אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְגַלִּים לָנוּ מַדּוּעַ דַּוְקָא הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת זָכוּ לְמִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם, וּמְסַפְּרִים שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּגוּפָתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהַחַיּוֹת הַטְּהוֹרוֹת וּקְבָרוּהוּ בָּאֲדָמָה, לָכֵן נָתַן לָהֶן הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בְּמַתָּנָה אֶת מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם בְּעָפָרמדרש רבה בראשית (כ"ב, ח'). . וְדָבָר זֶה מְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה חָשׁוּב וְיָקָר הוּא כְּבוֹדָם שֶׁל הַנִּבְרָאִים בְּעֵינֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכֵּן עַל אַף שֶׁהֻתַּר לִבְנֵי הָאָדָם לֶאֱכֹל מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים לְצֹרֶךְ קִיּוּמָם וּמִחְיָתָם, מִכָּל מָקוֹם לֹא הֻתַּר לָהֶם לְצַעֲרָם אוֹ לְבַזּוֹתָם עַל חִנָּם, וְיֶתֶר עַל כֵּן הֻזְהֲרוּ בִּכְבוֹדָם לְכַסּוֹת אֶת דָּמָם לְאַחַר שְׁחִיטָתָם שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁפוּךְ עַל הָאָרֶץ בְּבִזָּיוֹן, וְזֶה בִּתְמוּרָה לַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲלֶה שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּזְהֲרוּ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הֶבֶל.

וְעֹמֶק הָעִנְיָן הוּא בִּהְיוֹת שֶׁכָּל נִבְרָא בַּבְּרִיאָה יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק אֱלֹקִי הַמְּחַיֵּהוּ וּמְקַיְּמוֹ, וּמִמֵּילָא הַמְבַזֶּה וּמְזַלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַנִּבְרָא – הֲרֵי זֶה נִמְצָא מְבַזֶּה אֶת בּוֹרְאוֹ וְיוֹצְרוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ בְּמַתָּנָה כְּלִי יָקָר וְחָשׁוּב, וְהַלָּה נְטָלוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ בְּבִזָּיוֹן בְּפֶתַח בֵּיתוֹ. כֵּיצַד יַרְגִּישׁ נוֹתֵן הַמַּתָּנָה בְּלִבּוֹ? וַדַּאי יִכְאַב וְיִדְאַב עַל הַזִּלְזוּל בְּמַתְּנָתוֹ, וּלְהַבָּא יַחְשֹׁב פְּעָמִים אִם לִיתֵן לְאוֹתוֹ יָדִיד שׁוּב מַתָּנָה. כָּךְ גַּם כָּל נִבְרְאֵי הָעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מַתָּנוֹת וְכֵלִים נִפְלָאִים שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא לָאָדָם, בְּמַטָּרָה שֶׁיֵּעָזֵר בָּהֶם וְיֵהָנֶה מֵהֶם כִּרְצוֹנוֹ, רַק הִזְהִיר הַקָּבָּ"ה לָאָדָם שֶׁלֹּא לִנְהֹג בָּהֶם בְּמִנְהַג בִּזָּיוֹןוכן הובא במדרש רבה (קהלת פרשה ז'): "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קילקלת אין מי שיתקן אחריך". .

בַּתַּלְמוּד מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְפֶתַע נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. נִתְפַּלֵּא רַבִּי אֶלְעָזָר עַל גֹּדֶל הַכִּעוּר שֶׁל זֶה וּשְׁאָלוֹ: "כְּלוּם כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתְךָ?!", הֱשִׁיבוֹ אוֹתוֹ אָדָם "אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לְאוּמָן שֶׁעֲשָאַנִי כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ". מִיָּד הֵבִין רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁטָּעָה וְחָטָא בִּדְבָרָיו, וְיָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר נַעֲנֵיתִי לְךָ מְחֹל לִי, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִתְפַּיֵּס זֶה וּמְחָלוֹראה כל המעשה בתענית (כ' ע"א-ע"ב), וראה ברש"י ז"ל שם שהביא שיש אומרים שאותו אדם היה אליהו הנביא ז"ל, ובא אליו במיוחד במטרה להוכיחו ולעוררו על טעותו, וכדלקמן. .

וּשְׁתֵּי תְּמִיהוֹת יֵשׁ לִתְמֹהַּ כָּאן: א- אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר הַתַּנָּא הַקָּדוֹש דִּבֵּר בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ כְּלַפֵּי אָדָם? ב- מַה כְּבָר חִדֵּשׁ לְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹתוֹ אָדָם בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁלֹּא יָדַע רַבִּי אֶלְעָזָר לִפְנֵי כֵן? וּמַה גָּרַם לוֹ לְהָבִין שֶׁטָּעָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ?

וְהַנִּרְאֶה הוּא שֶׁבִּתְחִלָּה סָבַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאִם מְכַבֵּד אֲנִי אָדָם אוֹ מְחַסֵּר מִכְּבוֹדוֹ – הֲרֵי זֶה אֲנִי מוּלוֹ בִּלְבַד, וּמִמֵּילָא אִם אֵינוֹ רָאוּי לְכָבוֹד מְסֻיָּם בִּהְיוֹתוֹ מְכֹעָר אוֹ בַּעַל חִסָּרוֹן אַחֵר מִמֵּילָא לָמָּה שֶׁאֲכַבְּדוֹ בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ?! לָכֵן אָמַר מַה שֶּׁאָמַר. אוּלָם אוֹתוֹ אָדָם הֱעִירוֹ שֶׁכְּבוֹד הַזּוּלָת פֵּרוּשׁוֹ כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, וְאִם מְבַזֶּה אַתָּה אֶת אֶחָד מִן הַנִּבְרָאִים הֲרֵי שֶׁמְּבַזֶּה אַתָּה בְּעֶצֶם אֶת הַבּוֹרֵא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּכְפִי שֶׁאָמַר לוֹ "לֵךְ וֶאֱמֹר לְאוּמָן שֶׁעֲשָאַנִי כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ", שֶׁבְּעֶצֶם הַכָּבוֹד וְהַזִּלְזוּל אֵינוֹ מֻפְנֶה כְּלַפַּי אֶלָּא כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וּמִכָּךְ נִתְעוֹרֵר וְהֵבִין רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם לֹא רַק אִם הוּא רָאוּי וּמַגִּיעַ לוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רָאוּי לוֹ וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ כְּלָל עִם כָּל זֹאת חוֹבָה עָלַי לְכַבְּדוֹ וּלְיַקְּרוֹ עַל עֶצֶם הֱיוֹתוֹ נִבְרָא שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן חָזַר בּוֹ מִדְּבָרָיו וּבִקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ!

חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פּוֹסְקִים בְּהִלְכוֹת עֵדוּת שֶׁבְּנֵי אָדָם הַבְּזוּיִים שֶׁאֵינָם חָסִים עַל כְּבוֹד עַצְמָם וְאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְבִישִׁים בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת הֲרֵי הֵם פְּסוּלִים לְעֵדוּת מִדְּרַבָּנָן, וְאֵין לִפְסֹק שׁוּם דִּין עַל פִּי עֵדוּתָםראה שלחן ערוך חלק חושן משפט (סימן ל"ד סעיף י"ח). . וְטַעַם הַדָּבָר הוּא שֶׁאִם אֵינָם חָסִים עַל כְּבוֹד עַצְמָם מִמֵּילָא לֹא תִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם מְנִיעָה מִלְּשַׁקֵּר בְּעֵדוּתָם. כִּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ – חֲזָקָה עָלָיו שֶׁחַיָּיו חַיֵּי הֶפְקֵרוּת כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה, וְאֵין עָלָיו תֹּאַר אוֹ שֵׁם שֶׁל אָדָם כְּלָל. וְאִם חֹסֶר כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה עַצְמִית הִיא פְּסוּלָה בְּעֵינֵי חֲכָמֵינוּ, כָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר אָדָם הַמַּמְעִיט מִכְּבוֹדָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת וּמְזַלְזֵל בְּעֶרְכָּם וַדַּאי שֶׁמַּצָּבוֹ וּמַעֲמָדוֹ מַחְפִּיר בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם!

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיק בְּמִנְהָגוֹ וּלְהַכְנִיס אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ, וְאָכֵן "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם". וַחֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ עוֹמְדִים עַל מִילַת "וַיַּרְא" שֶׁנִּכְפְּלָה בַּפָּסוּק וּמְבָאֲרִים שֶׁכְּבָר מֵרָחוֹק רָאָה עֲלֵיהֶם שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, אַךְ עֲדַיִן נִמְנַע מִלְּהַכְנִיסָם לְבֵיתוֹ בְּאָמְרוֹ "אִם אֲנִי רוֹאֶה שְׁכִינָה מִמַּתְּנַת עֲלֵיהֶם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים, וְאִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם חוֹלְקִים כָּבוֹד זֶה לָזֶה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם מְהֻגָּנִים", וְכֵיוָן שֶׁרָאָם חוֹלְקִים כָּבוֹד זֶה לָזֶה – מִיָּד הִכְנִיסָםמדרש רבה (פרשה מ"ח אות ט'). . הָא לָמַדְתָּ, שֶׁעַל אַף שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הָאָדָם וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה נְסוּכָה עַל פָּנָיו – עֲדַיִן אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁקִּרְבָתוֹ רְצוּיָה, וְרַק אִם רָאִיתָ שֶׁנּוֹהֵג כָּבוֹד בַּזּוּלָת – רַשַּׁאי אַתָּה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתוֹ.

מִדִּינֵי הַתּוֹרָה שֶׁאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת לְאַחַר טָהֳרָתָהּ, וְהוּא בֶּן יוֹנָה אוֹ תּוֹרכן כתוב בספר ויקרא (י"ב, ו'): "ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן". . וְרַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים זָ"ל תָּמַהּ בִּמְקוֹם עַל סֵדֶר הַפָּסוּק שֶׁאָמַר בִּתְחִלָּה יוֹנָה וּלְאַחַר מִכֵּן תּוֹר, בְּעוֹד שֶׁבְּכָל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה מֻזְכָּרִים תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה כְּשֶׁהַתּוֹרִים הֵם בָּרִאשׁוֹנָהראה ויקרא א', י"ד. ויקרא ה', ז'. במדבר ו', י'. , וְלִכְאוֹרָה מַה נִּשְׁתַּנָּה מָקוֹם זֶה מִשְּׁאָר הַמְּקוֹמוֹת? וּבֵאֵר שֶׁבִּמְכֻוָּן הִקְדִּימָה כָּאן הַתּוֹרָה אֶת הַיּוֹנָה, לְהוֹרוֹת לַיּוֹלֶדֶת שֶׁתַּעֲדִיף לִיקָח יוֹנָה לִפְנֵי תּוֹר, וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁהַתּוֹר מִטִּבְעוֹ אִם מְאַבֵּד אֶת בֶּן זוּגוֹ אֵינוֹ מִזְדַּוֵּג לְתוֹר אַחֵר לְעוֹלָם, וְלָכֵן חָסָה הַתּוֹרָה עַל כְּבוֹדוֹ וְצַעֲרוֹ וְהוֹרְתָה לְהַעֲדִיף לִיקָח יוֹנָה עַל תּוֹר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה בָּהֶם לוֹקְחִים שְׁנַיִם וּמִמֵּילָא אֵין בָּזֶה הֶבְדֵּל בֵּין יוֹנָה לְתוֹר. אַתָּה הָרְאֵתָ לְדַעַת עַד כַּמָּה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יָרְדָה לִפְרָטֵי הַפְּרָטִים בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן, מֵהַגָּדוֹל וְעַד הַקָּטָן, וְעַל כֻּלָּן חָסָה הַתּוֹרָה וְדָאֲגָה לִכְבוֹדָן וְרִגְשׁוֹתֵיהֶן.

עַל הַגָּאוֹן בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" מִבְּרִיסְק זַצַ"ל מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם אַחַת בְּעֵת הִכָּנְסוֹ לְבֵיתוֹ יַחַד עִם סֶגֶל תַּלְמִידָיו קָלְטָה זָוִית עֵינוֹ גַּנָּב שֶׁהִתְגַּנֵּב לַבַּיִת וּבְיָדוֹ זוּג פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף שֶׁל הָרַבָּנִית. הִרְגִּישׁ הָרַב בַּמְּבוּכָה הָעוֹמֶדֶת לִפּוֹל עַל הַגַּנָּב, וּמִיָּד פָּתַח וְאָמַר: "הַאַתָּה הוּא זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַלְוָאָה? אִם כֵּן זֶהוּ וַדַּאי הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהָנִיחַ אֶצְלִי, וּבְכֵן הַנִּיחֵהוּ כָּאן לְעֵת עַתָּה, וּלְמָחָר תָּבוֹא לְקַבֵּל הַהַלְוָאָה! מִיָּד הֵנִיחַ הַגַּנָּב אֶת הַפָּמוֹטִים וְיָצָא כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ... אֵיזוֹ זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת נָהֲגוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בִּבְנֵי אָדָם!

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה