לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיו, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב אוֹתָהּ מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה.
וְאַזְהָרָה זוֹ חָלָה אֲפִלּוּ רַק נִתְקַדְּשָׁה לְאָחִיו, וְכָל שֶׁכֵּן אִם גַּם נִשָּׂאָה לוֹ. וְזֶה בֵּין שֶׁהָיָה אָחִיו מִן הָאָב אוֹ מִן הָאֵם אוֹ מִשְּׁנֵיהֶם, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין וּבֵין מִן הַזְּנוּת, בְּכָל אֵלּוּ נֶחְשַׁב זֶה לְאֶחָיו וְאִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לוֹסנהדרין (נ"ד ע"א) ויבמות (ל"ב ע"א), והובא ברמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק ב') ובשלחן ערוך אבן העזר (סימן ט"ו הלכה כ"ב). .
וְכָל זְמַן שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְאָחִיו אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לוֹ מִן הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם אַחַר גֵּרוּשֶׁיהָ אָחִיו נִפְטַר. וְאִם נִתְאַלְמְנָה מֵאָחִיו אֲזַי אִם הֵנִיחַ בֵּן הֲרֵי הִיא נִשְׁאֶרֶת בְּאִסּוּרָהּ כְּלַפָּיו, וְאִם לֹא הֵנִיחַ בֵּן אֲזַי נִצְטַוָּה זֶה הָאָח לְיַבְּמָהּ, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּאֵר אי"ה בְּמִצְוַת יִבּוּםמצוה תקצ"ח. .
וְהָעוֹבֵר וּבָא עַל אֵשֶׁת אָחִיו שְׁנֵיהֶם בְּכָרֵת, וְאִם הָיָה בְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאַת שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי הֵם חַיָּבִים מַלְקוֹת, וְאִם הָיְתָה זוֹ נְשׂוּאָה מוּמָתִים שְׁנֵיהֶם בְּחֶנֶק כְּדִין הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. וְאִם הָיָה בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי הֵם חַ?יָּבִים חַטָּאת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵררמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק א'). .