רָמַז הַכָּתוּב – כֹּשֶׁר הַהִתְמַזְּגוּת
בְּסֵפֶר "תִּפְאֶרֶת יוֹנָתָן"פרשת נח. מוּבָא שֶׁהָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים טִּבְעָם לִהְיוֹת נוֹחִים לִסְבֹּל מִינֵי אַקְלִים שׁוֹנִים, וּמְסֻגָּלִים לְהִתְקַיֵּם בְּחֹם כְּמוֹ בְּקֹר, בַּסְּתָיו כְּמוֹ בָּאָבִיב, וְזֶה שֶׁלֹּא כְּמוֹ הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים אֶלָּא בְּאַקְלִים אֶחָד מְסֻיָּם, וּבְהִשְׁתַּנּוֹת הָאַקְלִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִיָּד פּוֹרְחִים וְנוֹדְדִים לְמָקוֹם אַחֵר בּוֹ הָאַקְלִים כְּטִבְעָם וּכְמִזְגָם. וּמִטַּעַם זֶה רוֹב הָעוֹפוֹת הַשְּׁכִיחִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם מֵהַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, בִּהְיוֹת שֶׁהָאַקְלִים וּמֶזֶג הָאֲוִיר בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מִשְׁתַּנֶּה מֵעוֹנָה לְעוֹנָה, וְלָכֵן דַּוְקָא אֵלּוּ הַטְּהוֹרִים מוֹצְאִים אֶת מְקוֹמָם בְּאַרְצֵנוּ. מַה שֶּׁמֵעִיד וּמוֹכִיחַ עַל טִבְעָם הָרַךְ וְהַמְמֻזָּג שֶׁל הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים אוֹתָם הִתִּירָה לָנוּ הַתּוֹרָה בָּאֲכִילָה.
וּמִדָּבָר זֶה לָמַדְנוּ אָנוּ, שֶׁחֵפֶץ ה' מִבְּרִיּוֹתָיו שֶׁיִּהְיוּ נוֹחִים בְּרוּחָם לְכָל אָדָם, וְנָאִים בְּמִזְגָּם לְקַבֵּל אֶת כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה בִּפְנֵיהֶם, וּלְבַל נִהְיֶה קָשִׁים וּמְקֻבָּעִים עַל מִדּוֹתֵינוּ וּטְבָעֵינוּ הַמֻּרְגָּלִים בָּנוּ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים יוֹדְעִים לְהִתְמַזֵּג וּלְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל אַקְלִים שֶׁמּוֹפִיעַ, כָּךְ יֵשׁ לָנוּ לָדַעַת לְהִתְמַזֵּג וּלְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם אִם טְבָעָיו וְהֶרְגֵּלָיו שׁוֹנִים מִשֶּׁלָּנוּ. כָּךְ בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה קֹדֶם פְּטִירָתוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה"במדבר כ"ז, ט"ז. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זָ"ל שֶׁבַּקָּשַׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה לְמַנּוֹת מַנְהִיג שֶׁיְּהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי רוּחוֹ וְדַעְתּוֹ, שֶׁזּוֹהִי חָכְמָה גְּדוֹלָה וְנִכְבָּדָה לָדַעַת לְהָבִין כָּל אֶחָד וְלֵירֵד לְסוֹף דַּעְתּוֹ, וְלִנְהֹג עִמּוֹ לְפִי שִׂכְלוֹ וְרוּחוֹ.
בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל מוֹצְאִים אָנוּ הַבְטָחָה מְעַנְיֶנֶת: "כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ, וּכְשֶׁמֵּת אוֹמְרִים לוֹ אֵי עָנָו אֵי חָסִיד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ"אימרת רב הונא בברכות (ו' ע"ב). . וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁל קְבִיעַת מָקוֹם בִּתְפִלָּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְלַחֲסִידוּת וְלַעֲנָוָה?!ואמנם במואר בגמרא שם שגם אברהם קבע מקום לתפילתו, אך האם בגלל זה כל מעשה טוב שעשה אברהם אבינו נשייכו אליו? ועוד מדוע לכנותו חסיד ועניו? וּבֵאֲרוּ בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִסְתַּדֵּר וּלְהִתְגַּמֵּשׁ עִם הַזּוּלָת מִמֵּילָא יִהְיֶה לוֹ קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת וּבְמָקוֹם קָבוּעַ, וְכָל זְמַן מָה תִּמְצָאֵהוּ עוֹבֵר מָקוֹם כִּי פְּלוֹנִי מַפְרִיעַ לוֹ וְאַלְמוֹנִי לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁדָּבֵק בִּטְבָעָיו וּבְמִדּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה מִתְחַסֵּד עִם הַבְּרִיּוֹת וְעָנָו בְּמִדּוֹתָיו אָדָם זֶה יֵדַע וְיוּכַל לְהִסְתַּדֵּר עִם כֻּלָּם וּמִמֵּילָא יִקְבַּע מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, וְלָכֵן רָאוּי הוּא לְכָל הַהַבְטָחוֹת הַנִפְלָאוֹת הַלָּלוּ. וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
מִטֶּבַע הָאָדָם שֶׁתָּמִיד מְבַקֵּשׁ הוּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַזּוּלָת. שֶׁהוּא יִשְׁתַּנֶּה, וְהוּא לֹא בְּסֵדֶר, וְהוּא הָאָשָׁם בַּכֹּל. הָאָדָם אֵינוֹ אוֹהֵב לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּעַצְמוֹ, וּבֶטַח שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים. אַךְ יְהוּדִי עוֹבֵד ה' אֲמִתִּי נִדְרָשׁ לְחַפֵּשׂ תָּמִיד מָה אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת, וּבַמֶּה אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר. וְאִם נוֹצַר חִכּוּךְ כָּל שֶׁהוּא בֵּינִי לְבֵין הַשֵּׁנִי חוֹבָתִי הִיא לְבָרֵר בַּמֶּה אֲנִי צָרִיךְ וְיָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהִשְׁתַּנּוֹת בִּכְדֵי לִמְנֹעַ חִכּוּכִים שֶׁכָּאֵלּוּ. כָּךְ מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה שֶׁעָבַר מַסֶּכֶת יִסּוּרִין אֲרֻכָּה מִלָבָן, הָחֵל מֵהַחְלָפַת רָחֵל בְּלֵאָה, עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שֶׁרִמָּהוּ וְהֶחְלִיף אֶת תְּנָאֵי עֲבוֹדָתוֹ מֵאָה פְּעָמִיםראה פירוש רש"י ז"ל עה"ת בבראשית (ל"א, ז'). , וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְעִם כָּל זֹאת בְּהַגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת בּוֹ עוֹמְדִים יַעֲקֹב וְלָבָן זֶה מוּל זֶה מַתְחִיל יַעֲקֹב לְהִצְטַדֵּק וְלִשְׁאֹל: "מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי?"בראשית ל"א, ל"ו. בַּמֶּה אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר שֶׁכָּךְ אַתָּה נוֹהֵג בִּי? יַעֲקֹב עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהִסְתַּדֵּר עִם לָבָן, וּבְכָל זֹאת הִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ בַּמֶּה אֲנִי לֹא הָיִיתִי בְּסֵדֶר, וּבַמֶּה עוֹד אוּכַל לְהִשְׁתַּנּוֹת כְּדֵי שֶׁנִּסְתַּדֵּר. זֶהוּ עוֹבֵד אֲמִתִּי שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ הוּא לִחְיוֹת בְּאַחְוָה עִם כֻּלָּם.
וְכָךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הַחֲזוֹן אִישׁ זַצוּקָ"ל בְּסִפְרוֹ "אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן"פרק א' אות י"א. : "אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ מְקַבֵּל אֶת רֵעֵהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְחָרֵד הוּא תָּמִיד אוּלַי לֹא קָלַע אֶל הַמַּטָּרָה לְפִי רוּחוֹ וְאוּלַי דִּבֵּר דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, כִּי אֵין כְּאֵב לֵב אֶצְלוֹ כִּכְאֵב שֶׁל פְּגִיעָה בִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ. וּמֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּע הוּא מֵרֵעֵהוּ, בְּיָדְעוֹ שֶׁאֵין רוֹב בְּנֵי הָאָדָם אֲצִילֵי הַמִּדּוֹת, וּבְכָל זֹאת רוֹחֵשׁ לִבּוֹ לָהֶם יְקָר וְכָבוֹד. כִּי תַּפְנוּקֵי הַנֶּפֶשׁ מְפַנְּקִים אֶת בַּעֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ גַּם בִּשְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד: לִהְיוֹת מַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל שַׁעַל עַל חֶסְרוֹן הַשְּׁלֵמוּת בִּסְגֻלַּת הַמִּדּוֹת, וְלִהְיוֹת מְזַכֶּה אֶת אָחִיו זְכוּת גְּמוּרָה וּמֻחְלֶטֶת אַף אִם כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חֲטָאָיו. יַקִּיר הַנֶּפֶשׁ דָּנָן נַפְשׁוֹ מְלֻטֶּשֶׁת וּמְצֻחְצַחַת וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת כְּתָמִים, וְהוּא שֹׂבַע שְׂמָחוֹת וָגִיל בִּנְעִימוּת נֵצַח". עכת"ד קָדְשׁוֹ הַמְּתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים.
כֹּשֶׁר הַהִתְמַזְּגוּת וְהַגְּמִישׁוּת עִם הַזּוּלָת הִיא מִדָּה נִפְלָאָה וּמְבֹרָכָה. הַזּוֹכֶה לָהּ רוֹוֶה אֹשֶׁר וְרֹגַע מִנִּשּׂוּאָיו, וְכָל יָמָיו רוֹאֶה נַחַת מִילָדָיו, גַּם עִסְקוֹ עִם בְּנֵי הָאָדָם הוּא לְעֹנֶג עֲבוּרוֹ, וְלֹא בַּנִּמְצָא אָדָם שֶׁיִּרְאֵהוּ מֵרָחוֹק וְלֹא יִגַּשׁ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ. כָּל מָקוֹם אֵלָיו הוּא מַגִּיעַ הוּא רָצוּי וּמְבֻקָּשׁ, וְכָל דֶּלֶת וְכָל שַׁעַר יִפָּתְחוּ מִיָּד בְּפָנָיו. תְּכוּנָה וּמַעֲלָה זוֹ נוּכַל לִמְצֹא גַּם בִּשְׁאָר הַנִּבְרָאִים, שֶׁכֵּן תִּמְצָא שֶׁכְּכָל שֶׁעֶצֶם יוֹתֵר גָּמִישׁ וְרַךְ – כָּךְ תִּמְצָאֵהוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר: בְּמָקוֹם בּוֹ לֹא יִכָּנְסוּ הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים יִכָּנְסוּ גַּרְגִּירֵי הַחוֹל הַדַּקִּים, וְהֵיכָן שֶׁגַּם הַלָּלוּ לֹא יִכָּנְסוּ יַחְדְּרוּ הַמַּיִם הַגְּמִישִׁים, וּלְאָן שֶׁגַּם לַמַּיִם לֹא תִּהְיֶה כְּנִיסָה עֲדַיִן תִּמְצָא שֶׁחוֹמֵק לוֹ פְּנִימָה הָאֲוִיר הַקַּל. הָא לָמַדְתָּ כְּכָל שֶׁהִנְּךָ יוֹתֵר גָּמִישׁ וְרַךְ כָּךְ הִמָּצְאוּתְךָ הִיא יוֹתֵר מְבֻקֶּשֶׁת וּנְעִימָה, וְזֶהוּ לֶקַח נִפְלָא וְעָצוּם לְכֻלָּנוּ.
וְאָכֵן כָּךְ מְסֻפָּר עַל קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זִיעָ"א שֶׁהָיָה נִזְהָר בְּכָל מְאוֹדוֹ לִהְיוֹת נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁהָיָה מִתְאָרֵחַ בְּבֵית זָרִים שֶׁעַל כָּךְ צִוּוּ חֲכָמֵינוּ "כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה"פסחים (פ"ו ע"ב) ושחן ערוך אורח חיים (סימן ק"ע סעיף ה'). , עַד שֶׁהָיוּ מְאָרְחָיו חוֹשְׁשִׁים לְהַצִּיעַ בְּפָנָיו דְּבַר מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה פֶּן יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה נֶגֶד רְצוֹנוֹ וּבְרִיאוּתוֹ. וְאָכֵן פַּעַם אַחַת הִתְאָרֵחַ אֵצֶל אֵיזֶה עָנִי בֶּן טוֹבִים, וְהַלָּה הִגִּישׁ בְּפָנָיו כּוֹס תֵּה וּשְׁתָאוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וּכְשֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ הֵקִיא אֶת כָּל מַה שֶּׁשָּׁתָה!!!כן הובא בספר "תנועת המוסר" (עמוד 344). עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא הַדְּרִישָׁה מֵהָאָדָם לְהַנְעִים וּלְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלָת!