרק ב בביאור שם ספירות בנאצלים וכן ענין הסכמת' אל פעולה אחת ושם כל מציאות כללות הספירות כפי המושג כמו היותם כלולות מעשר ומשבע ומחמש ומארבע ומשלש

ג פרק ג בביאור מהות המושג בכתר וכן מציאות היותר כלולה מעשר וכן ביאור תרך עמודי אור ושם מתבאר קצת מתפלת ר' נחוניא בן הקנה.

ד פרק ד בביאור תר"ך עמודי אור בביאור דברי רבי נחוניא בן הקנה ושם מתבאר קצת מענייני הצרוף דבר בסודו

ה פרק ה בביאור החכמה אם דין אם רחמים וכן שם נעתיק דברי כל המפרשים בענין זה ונעורר עליהם

ו פרק ו בביאור הבינה אם דין אם רחמים על פי הזהר ושם מתבאר מאמר מזהר שיר השירים על פומ' דאליהו אתגזר וכו' וכן מאמר מפרש' משפטים כד גבורה מתפשטת

ז פרק ז בהכרח על הבינ"ה אם דין אם רחמים וכן מאמר מפרשת אחרי מות הא תנינן אלקים בכל אתר וכו' ובו העתק לשונו והערות בו לבד

ח פרק ח בתיקון המאמר ופי' עד חציה ומתוכו מתבאר עניינים גדולים בדרוש הנז'

ט פרק ט בתשלום תקון המאמר הנז' עם רובי תועלת אל הדרוש הנז'

י פרק י בענין מציאות הדין מהיכן הוה תחלת הויותו ומה עקרו ושרשו ושם נעתיק דברי ספר האו' ונעורר עליו

יא פרק יא בענין קשר הספיר' ויחודם זו בזו עם היותם אלו דין ואלו רחמים

יב פרק יב בביאור ענין עציבו בבתי גוואי ושם נעתיק דברי ספר אוצר הכבו' וספר שערי צדק ונעורר עליהם

יג פרק יג בענין ג' ראשונות חשובות כאחד ותקון מה שנמצא בתיקונים בענין גלות שכינה עלאה ושכינה תתאה ושם אתבאר ג' בחינות אל יחוד הספי' ומאמר מהתיקונים כעניין קרבן לה'

יד פרק יד בתיקון מאמר אכלו רעים שבפרשת ויקרא וכן באור ותקון מאמר כד מתחברן כה"א שבפרשת לך לך

טו פרק טו ביאור מה שפי' בזהר שאין להתעסק בשלש ראשונות וטעם אל עסקנו וביאור קצת מאמרים בעניין זה

טז פרק טז בביאור המהות המושג אלינו בחס' מפעולותיו וטעם אל ע"ב גשרים שבה וכן ביאור המושג מהגבורה

יז פרק יז בביאור המהות המושג אלינו מהת"ת ושם ביאור ייחוד חכמה בבינה וזווגם יחד והטעם אל העניין והנרצה בו ביאור ארוך

יח פרק יח בבאור יחוד הת"ת עם מלכות ושם מתבאר שאין הייחוד העליון של שניהם אלא על ידי התעוררות תחתון וביאור מאמר מהזהר פרשת בראשית

יט פרק יט בביאור מציאות ההתעוררות מה הוא ומהיכן נמשך ובאור מאמר מהזהר פרשת נח בשעת' דקב"ה מתעטר

כ פרק כ בביאור טעם אל צורך ההתעוררות וההתעוררות אל חכמה ובינה מה הוא וענין שכינה בתחתונים צורך גבוה

כא פרק כא בביאור החיבוק דהיינו שמאלו תחת לראשי וגומר אל זווג של הת"ת והמלכות וכן עניין הנשוק

כב פרק כב בביאור עצם היחוד ומה הנאתו ומה עניינו ומה הנמשך ממנו ושם מתבאר ענין הוויות הנשמות

כג פרק כג בביאור ענין בחינות המלכות אל אברי הזכר וכן ענין יחודם בג' מקומות וכן יחוד חכמה ובינה בג' מקומות

כד פרק כד בביאור המהות המושג בג' מדות נצח הוד יסוד ונועם אל נצח והוד שבשם נמחק אין להם אלא שם אחד ובארו בזהר

כה פרק כה בביאור מציאות האצילות שהוא נותן בשלש קיים קו החסד קו הדין קו הרחמים וביאור מאמר פ' ויחי והיה כנגן המנגן ושם מבואר שהכת' הוא סוד חסד ורחמים ואין בו תערובת דין כלל בפסוק בחכמה ובתבונה ובדעת

כו פרק כו בביאור המהות המושג במלכות וקבלתה מן הכל וע"י מי מקבלת ומציאותה אחר הגלות

שער ט

א שער תשיעי יחסנו אותו בשם שער המכריעים מפני שהעסק בו מי מכריע בין נצח והוד ובין גדולה וגבורה ובין חכמה ובינ' ומה עניין ההכרעה ומה משמשת ומנין פרקיו ששה
פרק א בביאור צורך ההכרעה ושם מתבאר שממדת החסד להשפיע לרעים ולטובים ושם יתבאר מאמר מהזהר מפ' תרומה ובטובו ולא ומטובו

ב פרק ב בעניין ההכרעה ופעולתה ושם ביא' בענין החולקים לשם שמים ומחלוקת קרח

ג פרק ג במנין המכריעים ובו מתבאר הכרע הת"ת בין גדולה לגבורה ושם מתבאר משנת ס"י שלש אמו' אמ"ש ועניין ההכרעה בסוד ד' יסודות אש ומים רוח ועפר

ד פרק ד בביאור הכרע היסוד בין נצח להוד ושם מתבאר מאמר לכל נתחה בן זוג

ה פרק ה בביאור אם יש הכרע בין חכמה לבינה ומי הוא ושם מתבאר מאמ' ר"מ ואני בתוך הגולה ושם מתבטל שאין לומר שהבינה מכריע בין חכמה לכתר כדפי' רבים

ו פרק ו בביטול שיאן כתר מכריע בין חכמה ובינה וכן שאין חכמה מכריע בין כתר לבינה והסכמה אל המכריע

שער י

א שער עשירי יחסנו אותו בשם שער הגוונים מפני שבו יתבאר מה הנרצה בשם גוון בספירות ומה הם הגוונים שיתיחסו בספי' כפי מה שבארו בזהר ומנין פרקיו חמשה
פרק א בביאור מה הנרצה לענין גוונים בספירות ושם ביאור שע"י הפעולות התחתונות משתנות העליונות או להפך

ב פרק ב בביאור גווני ג' ראשונות כל אחד ואחד לבדה ושם מתבאר ענין החשך בכתר

ג פרק ג ביאור גווני ו' קצוות ושם מתבאר ז' מיני זהב

ד פרק ד בבאור גווני המלכות

ה פרק ה בביאור כלל הגוונים היכן הם מתיחסים ושם ביאור מאמר מהתיקונים ב"ת ראש"י אלה ראשי אבות

שער יא

א שער אחד עשר יחסנו אותו בשם צחצחות מפני שבו יתבאר ענין עשר צחצחות שעל הכת' המפורסמות בדברי המקובלים וכן ענין אור צ"ח ואור מצוחצח ואור קדמון ומנין פרקיו ז'
פרק א בהעתקת תשובת שאלה לרבינו האי גון ז"ל בענין שענין שלשה צחצחות וסימנם קמ"ץ

ב פרק ב בפירש דבריו לרוב העלמם

ג פרק ג בתיקן ענין ג' צחות שעל הכת"ר ותוספות ביאר

ד פרק ד בהעתק לשון רב חמאי גאון בענין הצחצחות ופרישת רבינו אהרן עליו

ה פרק ה בביאור מאמר מהזהר פ' פקודי אין סוף לא קיימא ומתוכו מתבאר ענין הצחצחות והעלמן

ו פרק ו בביאור ענין הצחצחות במאמר בפ' נח אר"ש ארימת ידי בצלו וכו' ועוד מתבאר הדרוש הזה באור רחב

ז פרק ז בסדר ג' הנעלמות קדמון צח מצוחצח וכן בביאור שהם בכתר כמו שהם למעלה מכתר וכן בת"ת

שער יב

א שער השנים עשר יחסנו אותו בשם נתיבות מפני שבו יתבאר ענין ל"ב נתיבות שבחכמה בכללם ופרטם ושמות המונחים להם ומנין פרקיו ששה
פרק א בענין הנתיבות במנינם ושם מתבאר משנה ראשונה שבספ' יצירה בשלשים ושתים נתיבות וכו' וכן מאמר מהזהר פ' תרומה בפסו' השמי' מספרים מתבאר מתוכו ענין ספר ספר ספור

ב פרק ב בענין הנתיבות בפסוקים במעשה בראשית וכן שמם וביאור דברי הגאונים על כל אחד ואחד

ג פרק ג בו יתבארו שמנה מהנתיבות

ד פרק ד בו יתבאר עוד ח' נתיבות

ה פרק ה בו יתבאר עוד ח' מהנתיבות

ו פרק ו בו יתבארו עוד ח' מהנתיבות והם ד' פעמים ח' הם לב' ומפני אורך ביאורם חלקנום לד' פרקים

שער יג

א שער שלשה עשר יחסנו אותו בשם שערים מפני שבו יתבאר ענין חמשים שערים שבבינה וסיבתם שם ומנין פרקיו ז'
פרק א
בגלוי דברי הרשב"י ע"ה בחמשים שערים שהם נגד נ' פעמים שנזכר יציאת מצרים בתורה ומנין הפסוקים ותירוץ יתורם למפרשים

ב פרק ב בהעתק מאמר להרשב"י ע"ה מהזהר פ' יתרו ההוא יובלא ומה שהתעוררנו בו ומתוכו יתבאר יתור הפסוקים

ג פרק ג ביאור ה' הקדמות להשכלת המאמר והא' ענין ימים ושנים. ב' פי' שמיטין יובלין שנים חדשים שבתות ימים שעות. ג' ענין גלות מצרים ושבתו ד' ענין טהרת ישראל מהקליפות כשיצאו ממצרים. ה' בבאור חלוק שבין יובלא או מסיטרא דיובלא

ד פרק ד בביאור המאמר בעצמו והתרת לשונו

ה פרק ה בביאור מנין השערים ז' פעמים ז' שעולים מ"ט

ו פרק ו בביאור מנין השערים ה' פ"י שעולים חמשים שלמים

ז פרק ז בפשר ב' החלוקות הקודמות בב' הפרקים הקודמים

שער יד

א שער ארבעה עשר יחסנו אותו בשם שער המציאיות מפני שבו יתבאר ענין רבוי המציאיות בספי' עם היותן מצד עצמן עשר לבד וכן בו יתבאר מציאיות ידועים לספי' ומנין פרקיו ארבע
פרק א בענין המציאיות בעצמן וסיבתם וחיובם והכרתם מתוך דברי הרשב"י ע"ה

ב פרק ב בתוספות באור בספירו' במציאיותם ובחינותם ושם מתבאר משנה שניה שבס"י ע"ס וגומר כ"ב אותיות וגו' ושם מתבאר מאמר מהזהר מפרשה פקודי בפסוק ואת האלף ושבע המאות

ג פרק ג בביאור מציאיות ידועים מתבארים בזוהר והם מציאות אל הבינה ומציאות אל הת"ת ומציאות אל המלכות ושם מתבאר מאמר מהזהר והיה ביום הוא יצאו מים רבים דינוקא וכו'

ד פרק ד בהכרח מציאיות המלכות ושם מתבאר מאמר מספר הבהיר הארץ נבראת קודם השמים

שער טו

א שער חמשה עשה יחסנו אותו בשם ממטה למעלה מפני שבו יתבאר ענין המפורס' בדברי הרשב"י ע"ה בתיקונים שהספי' הם י' ממעל למטה וי' ממטה למעלה ומניין פרקיו חמשה
פרק א בביאור מציאיות עשר ממעלה למטה וי' ממטה למעלה וגם ענין נעוץ סופן בתחלתן באור יפה

ב פרק ב ביאור כי לא לעשר ספירות בכללן לבד יקרה ענין ממעלה למטה אלא גם לקצתן בקצתן

ג פרק ג בביאור מהות המושג בענין אור החוזר או המתהפך וכן סבתו ושם ביאור משנת ס"י זכר באמ"ש נקבה באש"ס

ד פרק ד בביאור ענין אור המתהפך מתוך מאמר מספר הבהיר ממעלה למטה ידעינן וכו' ושם מתבאר שלא לבד ימצא הענין הזה בקצת הספי' אלא אף בספי' אחת

ה פרק ה בביאור שם מלוי יודי"ן שבכתר ומלוי אלפי"ן ועוד שאפילו בספירה אחת ימצא סוד אור החוזר אפילו מקצתה אל קצתה

שער טז

א שער ששה עשר יחסנו אותו בשם אבי"ע מפני שר"ת "אצילת "בריאה "יצירה "עשיה ובו יתבאר ענין מפורסם בתיקונים עשר ספירות דאצילות עשר דבריאה עשר דיצירה עשר דעשיה ומנין פרקיו תשעה
פרק א בביאור מלת אצילות בריאה יצירה עשיה ויחוסם זו אצל זו פשט ופנימי

ב פרק ב בו יתבאר חלק האצילות ושאין שמות' שאינם נמחקים מתייחסים כי אם באור האצילות

ג פרק ג בחלק הבריאה ושם מתבאר ענין הכסא המיוחס אצל המקובלים בלשון כסא הכבוד ובזהר בלשון כורסייא

ד פרק ד בחלק היצירה ובו יתבאר ענין מטטרון ומיטטרו"ן וכן מאמר בענין וזאת לפנים בישראל

ה פרק ה בביאור מאמר מפ' נח שער החצר הפנימיו וכו' ושם מתבאר ענין היחוד ע"י היסוד ביומא דשבתא או ע"י מטטרון ביומין דחול ושם מתבאר שאין סלוק השגחה מה שהעולם מתפרנס ע"י שר העולם

ו פרק ו בביאור תועלת השכינה ע"י הצדיק בעולם הזה ויחדה עמו ושם מתבאר ענין היצירה עוד תשלום פי' המאמר

ז פרק ז בביאור חלק העשיה ובו יתבאר הכנעת הקליפ' בקרבתם אל הקדושה

ח פרק ח בהעתקת מאמרים שמתוכם מתבארים ד' חלקים יחד או שלשתם יחד ושם מתבא' ענין שמש בגבעון דום

ט פרק ט בתיקון המאמרים המנגדים אלו לאלו בדרוש הזה ושם מתבאר ענין רשימה חקיקה חציבה עשייה

שער יז

א פרק שבעה עשר יחסנו אותו בשם ירך יעקב מפני שבו יתבאר ענין הנז' בזהר בספי' נצח שנפגמה ע"י ענין יעקב ויאבק איש עמו יזרח לו השמש והוא צולע וכו' ומנין פרקיו ד'
פרק א בהעתקת דברי הרשב"י ע"ה בדרוש הנזכר ובהערה על דבריו כדי להבין סודו

ב פרק ב הקדמות לפי' המאמר והם א' שאין הקליפות נכנסות תוך האצילות ח"ו. והב' בביאור ענין נצח אל השמאל והוד אל הימין

ג פרק ג בהתכת לשון המאמר מלה במלה ובאור ענין פגם המדה ההיא ותקונה

ד פרק ד לתקן המאמרים המנגדים לכאורה בזה. ושם מתבאר מאמר פר' רומה מתפשט אתפשטות דטוב וכו'.

שער יח

א שער שמנה עשר יחסנו אותו בשם מיעוט הירח מפני שבו יתבאר ענין המעטת הירח העליון וכן מציאות אצילות הת"ת והמלכות ומניין פרקיו ששה
פרק א בהעתקת המאמר ממסכת חולין א"ר שמעון ושם העתקנו כל דעות המפרשים בענין זה

ב פרק ב בהעתקת שני מאמרים חולקים זה על זה ושניהם יחד חלוקים על המאמר שהעתקנו בפרק הקודם והם מאמר שיר השירים ויברא אלהים את שני המאורות וכו' ומאמר ר"מ ובראשי חדשיכם בזולת הערות במאמר עצמו

ג פרק ג בביאור אצילות המלכות מהת"ת מתחל' אצילות' ושם מתבאר מאמר מספר הבהיר האורה קדמה לעולם

ד פרק ד בביאור שאין נסירת אדם וחוה המיעו' כאשר חשבו רבים ושם מתבאר מאמר מפרשת אחרי מות תאנה אתעברת ה' ברחימותא

ה פרק ה בביאור מיעוט הירח ומתוכו מתבאר ענין המאמרים הקודמים ושם מתבאר המאמר הראשון שבפ"ק

ו פרק ו בביאור ותיקון שני המאמרים שבפ' שני ושם מתבא' עוד ענין המיעוט וטעם המיעוט וענין הקטרוג באצילות וכן עניין ייחוד' ע"י מי ומי יהיה אח' עלות' למעלה

שער יט

א שער תשעה עשר יחסנו אותו בשם בן ד' מפני שבו יתבאר שם בן ד' המיוחס שם העצם לדעת המקובלים וקדושתו נבדלת משאר קדושת השמות. ומנין פרקיו ארבעה
פרק א בביאור מעלת שם בן ד' על שאר השמות מפני ג' סבות ושם יתבאר ענין הזכרת השם בכתבו בבית המקדש

תוכן העניינים

פרדס רמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה