לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב אוֹתָהּ מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה.
וּבֵאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זָ"ל שֶׁאַזְהָרָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת דַּוְקָא כְּלַפֵּי אֵשֶׁת אָחִי אָבִיו מִן הָאָב, אֲבָל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הַאִם אֵינוֹ מֻזְהָר עָלֶיהָ מִן הַתּוֹרָה, אוּלָם חֲכָמֵינוּ זָ"ל גָּדְרוּ וַאֲסָרוּהָ עָלָיו. כְּמוֹ כֵן אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו מִן הַתּוֹרָה, אוּלָם חֲכָמֵינוּ זָ"ל גָּדְרוּ וַאֲסָרוּהָ עָלָיויבמות (כ"ב ע"א) ורמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק ב' הלכה ב') ושלחן ערוך אבן העזר (סימן ט"ו הלכה י"ח). .
כְּמוֹ כֵן לִמְּדוּנוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁאַזְהָרָה זוֹ הִיא אֲפִלּוּ אִם רַק נִתְקַדְּשָׁה לַאֲחִי אָבִיו, וְכָל שֶׁכֵּן אִם גַּם נִשְּׂאָה לוֹ. וְחָל אִסּוּרוֹ בֵּין בְּחַיֵּי דּוֹדוֹ וּבֵין לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ עִם כָּל זֹאת מֻזְהָר הַבֵּן עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וְזֶה מִלְּבַד אַזְהָרַת אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁחַיָּב גַּם עָלֶיהָ אִם הָיְתָה עֲדַיִן נְשׂוּאָה לוֹסנהדרין (נ"ד ע"א) ויבמות (ל"ב ע"א) ורמב"ם הלכות איסורי ביאה (שם הלכה א'). .
וְהָעוֹבֵר וּבָא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו שְׁנֵיהֶם בְּכָרֵת, וְאִם הָיָה בְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאַת שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי הֵם חַיָּבִים מַלְקוֹת, וְאִם הָיְתָה זוֹ נְשׂוּאָה מוּמָתִים שְׁנֵיהֶם בְּחֶנֶק. וְאִם הָיָה בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי הֵם חַיָּבִים חַטָּאת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵררמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק א'). .